האנשים שלא מחכים לחנוכה כדי להפיץ אור

"כשאני הולך לישון אחרי יום ארוך של עשייה - אני יודע שעשיתי משהו טוב"

אחרי יום עבודה ארוך, יש כאלו שהולכים לישון מוקדם כדי לנוח, אחרים קוראים איזה ספר או צופים בטלוויזיה. אבל רס"ל נתנאל סבג, נגד מטבח בבסיס נבטים - בוחר להתנדב בארגון "נאיר".

"נאיר" היא מסגרת שפועלת ברחבי העיר באר שבע, ומטרתה לעזור למי שצריך ומתי שצריך. בארגון אין עובדים או משכורות - כולם מתנדבים. הם עושים פרויקטים בעיר למען נזקקים וקשישים, משפצים בתים לעריריים ומסייעים לאנשים עם מוגבלות פיזית ותקשורתית.

"הכול התחיל מפוסט בפייסבוק בחנוכה בשנה שעברה", נזכר רס"ל סבג, "נתקלתי ברשת בבקשת עזרה לחלק סופגניות בבתי חולים - ונרתמתי למשימה".

כשהגיע לשם, הוא התאהב באווירת הנתינה ועשיית הטוב - והן גרמו לו להגיע שוב ושוב. וכך יום התנדבות אחד בחנוכה, הפך לשמונה ימי התנדבות במשך החג כולו.

מאז, נתנאל לא נח לרגע. הוא מתנדב בעמותה באופן שוטף כחלק מהשגרה שלו, ולוקח חלק בכל פעילותה - מחלוקת תווי קניה לנזקקים ועד לשיפוץ בתים.

"יש קבוצה בווצאפ בה כותבים לנו אם מישהו צריך עזרה במשהו", הוא מסביר, "גם כשזה לחוץ, אנשים מפנים את הזמן שלהם ובאים במיוחד".

"כשאני הולך לישון בשתיים בלילה אחרי יום ארוך של עשייה", נתנאל משתף, "אני יודע שהייתי משמעותי, שעשיתי משהו טוב - וזה מה שמשאיר אותי שם".

לתת - בלי רצון לקחת:

כבר 12 שנים ש"איש הלגו", רס"ן (מיל') מאור כהן, מסתובב במחלקות אונקולוגיות ומשמח ילדים חולי סרטן בעגלות מלאות בלגו. הכול התחיל כשיצא כקצין ללימודי תואר ראשון, במהלכם הוא החליט להגשים חלום ילדות, ולבנות חדר לגו בבית. "חשבתי לעצמי 'אני יוצא ללימודים, יהיה לי המון זמן פנוי'", הוא מסביר בחיוך, "אספתי לגו עד שאשתי אמרה לי 'יש פה קצת בית והמון לגו, עצור רגע'".

יחד הם הגיעו להבנה שצריך 'להיפטר' מחלק מהלגו. "אבל אל תמכור - כשאתה מוכר אתה קונה יותר אחר כך", מספר מאור שאשתו אמרה לו. הוא פנה לחבר טוב, שהפנה אותו לעמותת 'עזר מציון'. "הגעתי ל'בית אורנית' - מרכז שיקום ותמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם", הוא משחזר, "הכוונה הייתה לבוא, לתרום קצת לגו כדי לפנות טיפה מקום בבית - וללכת לקנות עוד לגו".

"בהתחלה הם לא הסכימו לקבל לגו בלי תוכן", הוא נזכר. ואז עלה רעיון שמאור יעביר חוג לגו, וילמד את הילדים להרכיב. בפעם הראשונה שלימד את הילדים, נדהם כשיצא וגילה שהיה איתם יותר מ-3 שעות.

מאותו היום הוא המשיך להגיע אחת לשבוע, עם לגו חדש בכל פעם. "ההרגשה הזו, של לגרום לילד חולה לקום מהמיטה, היא הרגשה שאין לה תחליף", מספר מאור. את כינויו, "איש הלגו", קיבל כשבאחת הסדנאות שהעביר, ניגש אליו ילד ואמר "יא! איש הלגו!"

מאז, בין 4 ל-5 פעמים בשבוע, הוא ממשיך לפקוד את המחלקות האונקולוגיות בשלל בתי חולים, ואף זכה לתואר 'מתנדב מצטיין' בחלקם.

בשנת 2021 בישרו לו כי הוא נבחר להשיא את משואת צה"ל בטקס המשואות בהר הרצל. "ההכרה הזו היא מרגשת ומחמיאה", מסכם מאור בחיוך מובך, "אבל אני משתדל לזכור שבסוף המטרה היא לתת - בלי רצון לקחת".

להאזנה להסכת על רס״ן כהן: