ביקשנו ממילואימניקים להקדיש מכתב למשפחה. לא ידענו שנתרגש ככה

סרן תמנע מלכיאלי, קצינת התנהגות אוכלוסייה וסגנית מפקד יקל"ר פתח תקווה

אהובים יקרים שלי - אבא בועז, ארבל, ראם ודגן.
לכבוד יום המשפחה רציתי להגיד לכם תודה. 
תודה על כך שאתם המשפחה הכי טובה בעולם! 
בזכותכם אני עולה על מדים בגאווה גדולה ויוצאת מהבית בלב שלם, יודעת שאתם גאים בי ושהכל יהיה מצוין בזמן שאני נעדרת.
תודה על כל השעות שנסעתם בדרכים וחיכיתם לי באוטו בזמן שאני נמצאת בדיונים דחופים ובביקורי פתע,
תודה על כך שאתם דוגמא ומופת למשפחה מתגייסת ואתם מסייעים בנרמול הסיטואציה של אמא מגויסת.
תודה שאתם מתגאים בי בפני חבריכם לגן.
תודה שאתם תמיד מבינים ואף פעם לא מתלוננים כשאני צריכה ללכת לצבא,
תודה למשפחה המורחבת שעוזרים בכל שעה ובהתראה קצרה.
אני מאחלת לכם, ילדים מתוקים שלי, שתגדלו להיות אנשים ערכיים. 
שטובת המדינה והתגייסות למען הכלל יהיו ערך עליון אצליכם. 
שתמיד תשאפו לעשות הכל בצורה הטובה והמקצועית ביותר כמו שאבא ואני מנסים ללמד אתכם.
יודעת שכשיגיע תורכם אתם תצטרפו באהבה ותתנו כתף מתחת לאלונקה של החברה הישראלית וצה"ל.

יום המשפחה שמח
סרן אמא תמנע מלכיאלי,
קצינת התנהגות אוכלוסיה וסגנית מפקד יקל"ר פתח תקווה.

רס"ל דנה לוי, סמב"צית ומדריכת משואה בצנחנים

למשפחה המהממת שלי שהקמתי ומקימה, אני מאחלת שיהיו לנו רק שמחה ואושר, מקווה שאצליח להנחיל בכם את הערכים שעליהם אנחנו גדלנו, את האהבה לזולת ולמדינה שהיא לא ברורה מאליו בכלל. מקווה שתגדלו להיות אנשים טובים, אדיבים ואוהבים. מאחלת לכם שתדעו רק טוב בעולם, שתגדלו ותצמחו להיות הגרסה הכי טובה של עצמכם. בזכות המשפחה שלי אני ישנה כל לילה עם חיוך, קמה בבוקר עם חיוך. יש מטרה לקיום.

לשים מדים היום, כשיש לי משפחה משלי מקבל משמעות אחרת מגיל 18. לצאת למילואים ולדעת שלא אראה אותך כמה ימים קורע כל פעם את הלב, אבל זה חשוב, חשוב לי, להראות לך שיש דברים שהם יותר גדולים מאיתנו, יש ערך לחיים הפשוטים שלנו פה. המדינה שלנו נוצרה בזכות המון אנשים שנלחמו - נלחמו כדי שאנחנו נוכל לחיות פה באדמה שלנו בשקט. אני, אבא, סבא, סבתא, כל המשפחה שלך - אנחנו ממשיכים את הדרך שלהם. וגם אתה בן יקר שלי, יבוא יום שתצטרך להתגייס, להמשיך את הדרך הזו, להגן, להוביל, להצטיין. ואני אסתכל עליך מלאה בגאווה. 

למשפחה שלי - יום משפחה שמח! שנמשיך לחגוג עוד המון אירועים משמחים.

סא"ל ניצן מורן מג"ד שיטור 6902 במ"צ פצ"ן

משפחה יקרה שלי, 
מדי פעם אני נקרא לשרת במילואים – עולה על מדים השכם בבוקר, חוזר בשעות מאוחרות, נעדר הרבה מהבית. כשאני מתגייס למילואים, אני נפקד. מהמשפחה. ולכן כל ההטבות לחיילי המילואים צריכות להינתן לבן/בת הזוג בבית, לילדים ולכל מי שסובל מהם. מבחינתי – הם משרתי המילואים האמיתיים.

כשאני מגויס למילואים, כל הבית מתגייס איתי. רעייתי שתחיה הופכת להיות קרפ"ר (לוקחת ילדים חולים למרפאה), ראש אט"ל (קונה אוכל), ראש אגף מבצעים (מחפשת מבצעים בסופר), חיל החינוך (עוזרת בשיעורי הבית), ראש אמ"ן (יודעת בדיוק איפה כל אחד מהילדים נמצא), אגף התקשוב (מקשיבה לכל הקיטורים), חיל הים (לוקחת את הילדים לבריכה) וחיל המשטרה הצבאית (שומרת על הסדר והמשמעת). אפילו הרכב המשפחתי הוא המכונית המגויסת או רכב יר"מ. 

הילדים מצידם הופכים להיות חיל הקשר והתקשוב (כל היום מול טלפון או מחשב), חיל רגלים (אין מי שיסיע אותם), חיל ההנדסה הקרבית (מכניסים כמה שיותר כלים למדיח) וחיל האוויר (זורקים את הבגדים שלהם בסלון). 

עשרים וארבע שנים של שירות מילואים, שלא יכולתי להשלים בלי תמיכה מהבית. אפילו למסיבת בת המצווה של ביתי כרמל הגעתי על מדים, ישירות מהצבא. אז זו ההזדמנות להכיר תודה לכם. תודה שאתם תומכים בי, בצה"ל ובמדינה. 

באהבה ובהצדעה,
אבא

רס"ן שרון דניאל, יועצת ארגונית - מערך מדעי ההתנהגות

איציק, נגה, אביתר והוריי האהובים
סיימתי שירות של 15 שנים במערך מדעי ההתנהגות, ויצאתי לפרישה לפני שנתיים. 

הבחירה לעשות מילואים היתה לי טבעית כמובן, ואתם כולכם עודדתם ותמכתם בה. הנתינה היא נר לרגלינו, ערך שספגתי בבית ילדותי וממשיך להיות מונכח בבית שבנינו. אתם מאפשרים לי להמשיך להתנדב ולתרום אחרי הרבה שנים של שירות סדיר מאתגר ולא קל, אתם תומכים ומפרגנים ועל כך הערכתי הרבה. 

יום משפחה שמח לכולם.

רס"ן רחל סלונים, נציגת מיטב בועדות למחיקת רישום פלילי במקח"ר.

משפחתי היקרה,
אחרי שירות משמעותי של 27 שנים, במגוון תפקידי הדרכה ופיקוד, בחרתי להמשיך גם אחרי הפרישה בשירות מילואים.

אימצתם וחיזקתם אותי בהחלטתי. בעלי, שבעצמו ממשיך לשרת במילואים, ושותף איתי להנחלת ערכי ההתנדבות והנתינה בביתנו. בנותי הבכורות, שתיהן בסדיר, שבחרו לשרת בתפקידי פיקוד וקצונה. בני המרכזי, מלא מוטיבציה וציפייה לשירות מעניין ומשמעותי בצבא, ובתי הקטנה, שגאה באימא שלה, שמספר פעמים בחודש שבה ועולה על מדים ונעלמת למילואים. 

תודה לכם (וגם למנהלי בעבודה, שמשתדל לקבל בהבנה את שירות המילואים שלי).
רחלי סלונים

רס"ן א', בקרית טיסה

קוראים לי א׳, אני אמא ל3 בנים, נשואה לא׳ וכיום משרתת כבקרית טיסה במילואים בדרגת רס״ן. כן, עדיין משרתת פעילה. 
התפקיד שלי במילואים הוא לבקר כלי טיס במשימות השונות, במרחב האווירי.

לשרת במילואים מבחינתי זה לדעת להפריד בין הבחוץ לבפנים, בין האישי למקצועי, זה להבין את המערכה ואת החלק שאת.ה, בתור לובש.ת מדים לוקח.ת בה. לעזוב את כל השיגרה ברגע אחד ולעשות הכי טוב. כי ככה חינכו אותי. בבית ובצבא. 

זה בשבוע אחד לחגוג יום הולדת - אחרי 10 ימי מילואים במבצע ״שומר החומות״, ניתוח שקד שלישי של הבן האמצעי ומבחן בתמחיר ותמחור דוחות פיננסיים - ולחשוב שזה נורמלי. 

ובעיקר - זה לדעת שיש בבית משפחה תומכת, שמאפשרת את כל הדבר הזה כפעמיים בחודש ולפעמים גם יותר. 

הגברברים בחיי, יודעים להסתדר בלעדי. הם רגילים לספר שאמא או אבא במילואים. ולמרות ששוויון זה שוויון - זה לא מובן מאליו. לא מובן מאליו שכל המשפחה מתגייסת - כדי שאני אוכל להמשיך לעשות מילואים. 

גדלתי על ערכים של ציונות ואהבת המדינה. תרומה והתנדבות בקהילה. ואלו הערכים שאנו מנחילים במשפחה שלנו. אני מבצעת את השירות מתוך תחושה של ייעוד, מחויבות וייצוגיות. 

לילדים שלי זה נראה מאוד טבעי שאמא במילואים. הסביבה שלי כבר רגילה שאני ״נעלמת״ מדי פעם. ועדיין - אני מרגישה אסירת תודה על התמיכה, העזרה ובעיקר הפרגון. 

אז תודה משפחה יקרה שלי - שאתם שם, לחבק, להתגעגע ולהיות חלק! זה לא היה מתאפשר בלעדיכם! 

ואיך אפשר ביום המשפחה בלי מילה למשפחה השניה שלי - משפחת חיל האוויר.

אין זה סוד, ולא צריך בשביל זה מקורות זרים, כדי לדעת שחיל האויר נחשב לאחד החזקים במזרח התיכון ולאחד מחילות האוויר המתקדמים בעולם. אבל אגלה לכם סוד כמוס, זוהי לא רק הטכנולוגיה אלא בעיקר החומר האנושי. ערך הרעות כנראה טבוע בנו כישראלים ובא לידי ביטוי בעוצמה חזקה מאוד בקשר הייחודי שלנו ביחידות השונות. מאחרון החיילים ועד שדרת הפיקוד העליונה, מכל קצוות הארץ, כולם ביחד למען מטרה אחת.

אני גאה להיות חלק מהאזרחים במדינה שעוד משרתים במילואים, אני גאה להיות חלק מהארגון הזה, הערכי, שנלחם כל יום להגנת מדינת ישראל ותושביה.
מאחלת לכל אחד ואחת למצוא את המשפחה שממלאת להם את הלב. ולכולנו - הרבה ימי שיגרה ושקט.

סא"ל בועז רוט, מג"ד 8108 בחטיבת הטנקים 679

למשפחה האהובה שלי ולאשתי היקרה, שתמיד נמצאת מאחורי, שתומכת בי ונותנת לי כח להמשיך ולתת, להמשיך ולתרום ועוזרת לי להתגבר על הקשיים והאתגרים שכרוכים בתפקיד מג"ד מילואים.

שתמיד סבלנית לעוד זום מ"פים בשעת ערב (אחרי המקלחות של הילדים!) או סתם יום מילואים שמתחיל לפנות בוקר ומסתיים אחרי חצות. שמגדלת את הילדים כמעט לבד ונוכחת במקומי בזמנים שאני לא בבית.

שתמיד נותנת את העצה והזווית הנוספת, שתמיד חושבת על הנשים של הפקודים שלי, שולחת להם פרחים בתעסוקה או יוזמת עוד מפגש גיבוש עם מתנות מפנקות.

לך, חני, אשתי האהובה ולכם משפחתי היקרה מגיעה התודה וההערכה הגדולה ביותר.
למענכם אנחנו יוצאים למילואים.
בזכותכם אנחנו מצטיינים.

ערימה של תודות ויום המשפחה שמח :-)
אוהב אתכם מאוד
בועז רוט
מג"ד 8108 בחטיבת הטנקים 679

סאל טוביה ברוקנר מגד 8130

משפחה יקרה, תודה ענקית לכם! כל מה ששלי - שלכם. אשתי, ילדים מתוקים, בזכותכם יש לי את כל הכוח לתת למשפחה הנפלאה שלנו. תודה!

רס"ם סמואל הרשפט, חוג"ד חטיבה 55

ידוע הסיפור על רבי עקיבא בתלמוד:
הגיע חזרה לעירו ליוו אותו עשרים וארבע אלף תלמידים. רחל יצאה לקראתו בלבוש עניים, נפלה על פניה ונשקה את רגליו. התלמידים שלא הכירו אותה רצו לסלקה. אמר להם רבי עקיבא, הניחו לה 'שלי ושלכם שלה היא'. כל התורה שאני למדתי ואתם לומדים ממני, כולו בזכותה.על אותו משקל אני יכול לומר בלב שלם שכל האפשרות שלי לשרת את המדינה ולצאת לעשרות ימי מילואים בשנה היא בזכות אישתי היקרה שמתמודדת בגבורה בעורף על מנת שאעשה את תפקידי על הצד הטוב ביותר בחזית על כן אומר שלי שלה היא ,
יום משפחה שמח!