מבט על התמורות המשמעותיות המתרחשות בתחום שיתופי הפעולה הצבאיים הבינלאומיים שמנהל צה"ל

יש חדש תחת השמש בתחום שיתופי הפעולה הצבאיים הבינלאומיים שמקיים צה"ל. במרוצת השנתיים  האחרונות התחום השתנה בקצב מסחרר ולבלי היכר. מדובר בשינוי תפיסתי עמוק, אשר לו השלכות ומשמעויות פרקטיות שהן לא פחות מדרמטיות. כך, על רקע התפתחויות מדיניות ואזוריות, והודות לניהול דיפלומטיה צבאית מדויקת ומחושבת, שיתוף הפעולה הבינלאומי שמקיים צה"ל כיום מהווה כלי רלוונטי ואפקטיבי מאי- פעם להתמודדות עם אתגריו ולניצול הזדמנויות. בהתאמה, לאחרונה מתחדד שהשימוש במושג המסורתי "קשרי חוץ" צר מלהכיל, וכבר אינו משקף נאמנה את היקפי העשייה ועומקם, ויותר מכך- אינו מבטא את השינוי התפיסתי.

השינויים והתמורות במערכת האזורית והבינלאומית חייבו שינוי מהותי במשמעות הקש"ח הצה"לי, ולהפיכתו מכלי מטכ"לי מקשר לכוחות זרים, לכלי מטכ"לי מתכנן ומתאם שיתופי פעולה צבאיים בינלאומיים. בהתאמה שונה שם החטיבה מחטיבת קש"ח לחטיבת תבל. שינוי השם שואב השראה מהפסוק ספר ירמיהו: "עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים" (ירמיהו י' יב').

במסגרת המאמצים בשנה האחרונה, עבר המערך מקיום קשרי חוץ לתכנון ויישום שיתופי פעולה בינלאומיים בשלושה מעגלים: Global, Regional  ו- Local. ספקטרום זה מייצר קו רציף בין שיתוף הפעולה הבינלאומי לקישור המקומי, ומהווה עקרון מסדר מנחה לפעילות בתחום הדיפלומטיה הצבאית.

כשבוחנים לעומק את הסיבות לשינוי בתחום, ניתן להצביע על כמה מגמות עולמיות לצד מספר גורמים מקומיים ואזוריים שהביאו לתמורות בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל. ברמה הגלובלית, כתולדה של שינויים גיאו- אסטרטגיים עולמיים, חשיבותו של שיתוף הפעולה הצבאי הבינלאומי גוברת, והתחום עובר התפתחות, העמקה והתרחבות. בהקשר זה, ניתן לציין את התחרות הבין- מעצמתית המורכבת, המלחמה באוקראינה, את אי- החתימה על הסכם הגרעין עם איראן, את פעילות איראן ושלוחותיה, ואת אתגרי המשאבים. ברמה האזורית והמקומית, חשוב להצביע על שלושה מעצבים, הכרוכים אחד במשנהו, ומהווים השפעה על אופיו והיקפיו של שיתוף הפעולה הצבאי שמקיים צה"ל בעת הנוכחית: "הסכמי אברהם"; המעבר של ישראל ממרחב האחריות של United States European Command (EUCOM) אל מרחב האחריות של United States Central Command (CENTCOM); וחיזוק הקשרים עם מצרים וירדן.   

מגמת השינוי בתחום עולה בקנה אחד עם התפיסה המבצעית הרואה את שיתוף הפעולה הצבאי הבינלאומי ככלי משמעותי בארגז הכלים של צה"ל, כמכפיל כוח התורם ליתרון האסטרטגי. כך, חטיבת תבל מאפשרת העברת מסרים וממשק בלתי אמצעי בין בכירי צה"ל למקביליהם, לטובת יצירת עומק אסטרטגי לא גיאוגרפי.

התפתחות משמעותית נוספת תחת תהליך השינוי בתחום היא מיסודן של מסגרות רב- לאומיות חדשות לשיתוף פעולה צבאי בהן יהיה חבר גם צה"ל (או הצטרפותו של צה"ל למסגרות קיימות כאלו). לאור המציאות הביטחונית בסביבתה של ישראל, ניכר שבמקרים מסוימים פעולה במסגרת קבוצת שותפים עשויה להיות ערכית ואפקטיבית יותר מאשר התמודדות עצמאית ובלעדית עם איומים. כך, בהקשרים מסוימים ישראל תוכל להגן על האינטרסים שלה בצורה טובה יותר, אם תפעל תחת שיתוף פעולה צבאי רב- לאומי (כזה הכולל יותר משותף אחד). צה"ל מורגל בשיתופי פעולה דו- צדדיים (בילטראליים), אך לא בפעולה במסגרת קבוצת שותפים צבאיים. כניסת צה"ל למסגרות כאלו טומנת בחובה עולם שלם של הזדמנויות ויתרונות, אך במקביל מחייבת ניהוג עדין ומחושב.

השנה האחרונה בתחום שיתופי הפעולה הבינלאומיים של צה"ל אופיינה במידה רבה של חלוציות. פעם אחר פעם נשמעו ונכתבו המילים "תקדימי", "לראשונה...", ו"פורץ דרך". בתקופה זו התקיימו אינספור מופעי שיתוף פעולה תקדימיים: החל מהתהדקות התיאום ושיתוף הפעולה עם איחוד האמירויות, דרך ביקור הרמטכ"ל בבחריין, וכלה בביקור צבאי רשמי ראשון במרוקו.  

למלחמה המתנהלת באוקראינה בשנה האחרונה ישנן השלכות על שיתופי הפעולה בהקשרי בניין הכוח, עם פוטנציאל להתעצמות לאור הגדלת תקציבי הביטחון של מדינות אירופה בעקבות המלחמה. במסגרת זו, נרשמת התעניינות מצד מדינות אירופה לגבי האופציה לרכישת אמל"ח ישראלי, ולסגירת פערים בתחום האימונים והכו"כ (כשירות וכוננות).

במקביל, נעשים מאמצים להעצמת שיתופי הפעולה עם בריטניה וגרמניה (שותפויות ליבה רבות שנים), לצד העמקת שיתופי פעולה קיימים עם שורת צבאות- כדוגמת פינלנד ויפן- ובחינת מרחבי שיתוף פעולה חדשים עימם. בהקשר זה, תצוין פתיחת הנספחות החדשה בפינלנד. בנוסף, השנה האחרונה עמדה בסימן חיזוק שיתוף הפעולה הצבאי עם המדינות ההלניות (יוון וקפריסין). בהקשר זה, מבוצעים מאמצים לפיתוח ארכיטקטורה אזורית ממוקדת ים- תיכון.

העיסוק בשיתופי פעולה צבאיים בינלאומיים הוא מקצוע לכל דבר וענין. זהו מקצוע הדורש מומחיות, תכנון ארוך טווח ודיוק. זהו מקצוע המסתכל על שותפויות כדרך חיים, ושם במוקד מרחבי שיתוף פעולה, ולא גבולות גזרה.

חשוב לזכור ששיתופי פעולה בינלאומיים הם אמצעי, ולא מטרה. לצד זאת, מובן שההתפתחות המסיבית של תחום שיתופי הפעולה הצבאיים הבינלאומיים בצה"ל משיתה חובה להתאים את המערך העוסק בתחום למציאות המשתנה. השינוי הארגוני כבר החל. במחלקת תבל (קש"ח) הוקמה מחלקה אזורית בהובלת רמ"ח חדש. תחתיו, פועל רת"ח מדיניות והסדרים אזוריים שמוביל עבודות מטה הדורשות מדיניות וגיבוש אסטרטגיה, בין היתר, מול הדרג המדיני. בטווח הזמן הקרוב צפויה הקמה של ענף אזורי בראשות סא"ל, אשר יהיה אחראי, בין השאר, על מיסוד שיתופי הפעולה החדשים עם מדינות המפרץ.

במעלה הדרך, ובמיוחד לאור הכוונה להמשיך ולמסד שיתופי פעולה צבאיים עם מדינות הנורמליזציה, יש צורך להסדיר את ארגון הגופים העוסקים בתחום, במטרה ליצור הסדרה מקצועית בתחום, לבסס סמכות הדרכתית ותורתית, וליצור סנכרון וניהוג של פעילויות שיתוף פעולה בינלאומי בצה"ל. זאת, כדי שאלו יעלו בקנה אחד עם דרישות הקשב והספיקה לשותפויות החדשות.

במסגרת ההסדרה המקצועית של התחום, יש מקום לגיבוש סטנדרט אירוח ישראלי ייחודי לביקורי בכירים צבאיים. סטנדרט מדויק זה ישקף את המנטליות הישראלית החמה ומסבירת הפנים, אך לא ייגרר לאירוח מוגזם, אשר עלול לעתים להתפרש כביטוי לרגשי נחיתות מול העולם. בהתאמה, בטווח הזמן הקרוב צפויה הפרדה של ענף המטה באגא"ס לשני ענפים מקצועיים- ענף פרוטוקול מטכ"ל וענף מטה.

במקביל לאופי הדינמי והסתגלני הנדרש בעיסוק בתחום שיתוף הפעולה הצבאי, ישנה חשיבות בהקפדה על פעולה על פי העקרונות המנחים הצה"ליים בתחום. כך, מוטלת על כל מי שעוסק בתחום החובה לוודא שכל פעילות שיתוף פעולה צבאי שמקודמת משרתת את אחד או יותר מהיעדים המטכ"ליים המרכזיים בהקשר זה: יצירת עומק אסטרטגי והשפעה; שיתוף פעולה מבצעי; שיתוף פעולה לבניין כוח; ותמיכה במאמצים לאומיים (תעשיות ביטחוניות, ייצוא ביטחוני, סיוע הומניטארי וכו').

תהליכי השינוי וההתמסדות הארגונית- מקצועית של תחום קשרי החוץ בצה"ל הינו רפלקטיבי מצד אחד, בכך שהוא משקף מגמות בינלאומיות ואזוריות ומתאים עצמו לנורמות בינלאומיות, ופרואקטיבי מצד שני, בכך שהוא יוצר מציאות, מקדם יעדים באופן שאינו תגובתי, מנצל ומייצר הזדמנויות.

החזון, שמימושו כבר החל הלכה למעשה, הוא ניהוג תחום שיתופי הפעולה הבינלאומיים בצה"ל בראייה מטכ"לית מתכללת. זאת, באמצעות הקמה והטמעה של מנגנונים והליכים ברמה המטכ"לית וכחלק מן התכנית הרב- שנתית. שינוי זה יבסס טרנספורמציה מניהול קש"ח צבאי ברובד נבדל, לניהול שת"פ צבאי כחלק אינטגרטיבי מצה"ל וכמאמץ משולב התומך ביעדיו, ומחולל תהליכי עומק במגוון הגופים והזרועות.  

מאמר קצר זה נועד לכוון זרקור על התמורות המשמעותיות בתחום שיתופי הפעולה הצבאיים הבינלאומיים. אם נחזור לפסוק המפורסם מספר קהלת בו נפתח מאמר זה, ניתן לקבוע בביטחון ובוודאות שבכל הנוגע לתחום שיתוף הפעולה הצבאי הבינלאומי: מה שהיה- הוא לא מה שיהיה. שיתוף הפעולה הצבאי מקבל כיום משמעות כפולה: משמעות שיתוף הפעולה בפני עצמו, ומשמעותו ככלי בארגז הכלים הלאומי.

במרוצת השנים האחרונות, שיתופי פעולה בינלאומיים מתפתחים בקצב מהיר, וניכרת עלייה משמעותית בחשיבותו ככלי אפקטיבי ורלוונטי למימוש יעדי צה"ל. כתוצאה מכך, מתבהרת תמונה שעד לאחרונה נראתה דמיונית: ישראל הופכת מ"מדינה קטנה מוקפת אויבים"- ל"מדינה קטנה מוקפת שותפים". בעידן זה, על ישראל, וצה"ל בתוכה, לסגל שינויים תרבותיים ותהליכיים על מנת למצות באופן מיטבי את שיתופי הפעולה הבינלאומיים שהיא מקיימת.