במרכז הציוד קיימת מתפרה וסנדלריה היושבת במחנה תל השומר. יש לקבל טופס ייעודי מנגד הלוגיסטיקה של היחידה ולאחר מכן להגיע למדידות כדי שנוכל להעניק לכל חייל את המענה המתאים והנוח ביותר.
8 טיפים לזוגיות מאושרת - מבסיס שבטה ב-60' ועד היום
בחורה תל אביבית וקיבוצניק נפגשו בספרייה של הבסיס - ומשם המשיכו ל-60 שנים של חיים משותפים. מהרומנטיקה הטרייה שהתבשלה בשיחות ארוכות בצבא ועד היום, השניים למדו הרבה על איך להיות מאושרים במערכת יחסים, ולא היססו לשתף בהכול
"זאת לא הייתה אהבה ממבט ראשון", נפתלי ויהודית מודים בחיוך. למעשה, הם לא זוכרים את המבט הראשון. "יכול להיות שנפגשנו לפני כן", משתף נפתלי, אך לזכרונם, הפעם הראשונה שנפגשו הייתה בנסיעה סטנדרטית לבארותיים - היאחזות נח"ל הקרובה לשבטה.
"נסענו יחד במקרה", נפתלי ממשיך, "עלינו על הקומנדקר והתחלנו בנסיעה, זה היה דרך סולינג נוראית יותר מכביש עפר. מרגישים כל אבן, זו חוויה נוראית". אחרי אותה הנסיעה, הם כבר זיהו אחד את השנייה ברחבי הבסיס.
יהודית גדלה בתל אביב, מאז ילדותה אהבה לקרוא ספרים. גם אחרי שהגיעה שעת השינה, הייתה קוראת בחשאי בעזרת האור החודר דרך חלונה מבית השכנים. נפתלי גדל בקיבוץ הדתי שדה אליהו. בעקבות רשרוש בלב, ירד הפרופיל הרפואי שלו ולא היה יכול להתגייס לשירות קרבי כפי שרצה.
במרץ 1960, שניהם התגייסו ולאחר קורסים שונים הגיעו לבסיס שבטה - היא כחובשת במרפאה והוא כמש"ק חינוך, שבין היתר, היה אחראי על הספרייה.
אהבתה הגדולה של יהודית לספרים התבטאה בביקורים תכופים בספרייה, שם הבחינה בבחור מהנסיעה. כך התחילו ביניהם שיחות רבות, הם בילו יחד בכל זמן פנוי - בהפסקות, בשיחות לתוך הלילה, על ספרים ועל החיים.
"תמיד היינו מכינים קפה קר בשק"ם", נפתלי ויהודית נזכרים, "כפית נס קפה, שתי כפיות סוכר, קצת מים ומערבבים המון - עד שנהיה קצף. תמיד הייתי מכינה לו את זה", היא נזכרת, "יום אחד נפתלי החליט שהוא רוצה להקל עלי - שלא אצטרך להקציף את הקפה במרץ. היה לו מאוורר קטן, הוא פירק אותו והכניס את המנוע לכוס, עשינו את זה וזה עבד! כל הקפה היה על התקרה!", שניהם צוחקים, "אמנם הניסיון נכשל, אבל באותו הרגע הבנתי כמה אכפת לו ממני. נגע לי בלב שהוא כל כך השתדל להקל עלי".
"הוא התחיל לספר לי איך הוא מדמיין את המשפחה והחיים שלו", יהודית משתפת, "לא הבנתי למה הוא מספר לי את זה, שיספר לחברה שלו", היא מוסיפה בצחוק, "לא הבנתי שהוא מתכוון אלינו. עם הזמן גיליתי איזה בחור מדהים הוא. עד היום, 60 שנים לאחר מכן, אני עדיין מגלה".
לא היה אפשר להתעלם מהקשר המיוחד שנרקם ביניהם. "חברי אמרו לי כמה פעמים: כשאני איתו, אני לא רואה כלום מסביב", יהודית משתפת, "אנחנו רק ביחד, מדברים וצוחקים כל הדרך".
כבר לקראת השחרור של יהודית הם ידעו שהם שייכים זה לזו. הם החליטו לקחת את הצעד הבא בקשר שלהם ולהתחתן. כמה חודשים לאחר שהשתחררו שניהם מהצבא, הם נישאו, והשנה חגגו 60 שנות נישואין.
היום, אחרי עשורים בהם היו ביחד, הם מסתכלים אחורה לתחילת הקשר וחולקים איתנו חוויות. אבל אל תדאגו, לא באנו להוציא לכם את העיניים, נפתלי ויהודית גם שיתפו איתנו ב-8 טיפים שהפכו את חיי הזוגיות שלהם למאושרים:
-
-
- "האהבה באה עם הידיעה" (הרמב"ם): להכיר, להתעניין ולהיות שקוע ועסוק בבן אדם שמולך, זה מה שמביא איתו אהבה.
- להבחין בין עיקר לטפל. לזכור שהזוגיות היא המטרה, גם כשיש קשיים בדרך.
- לא לפעול באימפולסיביות, גם כשכועסים. לישון על זה לילה, אחרי זמן דברים מקבלים פרספקטיבה.
- להתחשב אחד בשנייה, לדעת לעשות ויתורים.
- רגישות והכלה, לא לדרוך אחד לשנייה על היבלות.
- לדעת לבקש סליחה ואיך להגיד "טעיתי".
- לעמוד מאחורי בן/בת הזוג, לעודד אותם ולדעת שאפשר לסמוך על השני.
- הערכה וכבוד הדדי זה הדבר הכי חשוב. צריך להיות רק עם מי שמכבד ומעריך אותך.
-
"הרומנטיקה מניעה הרבה דברים", מסכם נפתלי, "אבל היא לא מספיקה לאורך זמן. צריך גם כבוד, פשרות, התחשבות ורגישות. כשהתנאים האלו נענים, גם הרומנטיקה מוצאת את המקום הבריא שלה ובאה יחד איתם".
"היום אני מגלה שאהבה קיימת גם בגיל 80", משתפת יהודית, "אנחנו לא ביחד בגלל חוזה - חיבה, געגועים וכל רגש אחר קיימים גם בגיל שלנו".