הם עצרו הכול כדי להציל חיים. אלה הפנים מאחורי המשלחת

כיממה לאחר רעש האדמה הקטלני בטורקיה, כבר יצאה המשלחת הישראלית "ענפי זית" לסייע באסון הכבד. רס"ן (מיל') סהר פיש, רנ"ג יוסי עזריה, רס"ן שי, סרן רוי ברק, סרן הילה לוי ורס"ן א', עזבו הכול כדי לצאת ולהציל חיים במדינה זרה. הם סיפרו לנו על החוויה במשלחת ועל עבודתם החשובה במרחק של יותר מ-1,000 ק"מ מישראל.

"חילצתי אישה, זו זכות גדולה עבורי" - סרן הילה לוי

רגע לפני סיום קורס מ"פים, הוקפצה סרן הילה לוי, ששירתה בעברה כלוחמת וכקצינה בחטיבת החילוץ, למשלחת "ענפי זית". את סיכת המ"פ קיבלה בטקס מאולתר - רגע לפני שעלתה על המטוס לאתר ההרס בטורקיה.

"הכינו אותנו לקראת מה שנראה כאן, אבל רק כשאתה מגיע לשטח נופל לך האסימון כמה האירוע הוא ענקי", היא משתפת, "אנחנו נמצאים בשכונה מרכזית בעיר הטורקית קהרמאנמרש, אבל מה שחשוב זה ההרס מסביבי. זה מחזה נוראי כי כל הבניינים כאן קרסו".

"כל דקה עכשיו היא קריטית ויש לנו סיכויים למצוא עוד אנשים בחיים, לכן הפעילות שלנו היא אינטנסיבית ורצופה", מספרת סרן לוי, " השתתפתי בחילוצה של אישה שהייתה לכודה בתוך ההריסות, זה היה מאוד מרגש. זו זכות ענקית להגיע ואני מודה לצה"ל ששחרר אותי לפני סוף הקורס לקחת חלק במשלחת הזו".

"אני אתן הכול למשלחת הזאת" - סרן רוי ברק, קצין הקשר

בעקבות רעידת האדמה, הרשת הסלולרית בכל רחבי טורקיה קרסה והמקומות בהם יש קליטה מועטים. אחד האתגרים של המשלחת הוא יצירת קשר סלולרי ואינטרנטי בין חברי המשלחת עצמה וגם בינם לבין החמ"ל - זה שיושב בטורקיה וזה שיושב בארץ. סרן רוי ברק, מ"פ בגדוד 456 של תקשוב בפקע"ר, הוא קצין הקשר של המשלחת ואחראי על מציאת פתרון לבעיה. 

"בעזרת כלים מתקדמים שגדוד 376 של יחידת חושן הביא מהארץ אנחנו מצליחים ליצור רשתות ווייפיי ותקשורת סלולרית זה קריטי כי רק ככה אנחנו יכולים להעביר דיווחים בין המחלצים למפקדים וגם חזרה לישראל - כמו מצב הכוחות וההתקדמות בשטח", מסביר סרן ברק, "אנחנו גם נמצאים בחמ"ל למתן מענה - אם מגיע מפקד של אחת מפלוגות החילוץ וצריך סוללות למכשיר הקשר או טאבלט לפעילות אז אנחנו ישר רצים לעזור".

"לדוגמה - אתמול בלילה, אחרי 36 שעות שאני ער, הגיע אליי מפקד המשלחת וירדנו לשטח לנפק מכשירי קשר, תוך זמן קצר עלינו על ג’יפ ונכנסנו לאחת הערים בסביבה", נזכר, "אתה רואה משפחות שאיבדו את כל מה שהיה להם בחיים יושבות על חורבן הבתים, מדליקות מדורה כדי להתחמם". 

"ברגע שקרתה כל הסיטואציה הזאת ידעתי שברגע שיידרש אני אעזוב הכל ואגיע", שיתף קצין הקשר, "אני עדיין סטודנט בתקופת מבחנים וההתגייסות הזאת היא לדעת לעשות סטופ וללכת להציל חיים, אני אתן את כל מה שאני יכול למשלחת הזאת".

"המטרה - להציל חיים ולחזור שלמים ובריאים הביתה" - רס"ן (מיל') סהר פיש, מפקד צוות חילוץ

"התחלנו את פעולות החילוץ בשטח והן נמשכות ללא הפסקה", מספר רס"ן (מיל') סהר פיש, מפקד צוות חילוץ, "זאת על מנת לנצל כל דקה אפשרית ולהציל עוד חיים".

כדי לאתר ניצולים בין ההריסות הכוחות מבצעים איסוף אינדיקציה ממודיעין, תשאול אוכלוסייה ואיסוף מידע כללי, זה עוזר להם להבין לאן כדאי להם להגיע ואיפה להשקיע את המאמצים. "כשמגיעים לנקודה האזרחים שבאזור באים ומדריכים אותך איפה הם חושבים שהקרובים שלהם נמצאים", מסביר רס"ן פיש, שהשתתף בארבעה חילוצים מההריסות.

"הוצאנו זוג מההריסות", משתף רס"ן פיש, "הם יצאו בעצמם ברגל אחרי כמה שעות טובות של פריצת דרך אליהם, המטרה שלנו היא להציל חיים ולחזור שלמים ובריאים הביתה".

"לעשות הכול כדי לתת מענה אחזקתי בשטח" - רנ"ג יוסי עזריה, מנ"ע טנ"א בגדוד קדם

רנ"ג יוסי עזריה, מנ"ע טנ"א בגדוד קדם בחטיבת החילוץ, פועל בחלק הלוגיסטי של המשלחת. "מחלקת הטנ"א עובדת 24 שעות ביממה", הוא מספר, "התפקיד שלנו הוא לעשות הכול כדי לתת מענה אחזקתי בשטח, בין אם זה להקים מחנה בו יוכלו לישון, עם מקלחות ומיטות, ועד להכשיר את הציוד בתחלופת הצוותים - שיהיה מוכן לצוות הבא ישר כשהצוות הנוכחי חוזר לנוח".

בלי מעטפת כזאת, המשלחת לא תוכל לבצע את עבודתה בצורה הטובה ביותר. רנ"ג עזריה שם כדי לוודא שהכול עובד כמו שצריך, ולמרות שהוא עומד בפני שחרורו מהצבא, הוא ממשיך קדימה: "במצבים כאלה ברור לך שאם יש משלחת שיוצאת אתה צריך להיות שם, בשביל זה אנחנו פה. זאת המטרה שלנו ולמרות שאני משתחרר באפריל חשוב לי לקחת חלק בזה".

"כולם נרתמים לטובת המשימה. התנאים פה בטורקיה לא אידיאלים, קר פה מאוד וזה מקשה על העבודה - אבל זה התפקיד שלנו", משתף רנ"ג עזריה, "כל מי שנמצא כאן בא מתוך מטרה אמיתית. אנחנו עושים את מה שצריך, ויש סיפוק גדול בלקחת חלק בדבר הגדול הזה".

"הייעוד הוא להביא ולהחזיר אנשים בשלום" - רס"ן שי, קצין טכני בטייסת 120

בארבעת הימים האחרונים עבד רס"ן שי, קצין טכני בטייסת 120, יחד עם הצוות שלו לילות כימים על הכנת המטוסים לקראת היציאה לטורקיה, "אנחנו מתאימים את המטוס מאפס עבור המשלחת", מספר רס"ן שי, "אנחנו צוות של 40 אנשים וכל אחד עבד הכי קשה שהוא יכול כדי לבצע את זה בצורה מושלמת".

"יש עלינו המון לחץ ואחריות ערכית", אומר רס"ן שי, "אנחנו חייבים לעבוד כמה שיותר מהר - קר מאוד בטורקיה, ויש אנשים מתחת להריסות, כל דקה זה חיים של אנשים". 

בלי עבודתם של אנשי חיל האוויר, הטיסות שמובילות את המשלחת לא יכלו לצאת. "בינתיים עשינו שתי טיסות, על כל אחת היו 150 אנשים שכללו צוותי רפואה, אנשי פיקוד העורף ויחידות נוספות", מסביר, "אנחנו עדיין ממשיכים בפעילות, זאת האחריות שלנו לעזור לכל מי שצריך".

"תפקידנו - שכל מה שתוכנן לקרות יקרה" - רס"ן א', רמ"ד שליטה בחטיבת המבצעים

עשרות קילומטרים מטורקיה עצמה, יושבים אנשים בחמ״ל חטיבת המבצעים שבקרייה ובלעדיהם - לא יכל המבצע לצאת לפועל. "החמ"ל הוא בעצם מרכז העצבים של המבצע - הכל כולל הכל עובר דרכו", מספר רס"ן א', רמ"ד שליטה בחטיבת המבצעים, "תפקידנו לוודא שכל מה שתוכנן לקרות אכן קורה, ולסנכרן בין כל הגופים הרלוונטיים למבצע - פיקוד העורף, חיל האוויר, אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, משרד החוץ, המל"ל ועוד".

"מהרגע שהבנו את סדר הגודל של רעידת האדמה, ביצענו הערכת מצב מטכ"לית בנוגע להערכות להוצאת משלחת. הקמנו צוות שיוצא את התכנון לפועל, והתחלנו להפעיל את כל המערכת הצה"לית ולשתף פעולה עם הגופים הרלוונטיים", הוסיף.

מיום שני בערב, ההודעות בחמ"ל לא מפסיקות לזרום - מעל מאה אנשים נמצאים בקשר תמידי עם הגופיים הרבים שאחראים על המבצע. עליהם, לשלוט בכל דבר שמתרחש בשטח.

"כל דבר שקורה מגיע אלינו - נחיתה והמראה של מטוסים, העמסת הציוד, קבלת המשלחות בטורקיה, הערכות ליום שבת הקרב ובא ואף סוגיות של אבטחה - בסוף הכוחות פועלים במרחב של מדינה זרה, ולכן זה חשוב מאוד שנוודא ששום דבר לא יפריע להם במשימה ההומניטרת", מסביר רס"ן א', "לדוגמה עכשיו, כשבית החולים שדה נמצא בתהליכי הקמה, וידאנו שיש את כל האישורים, שמשרד החוץ נמצא בקשר עם הטורקים, שכל הציוד הרפואי הגיע והרשימה לא נגמרת - זו בדיוק המומחיות שלנו".