במרכז הציוד קיימת מתפרה וסנדלריה היושבת במחנה תל השומר. יש לקבל טופס ייעודי מנגד הלוגיסטיקה של היחידה ולאחר מכן להגיע למדידות כדי שנוכל להעניק לכל חייל את המענה המתאים והנוח ביותר.
חזרה
איגרת של רא"ל משה לוי לחייל הלוחם
אחי הלוחם!
שלום!
אולי תתפלא כי דווקא בשבוע זה, בו סוערת התקשורת בנושא מסוים בחרתי אני לפנות אליך על בסיס כתבה שלא זכתה כלל להדים. שתי סיבות לכך: הראשונה, שאני בז לאותה היסטוריה של בורות ודמגוגיה במנהיגות של טלוויזיה ותקשורת ואני אין חלקי עמם. הסיבה השניה היא שאני מעריך מאוד את מה שמעסיק אותך, הלוחם, ורואה זאת בדרגת חשיבות עליונה.
אתחיל בדרך הצגת המתראיינים. חלקכם הציגו עצמם בשמם ואילו האחרים בחרו לדבר בשם בדוי.
זו שגיאה להסתתר. אין לכך לא סיבה ולא טעם. זה, אולי מוסיף נופך דרמטי לדברים, אך היכן האומץ והיושר האישי?
הנה למשל אותו חייל שמציג את עצמו כפראייר לאומי (אגב, מה זה צריך לאמר), טוב שידע שהציעו לגלות לי מי הוא ואני סרבתי לכך. סרבתי משום שאיני רואה בזה צורך ובעיקר משום שרציתי שלא לפגוע באמון תמים שלו, אני מכבד תמימותם של אנשים.
מדי פעם בפעם אכן דנים בדגשים הנחוצים לצה"ל, בהשלכות של מערכות הנשק המתקדמות על מבנה, ארגון ותפיסה.
היסוד עליו מתמודדים יותר מכל הוא האדם. רבים הטוענים כי בצבא מתקדם חשוב לתת את כל האנשים הנדרשים לתחום טכנולוגי ומקצועי כי בלעדיו לא יתקיים. קשה להתמודד עם הטיעונים שהם מציגים. אך תמיד, ולאחרונה לפני חודש, הוכרע שתשאר עדיפות מוחלטת ליחידות השדה. המשמעות היא שגם אם אנו זקוקים מאוד לאלקטרונאי הרי שבחירתו או הצבתו ביחידת שדה יהיו בקדימה ראשונה.
אתה טוען כלפי התנאים. האמן לי שלא ניתן לקיים יחידה מבצעית עם תנאים ואורח החיים של יחידה עורפית. יותר מזה, מרגע שאלו יהיו תנאיה היא תאבד את הייחוד והטעם של המבצעיות.
אתה טוען להשתמטות כתופעה חדשה. ראשית, לצערי כבר היו דברים מעולם. אתה מביא נתון ממחזור כיתה זו או אחרת אך עובדה היא שביצוע תכנית האיוש של כל יחידות השדה הוא מלא ובדרך כלל הביצוע עובר את התכנון.
אל נא תקל ראש ידידי בצרכים אחרים של הצבא. לא ניתן להתמודד במלחמה בימינו ללא מערכות מקצועיות. מערכות סיוע ושרותים הניתנים וצריך גם להעריך את מעשיהם. אך דע שאין לי ולכל מפקד אחר ספק כי מי שיקבע את תוצאות המלחמה יהיה הלוחם בשדה הקרב.
מה הפיצוי?
ראשיותו בשלמות האישית. בבניית ועיצוב אופיו של האדם ואחריתו בנכס הנפלא של רעות הלוחמים.
פתחתי בזאת כי כל לוחם יודע שאת תחושת השליחות אנו ממשים בסופו של דבר בשאלה: כיצד אביט אני על עצמי ואיך אתמודד עם חברי הטוב.
דע לך, אתה תדרש תמיד לשאת בנטל ואין מנוס מכך. דרישות רבות שנראות לך קשות מדי ואולי לא נחוצות נועדו להכין אותך למבחן הקשה מכל, מבחן המלחמה. ניתוח מפורט של קרבות מוכיח שגם שם חוסר משמעת, מיומנות, ערנות ותשומת לב הם סיבות משמעותיות לכישלון או נפגעים.
דרך שרותי ניתנה לי הזכות להכיר אנשים רבים. דע לך, לא ראיתי אחד שהצטער על כך שבחר להיות לוחם.
אסיים בהערה אישית: "דני" כועס על פניותי ליציאה לקורס קצינים. ראשית אתה עושה עוול, מעולם לא פניתי או התייחסתי לאף אדם כאפס או טינופת, ודאי לא ללוחם.
אני אכן לוחץ על מי שהוא טוב ומוכשר שיתנדב לקצונה, וכמו תמיד מופנית הקריאה במיוחד לך הלוחם כי אין צרוף נפלא מזה: לוחם, מפקד וצה"ל.
אסיים, כי בין היתר הזמן שלרשותך קצר.
אני בטוח כי כשתשמע את שיר הרעות ויחלוף בקרבך רגש מיוחד ומופלא, ודאי תדע כי אכן לוחם אתה ממשפחת לוחמים מפוארת.
