הרמטכ"ל ה-14

כבוד נשיא המדינה,
קהל נכבד,
משפחות יקרות,

כותל הדמעות, התקווה והחלום של דורות הגולה, היו שורת האבנים הדוממות האלה, המונחות נדבך מעל נדבך, שריד פיזי אחרון לריבונותנו וחירותנו בימים ההם.

כותל הדמעות, התקווה והחלום של דורנו שלנו, הוא שורות מראות פניהם, הוא שורת מראות פניהם, מלאות החיים והצעירות לתמיד, של יקיריכם, חברינו לנשק, היוצרות יחד, נדבך מעל נדבך, את בניין ריבונות ישראל בזמן הזה, ואת העדות למחירה כאחד שניהם כתלים של זיכרון אך לא מקרה הוא בעיניי שדורות הגולה, על הווייתם הרוחנית דתית, בחרו לזכור ולחלום את קיומו של קיר האבן הדומם, ואילו דורנו שלנו, העוסק במעשה יום יום בבניינה הפיזי של הקוממיות ובהגנה עליה, בחר לו את זכרם החי של הנופלים.

דורות הגולה ודורנו שלנו, כולם חוליות בשרשרת אחת גדולה. וכולנו, אלה שנפלו בקרב, באימונים ובבניין הכוח, והם בני עשרים או שלושים, ואלה מאיתנו, שנתנו להם עוד כמה עשרות שנות חיים, כולנו חלק מאותה חוליה בשרשרת הרצופה הזאת. רציפות הקיום הלאומי אינה בעיקרה רציפות החומר, אלא רציפות הרוח, הזיכרון, המורשה והתרבות.

אומה שאינה זוכרת תחדל להתקיים כאומה, ורק עם הזוכר את גיבוריו, ההולכים ראשונה ונופלים, ואת קורבנם, רק עם המבין את צוואתם ומורשתם, וממש אותה- רק הוא יחיה. חפצי חיים אנחנו ואיתכן, משפחות יקרות הנושאות יום יום ושעה שעה את משא השכול, איתן הולם היום הזה את לב כולנו.

צבא ההגנה לישראל, השואב את כוחו מזכרם וממופת פעלם, מרכין הערב, בפרוס יום העצמאות ה-מ"ה, את דגליו ומצדיע לזכר לוחמיו- יקיריכם במעלה הדרך, שהתוו לנו הנופלים, נמשיך להאבק עד בוא השלום ואת זכרם ננצור איתנו תמיד יהי זכרם ברוך.