40 שנה ל"שלום הגליל" - הפרוטוקולים הדרמטיים נחשפים

1982, על רקע המתיחות הגוברת בגבול לבנון וניסיון ההתנקשות בשגריר ישראל בממלכה המאוחדת, שלמה ארגוב - בכירי הצבא התכנסו בחדר הדיונים בקריה, על מנת לקבל החלטות אם לצאת ללחימה עצימה.  

5.6.1982, לשכת הרמטכ"ל - יום לפני פרוץ המלחמה

הדיון התחיל ב-15:00, מאחורי דלתיים סגורות, הרמטכ"ל דאז, רא"ל רפאל איתן ז"ל, הכריז שם בדרמטיות: "קיבלנו אישור, המלצנו וקיבלנו אישור לתקוף בלבנון, ולהתחיל ביעדים בתוך ביירות - שני יעדים, ועוד מספר יעדים בדרום לבנון, סה"כ 11 יעדים". 

אך באופן מפתיע, דווקא בתחילת יוני - מזג האוויר לא איפשר תקיפה בדרום לבנון, והוחלט על תקיפה בשני יעדים. שניהם, בלב הפועם של לבנון, ביירות - בירת המדינה. 

התלבטויות רבות על דרך הפעולה של התקיפה ההתחלתית, ובמשך הזמן עד שהיא התקבלה - חיל האוויר ביצע תכופות פעולות התקפיות בשביל לשמר את ההרתעה. הרמטכ"ל העריך: "הממשלה תחליט לממש את התוכנית של הרחקת הקטיושות והתותחים מיישובי הצפון". 

תוך כדי הדיון, הכניסו לשולחן הדיונים התרעה על כך שמחבלים לבנונים החליטו לפתוח באש. הפורום החליט שאחת המטרות תהיה לחצות עם כוחות את הקווים מחר ובהמשך - להשתלט על המעברים, הגשרים והקו עצמו. 

בסופו, הוחלט לגייס את אוגדה 49, כך במקרה ויהיה תמרון - הם ייכנסו ללבנון. ובמקרה שלא, יהיה עבורם תרגיל גיוס בן יממה שלמה.

6.6.1982, הבור של פיקוד הצפון - פתיחת המבצע

אחרי שניתנה הפקודה לחצות את הגבול ולפתוח בתמרון, כינוס מיוחד החל בבור של פיקוד הצפון, יחד עם רה"מ דאז, מנחם בגין ז"ל, והרמטכ"ל כדי לדון במצב הכוחות בשטח. 

"אנחנו כבר השארנו את הבופור מאחורינו?", שאל רה"מ דאז וראש אמ"ן, אלוף שגיא, ענה: "לא, אנחנו עוד לא הגענו לבופור". הם העריכו שלכוחות יקח שעתיים וחצי לעבור את המוצב, וראש אמ"ן סיכם: "עכשיו, ערפאת נמצא בביירות, אנחנו מניחים שהוא לא יודע מה קורה״.

״אנחנו הודענו איך שהוא לסורים שאנחנו לא רוצים לתקוף אותם?״ שאל בגין, והרמטכ״ל השיב: ״שום דבר לא הודענו עד הרגע הזה, למה לתת להם אינפורמציה? כשנרצה להודיע, אז נודיע ככה: 'כוחות צה"ל פתחו היום בסריקות קרקעיות לאיתור והשמדת מקורות האש וריכוזי המחבלים מהם נורית אש זה מספר ימים על יישובינו באצבע הגליל'". מכשיר הרדיו נפתח בדיוק למבזק של 13:00, ובדיון החלו לשמוע את החדשות. 

"אבל היום אתה יוצא עם איזה הודעה לעם?", התעקש הרמטכ״ל, וראש הממשלה השיב על רקע מהדורת החדשות: "עד הערב נראה אם יש לי פה אפשרות להסביר דברים לרדיו, אז אני אקליט". הרמטכ״ל הדגיש: ״החשוב הוא- הסריקות, שלא יבינו שזאת פעולה כאילו לכבוש שטח״.

״שם המבצע- ׳שלום הגליל׳, והמטרה היא כמו שכתוב שם, ואין אחרת", אמר רא"ל רפאל איתן ז"ל, רמטכ"ל המלחמה ההיא. 

במהלך אותה פגישה, שלימים נודעת כזו שפתחה את המערכה ההיא, סיפר הרמטכ״ל למשתתפים על סיורו בשטח, ובגין התעניין במידת המורל של הלוחמים: "הייתי היום, ביקרתי אצל אלה שהתגייסו, ואצל המילואים״, ענה הרמטכ״ל, ובגין התעקש: ״הם יודעים? יש להם את הרצון?״.

הרמטכ״ל ענה בנחרצות: ״יודעים ומבינים והם התגייסו מהר מאוד״. שניהם הסכימו שאם כך היה נראה הגיוס במלחמת יום הכיפורים, תשע שנים לפני - זה היה יוצר מציאות אחרת. 

לקראת סיום הדיון, אמר אלוף פיקוד הצפון, אלוף דרורי: "הכוח הקדמי באזור החוף עבר לצור, נכבוש את צור עוד היום". ובגין השיב: "עם כל הדיבורים – הם עדיין מופתעים. כל העולם דיבר על כך שישראל פולשת, תפלוש, והם בכל זאת מופתעים". 

״אתה חושב שאני חושש להישאר לבד?״ שאל בגין, והרמטכ״ל השיב: ״לא, אני לא חושב אבל אנחנו צריכים לצאת לשטח״. ראש הממשלה הפציר: ״אז תצאו לשטח״.