קרפ"ח צנחנים - אז והיום

"במלחמה, הרופא אף פעם לא מנצח", פותח רס"ן (מיל') יהונתן חסין, קרפ"ח בצנחנים בזמן המלחמה, "הרופא תמיד נמצא עם הנפגעים, עם הפצועים".

רס"ן (מיל') חסין נקרא אל מפקדת החטיבה בערב כיפור, שם הודיעו לו כי עליו להתארגן למלחמה, ובמהירות "אמרו לי, 'מחר יש מלחמה', צריך אותך", הוא מספר.

רס"ן (מיל') חסין הצטרף אל הכוחות של חטיבת הצנחנים, והיה בדרך לראס סודר כאשר נתקל בפצוע הראשון בו טיפל. "זה היה טייס מצרי, והרגל שלו הייתה שבורה", הוא משחזר, "רציתי להזריק לו מורפיום כדי להקל על הכאב, והעיניים שלו התרחבו בפחד. הוא היה משוכנע שאני הולך להרוג אותו".

הכוחות נכנסו לתוך שטח מישורי ופתוח ונתקלו בגופות של שני צנחנים מהכוח שעבר שם לפניהם. בשלב הזה רס"ן (מיל') חסין הבין שהם בבעיה. "היה אור ירח מלא ואנחנו במדים ירוקים", הוא מסביר, "ראו אותנו מקילומטרים, היינו חשופים לגמרי".

הם המשיכו להתקדם מנוקדת מסתור אחת לאחרת, עד שמצאו את מה שחשבו לנקודת המסתור המושלמת. "זו הייתה תעלת אנטי טנקים חפורה עמוק בתוך החול", מספר רס"ן (מיל') חסין, "כולם נכנסו פנימה, ואני עמדתי עם מפקדת החטיבה בשוליים".

בשלב הזה, המקלט הבטוח התגלה כמלכודת, ושני טילי סאגר מצריים נפלו במרכז התעלה. "כל מי שהיה בשוליים נהדף החוצה. הרגשתי שאני עף באוויר ונוחת מחוץ לתעלה", הוא נזכר, "הסתכלתי למטה, וראיתי גיא הריגה. משהו נורא".

רס"ן (מיל') חסין התגלגל לתחתית התעלה יחד עם שאר החובשים, ויחד הם עברו מפצוע אחד לשני. "פתחנו את הפצע, חבשנו, הכנסנו אינפוזיה ועברנו לפצוע הבא", הוא ממשיך, "כרופא, אני מודיע לך שבלילה הזה עסקתי ברפואה יותר מאשר הרבה שנים קדימה בקריירה".

למרות הרגעים הקשים, רס"ן (מיל') חסין לא הרשה לעצמו להישבר. "אתה פשוט פועל על אוטומט", הוא משתף, "ברגע שאתה מתחיל לעשות את מה שלימדו אותך, את מה שאתה טוב בו, אתה מסודר".

סרן ד"ר דניאל גלמן, הקרפ"ח של צנחנים כיום, מסכים עם דבריו של קודמו בתפקיד. "צריך להיות ממוקדים באימונים, כי מלחמה יכולה לפרוץ בכל רגע, ואתה תמיד צריך להיות מוכן".