"היה לי חשוב שלכל חייל יהיה עם מי לדבר"

היום (חמישי) מציין חיל הרפואה 50 שנות בריאות הנפש בצה"ל, בכנס בבית חיל האוויר בהרצליה. הכנס נערך במעמד ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, אלוף אהרון חליוה, קצין רפואה ראשי, תא"ל ד"ר טריף בדר, קצינים בכירים ואנשי מערך בריאות הנפש בעבר ובהווה.

במשך חמישה עשורים, המערך התפתח למחלקה גדולה ורחבה המונה אנשי מקצוע שעוסקים בתחומי הטיפול השונים בתחום: עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים.

בשנים האחרונות שינה המערך את תפיסת הפעלתו, ועבר מפעילות פסיבית - מתן מענה לפונים - לפעילות אקטיבית שעיקרה פנייה יזומה ללוחמים וכן הכשרת לוחמים להתמודדות נפשית.

מאז קום המדינה, העיסוק בסיוע ומתן מענה נפשי לחיילי צה"ל היה חלק בלתי נפרד מהטיפול הרפואי בחיילים. בשנת 1967, בעיצומה של מלחמת ששת הימים, הוקם ענף בריאות הנפש ואליו גויס הקב"ן הראשון בצה"ל - גבי ויסמן, ששירת כעובד סוציאלי. ויסמן, פסיכותרפיסט נקרא לשירות על ידי הקרפ"ר דאז, ד"ר ברוך פדה. הם הניחו את אבן הפינה למערך, שהמשיך להתפתח במהלך השנים שלאחר מכן. אז גם נקבע לראשונה התואר "קצין בריאות הנפש".

הכנס זימן אליו מפגש היסטורי בין רמ"ח בריאות הנפש הראשון, אל"ם (מיל') ד"ר רון לוין, לבין הרמ"ח הנוכחי, אל"ם ד"ר אריאל בן יהודה.

גבי ויסמן, הקב"ן הראשון

מהחזון אל המציאות - מסעו של ראש מחלקת בריאות הנפש הראשון ד"ר רון לוין

30 שנים עברו מאז השתחרר מייסד מחלקת בריאות הנפש, אל"ם (מיל') ד"ר רון לוין.

רון, יליד קהיר שעלה לארץ והתגייס לתפקידי לוחמה, מצא את ייעודו בתקופת המילואים, כשנתן סיוע נפשי לחיילי צה"ל. אחרי מלחמת ששת הימים החל את תפקידו כפסיכולוג הראשי הראשון של סיירת מטכ"ל, מה שפתח לו את הדלת לתפקיד הבא כפסיכולוג הראשי של חיל המודיעין, עד שנת 1974.

במסגרת תפקידו, אל"ם (מיל') ד"ר לוין טיפל בגורמים צבאיים בכירים ובשבויי המלחמה. התקופה של המלחמה זכורה לו כתקופה שהייתה נקודת מפנה בתחום הפסיכיאטריה ובריאות הנפש בצה"ל.

מספר הלומי הקרב במלחמת יום הכיפורים היה גדול במיוחד - הרבה יותר ממה שניתן היה לצפות.

בעומק שדה הקרב

בשנת 1974, רון היה לקראת סיום השירות בצבא, אבל אז, הוצע לו תפקיד מאתגר וחדש על ידי ראש אכ"א - להיות הקב"ן הראשי בצה"ל.

אחרי שסיים את תפקידו, הקים לוין את מחלקת בריאות הנפש הצבאית, ועמד בראשה במשך חמש שנים (1985-1980). בזמן תפקידו, מדינת ישראל חוותה את אחת המלחמות הקשות ביותר שלה - מלחמת לבנון הראשונה.

רון שלח קב"נים ורופאים לסייע להלומי הקרב בעומק שטחי לבנון ודאג שיקבלו מענה נפשי בשטח במשך חודש. אחרי הסיוע הראשוני הזמין אותם להמשך טיפול ומענה נפשי ביחידותיהם השונות.

"יצאתי לשטח, אלוף משנה עם ג'יפ ורובה לעבר לבנון", מספר לוין. "היה לי חשוב שלכל חייל יהיה למי לפנות ולדבר איתו. רציתי שנעודד אותם להמשיך ולהיות חזקים בשדה הקרב".

צוות קב"ני עוצבת הפלדה בדאמור במלחמת לבנון הראשונה

אחרי שסיים את תפקידו השתחרר רון מצה"ל והמשיך לעסוק במתן המענה הנפשי לעליית הנוער בשנות ה-90 ולשבויי המלחמות בשנות האלפיים כפסיכולוג אזרחי.

ממסלול הרפואה המבצעית לניהול מחלקת בריאות הנפש - אל"ם ד"ר אריאל בן יהודה נושא עיניים קדימה לעתיד של הטיפול הנפשי בצה"ל:

מסלולו של ראש מחלקת בריאות הנפש הנוכחי, אל"ם ד"ר אריאל בן יהודה לתפקיד, לא היה מסלול שגרתי. הוא החל את דרכו בתור רופא מבצעי, ושירת בתקופת "חומת מגן" ו"צוק איתן" עד שעבר לעסוק בטיפול נפשי - במקום פיזי.

אריאל התחיל את שירותו הצבאי כרופא גדודי בחטיבת הצנחנים בגדוד 890 ולאחר מכן שירת כרופא הצבאי הראשי של יחידת דובדבן. בזמן שירותו כרופא היחידה התרחש מבצע "חומת מגן", שם - חש את הזיקה להענקת מענה נפשי ללוחמים בשדה הקרב החווים אירועים שיכולים להוביל להלם קרב.

מצפה להמשיך את שירותי

התחום סיקרן את אל"ם ד"ר אריאל בן יהודה ולאחר מבצע חומת מגן הוא החל את התמחותו בפסיכיאטריה. בסיומה שימש כקצין הרפואה חטיבתי ואוגדתי.

אחרי ששירת כקרפ"א 98 הוא עבר לשרת באוגדה 162 שבגבול עזה שם גם כיהן כקרפ"א בזמן מבצע עמוד ענן ובמבצע צוק איתן.

שירותו כקרפ"א 162 בצוק איתן זכור לו מאוד. המאמצים הרפואיים שנעשו באוגדה בפן הרפואה המבצעית היו יוצאי דופן, ולראשונה בצה"ל הופעל פרויקט "שומר איתן" - לאבחון והערכת הפרעות פוסט טראומה אחרי המבצע.

הפרויקט כלל הגעת גורמים מקצועיים, הצבתם בקרב הכוחות הלוחמים, והעברת סדנאות להכנה מנטלית בשטחי כינוס. את התוכנית הובילה מג"ן (גיוס חוסן נפשי) ולקחה חלק משמעותי בגזרה בתקופת המבצע.

"אחרי ניסיוני כקרפ"א וכרופא יחידת קומנדו החלטתי לא לכוון את עצמי לתפקיד הרפואה המבצעית", אומר בן יהודה, "אלא להגיע למטה ולקחת חלק פעיל בקביעת המדיניות של חיל הרפואה במערך בריאות הנפש".

"אני מצפה להמשיך את שירותי ויש לי תכניות רבות לעתיד של המערך", הוא מצהיר. לדבריו, המערך שוקד, תוך שיתוף פעולה עם טובי החוקרים בארץ, על פיתוח והטמעה של שיטות להתערבות בתחום המניעה הראשונית ללוחמי צה"ל, כדי לפתח את כושרם הנפשי להתמודדות טובה יותר עם אירועי תגובות קרב ודחק.

כל זאת, לצד תוכנית מקיפה להכשרת לוחמים, מפקדים, צוותי רפואה ומפקדים בשדה לאיתור נפגעי תגובות קרב ודחק ולהתערבות במטרה לסייע להם, לרבות ארגון המסגרת הלוחמת להמשך תפקוד ועמידה במשימות. מכאן נותר לאנשי המערך להמשיך לשאוף גבוה ולהשיג את מטרתם לקדם את בריאות הנפש בצה"ל.