איך זה להיות נהג צבאי? חגרו חגורות וצפו
הם אלה שמניעים את השגרה היומיומית שלכם, דואגים לספק לכם הכל ממזון ועד לציוד לחימה, ועושים זאת בכל שעה ביום. עכשיו, הם נותנים לכם הצצה מיוחדת לדרך שעברו מבה"ד 6 ועד לכביש. אז כוונו את המראות, חממו מנועים ובואו לגלות כמה דברים שלא ידעתם על הנהגים בצה"ל
הגעתם לבסיס, עליתם על ציוד, וקפצתם לאימון. ישבתם לאכול, יריתם, רצתם, ולבסוף חזרתם בשלום. עד כאן זה נשמע כמו יום כמעט שגרתי של לוחמים בצה"ל, אך כל אחת מהפעולות האלו מתאפשרות בזכותם: הנהגים הצבאיים, שמחזיקים בידיים שלהם הרבה יותר מהגה וממפתחות ודואגים להוביל לוחמים, ציוד, מזון ואספקה לכל מקום, ובכל שעה.
לפני שהם עולים על הכביש ומבצעים את המשימה, הנהגים הצבאיים עוברים דרך ארוכה שמתחילה בבה"ד 6, בבית הספר לנהיגה. "בכל שנה אנחנו מכשירים כ-1,000 חיילים להיות נהגי C1 - רכב עד 12 טון", מספר לנו מפקד תחום משא במגמת נהיגה, סרן דניאל דאיי, "הם מגיעים לקורס בן שמונה שבועות בו הם לומדים הכל על כלי הרכב בהם ינהגו".
לרוב הנהגים שמגיעים להכשרה אומנם לא היה רישיון לפני השירות, אך בתקופת הקורס הם לומדים להיות נהגים מקצועיים לכל דבר וצוברים ניסיון מעשי. "כל אחד מהם חייב לצבור לפחות 1,280 דקות נהיגה על הכביש", מפרט סרן דאיי, ומדגיש שגם חיילים בעלי רישיון אזרחי מוכרחים לעבור הכשרה, ולהשלים במסגרתה לפחות 800 דקות נהיגה: "חשוב לנו לוודא שהבסיס אחיד אצל כולם".
"בשלושת השבועות הראשונים חניכי הקורס עוברים שיעורי תיאוריה מעמיקה", מוסיף מפקד התחום, "לאחר מכן, לצד שיעורים והרצאות בנושאים רלוונטיים, מגיע שלב הטסט בו החיילים נבחנים על רמת הנהיגה שלהם, ואחריו מגיע החלק החשוב באמת - 'שלב ההיתרים'. זה השלב בו החיילים מתמקצעים בנהיגה לא רק על רכב רגיל, אלא גם על ג'יפ, האמר ומשאית יחידתית".
מי שמכשיר את הנהגים הצבאיים הם מורים מהאזרחות ונגדים, שדואגים שכל חייל יוכשר לכל תנאי השטח - מכביש חלק ועד בוץ ועפר.
"המסיימים חוזרים ליחידה שלהם ואיתם האחריות להניע ולהריץ הכל", מדגיש רסן דאיי, "אין דבר שלא עובר דרך הנהגים, זו ללא ספק אחת המחלקות החשובות ביותר".
טוראי רונאל פרץ, בן 19 וחצי מקריית מלאכי, התחיל את שירותו כתומך לחימה בחיל התותחנים, אבל בסופו של דבר הגיע לבה"ד 6 בתור נהג. "אם לומר בכנות, לא שמחתי על התפקיד כשקיבלתי אותו בהתחלה", הוא מודה, "אני מגיע ממקום בו גיוס הוא לא דבר מובן מאליו. אבל אחרי שנכנסתי לתפקיד התחלתי להבין שבלי הנהגים, אף אחד לא יכול לעשות כלום".
התפקיד האינטנסיבי והעבודה מסביב לשעון רק חיזקה אצל טוראי פרץ את הרצון להמשיך את הדרך הצבאית, והיום הוא בתהליך יציאה לקצונה. "אני יודע שאחזור לבה"ד 6 בתור קצין", הוא אומר בביטחון ומיד מסביר: "אני רוצה לגרום לכל הנהגים להבין שהם משמעותיים. מהרגע שהם מסיימים את ההכשרה לא רק ההגה נמצא להם בידיים, אלא גם החיים של כל מי שנכנס איתם לרכב".
מלבד הערך המוסף של שירות עם רישיון צבאי, כל אחד מהנהגים יוצא עם "מקצוע לחיים". "מחפשים באזרחות המון נהגים", מדגישה סמל שובל כלפון, מ"כית במשא בבה"ד 6, "הם חייבים להיות ערניים, בעלי משמעת עצמית גבוהה ויחסי אנוש טובים. אלו דברים שאנחנו מטמיעים בהם במהלך הקורס, שגם אחריו - יעזרו להם להגיע לכל מקום בו ישאפו להשתלב".
"יש בתפקיד כל כך הרבה מעבר למה שאנשים חושבים", מסכם טוראי פרץ, "אני מקווה שאנשים יבינו את זה יותר ויותר וירצו לתרום עוד מעצמם".