איפה חסכו 30% חשמל ומי הוריד הכי הרבה בצריכת המים?

החטיבה הטכנולוגית ליבשה פרסמה בחודש האחרון דוח התייעלות אנרגטית בצה"ל לחציון הראשון של שנת 2020. על פי הנתונים, צריכת המים בין חודשי ינואר ליוני בצה"ל הסתכמה ב-7 מיליון מ"ק, וירדה בכ-0.6% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. צריכת החשמל עמדה על כ-514 מיליון קוט"ש - כאחוז פחות לעומת 2019. 

פיקוד העורף, כך עולה מהדוח, הוא הגוף המוביל בחיסכון בחשמל בחציון האחרון - עם ירידה של 30% ביחס לשנה שעברה, אכ"א נמצאים במקום השני, ופיקוד הצפון בשלישי.

בחיסכון במים, אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה וזרוע היבשה עומדים בראש, עם ירידה של 8% בשימוש לעומת חציון א' בשנה שעברה, כשאגף המודיעין ופיקוד הדרום במקומות השני והשלישי בהתאמה. בנוסף, ביחידות בהן בוצעה פעילות בתחום התייעלות אנרגטית, ניכרת ירידה מיידית בצריכת האנרגיה. 

אבל מאחורי כל המספרים והמילים הגדולות נמצאים כמובן אנשים, שבאופן יומיומי נותנים את כל מה שהם יכולים על מנת לצמצם ולייעל את צריכת האנרגיה בצה"ל.

"משמעות המילה 'התייעלות' היא לעשות את אותו הדבר עם פחות משאבים, או לעשות יותר ממה שאתם עושים עכשיו - עם אותם המשאבים", כך מסביר רס"ן טוביה פרידלנדר, רמ"ד טכנולוגיות בענף התייעלות אנרגטית בחט"ל, ומשלים את תיאור תפקידו עם פירוש המילה 'אנרגיה': "אנרגיה זה הכול - מחשמל, דרך מים ועד לתזקיקים כמו גז או סולר".

"הפעילות בתחום ההתייעלות האנרגטית התחילה בשנת 2015. סגן הרמטכ"ל דאז הבין שצה"ל לא מספיק מודע לתחום", אומר רס"ן פרידלנדר.

מאז הקמתו, הענף פועל ללא הפסקה כדי לייעל את השימוש באנרגיה בצבא. אבל מה זה בעצם אומר? "זה עניין של ייצור אנרגיה מתחדשת, ושל חיסכון במשאבים קיימים", עונה הרמ"ד, "בתחום הייצור, אנחנו בתהליכי בנייה של עשרות פאנלים סולאריים בתוך בסיסים צבאיים - הם עובדים כבר במשגב בצפון וברמון של חיל האוויר".

"אם עד עכשיו היעד היה להפוך 17% מכלל האנרגיה למתחדשת עד 2030, היום הוא כבר עומד על 30%", הוא מתגאה, "ואנחנו מבינים שצה"ל יתרום עוד הרבה".

וגם בתחום החיסכון, ענף התייעלות אנרגטית עושה לא מעט. "ברוב היחידות הגדולות כבר יש 'ממוני אנרגיה' מטעמנו, שתפקידם לדאוג שהנושא הזה יהיה על סדר היום של המפקדים", הוא מדגים, "מנסיוני, אם יש בן אדם בשטח שאחראי על הנושא - העיסוק בו יהפוך לחלק מהנורמה".

אנחנו לא פוגעים בכשירות המבצעית או בתנאי החיילים - ואפילו משפרים אותם

כל ממונה אנרגיה בשטח אחראי על כמה תחומים - הפרויקט הרחב ביותר של הענף הוא החלפת התשתיות בבסיסים השונים. כך למשל, ברוב היחידות התאורה הישנה והבזבזנית הוחלפה לתאורת לד: "אנחנו מצליחים לחסוך 50% מצריכת החשמל בלי לפגוע במצב. אנחנו לא מכבים את האורות, לא פוגעים בכשירות המבצעית או בתנאי החיילים - ואפילו משפרים אותם".

עוד נדבך בעבודה בתחום התשתיות מתבטא בחיבור מוצבים מבודדים לרשת חשמל מקומית או למערכת היברידית, המחוברת ללוחות סולארים, והפסקת השימוש בגנרטורים הצורכים הרבה אנרגיה ויקרים לתפעול.

הענף פועל להחלפת מערכות מיזוג האוויר לכאלו חסכוניות יותר, ולמעבר ממערכות מבוססות סולר לחימום מים לשימוש ב"משאבות חום", הצורכות משמעותית פחות אנרגיה.

בנוסף, מעיד הרמ"ד, המיקוד של הענף הוא גם בשינוי התרבות הארגונית כולה: "דאגנו לשים מונים בבסיסים השונים, שמשקפים גם לנו וגם ליחידה את מצב צריכת האנרגיה שלהם. לבחון מדדים של צבא שלם זה כמו להסתכל על חשבון בנק של עיר שלמה ולא של כל תושב - זה לא אפקטיבי".

הוא ממשיך עם ההקבלה, ומסביר כי הדרך היעילה אפילו יותר - דומה לאפשרות שלכל תושב גם תהיה אפליקציה של חשבון הבנק שלו בנייד: "אנחנו מפתחים עכשיו יחד יחידת 'שחר' באגף התקשוב וההגנה בסב"ר, ומחלקת מערכות המידע בחט"ל יישומון שיספק מענה בזמן אמת למפקדים, ויראה להם את הנתונים מאותם מונים עליהם דיברנו קודם - כמה אנרגיה היחידה צורכת, אם יש חריגות ועוד".

עוד שינוי גדול שמתכננים להוציא לפועל בענף, הוא רכישת או השכרת רכבים חשמליים לשימוש הצבא. "יש פה פוטנציאל לחיסכון של כ-50% בעלויות האנרגיה והאחזקה", הוא מבהיר, "יש לנו צוות שמתעסק רק בקידום התחום הזה".

ברגע שההשקעה מוחזרת, הכסף חוזר לבנק ההלוואות ויגיע לפיתוח הבא

ואם אתם תוהים - איך ממנים את כל הדבר הזה? והאם זה בכלל מחזיר את ההשקעה? רס"ן פרידלנדר מסביר: "אנחנו עובדים לפי מודל 'הלוואת התייעלות', בשיתוף עם היועכ"ל ואהו"ב, שמוציא לפועל את ההלוואות. אם יש יוזמה, מתוך האגף שלנו או מהשטח, היא מקבלת מימון זמני בהתאם לכדאיות הכלכלית. כלומר, ברגע שההשקעה מוחזרת, הכסף חוזר לבנק ההלוואות ויגיע לפיתוח הבא. מעבר לנקודה הזאת, כל חיסכון של היחידה יישאר אצלה. אם יש לחיילים או מפקדים רעיונות, הם מוזמנים לפנות אלינו דרך פורטל התייעלות אנרגטית ב-'צהלנט' ".

אבל גם אם אין לכם יוזמה או פרויקט גדול בבסיס, עדיין בהחלט יש משהו שאתם יכולים לעשות. רס"ן פרידלנדר מדגיש כי כל מאמץ קטן יכול להוביל לשינוי גדול: "באופן כללי במדינה, אנחנו מאוד מודעים לנושא המים בגלל המחסור שהיה לאורך שנים. אם אתם רואים ברז פתוח, סביר מאוד שתסגרו אותו 'על אוטומט' - אבל זה עדיין לא המצב עם חיסכון בחשמל".

"השלב הבא", הוא ממשיך, "הוא להתחיל לכבות את המזגן כשיוצאים מהחדר, או את האור במסדרונות ריקים. פשוט תתייחסו לבסיס כמו אל הבית שלכם, יש לכם אחריות אישית על מה שקורה בצבא כולו. זה הכי פשוט שיש - והכי אפקטיבי".

גם התשתיות של החיילים משתפרות, זה win-win-win

לקראת סיום השיחה, כשאני שואלת אם יש יתרונות נוספים מלבד החיסכון הכלכלי, רס"ן פרידלנדר מבקש להבהיר: "הפן הכספי אומנם משמעותי, אבל אנחנו משפרים כמובן גם את איכות האוויר שהחיילים שלנו נושמים כל יום, וגם בסוף, אנחנו תורמים לצמצום משבר ההתחממות הגלובלית".

"אבל יש עוד יתרון, אפילו שהוא פחות מובן מאליו", הוא מוסיף, "גם התשתיות של החיילים משתפרות. אנחנו זורקים מודלים ישנים ובזבזניים, ומביאים במקומם כאלה שלא רק חוסכים יותר, אלא גם עובדים טוב יותר. זה win-win-win".