עברנו טסט במגרש הניסויים הייחודי של צה"ל

כשהגענו לשמורת הטבע היפהפייה הזו, חשבנו לרגע שאנחנו בעוד רצועת חוף מבודדת במרכז הארץ, אך מהר מאוד הנוף הרגוע נקטע לטובת מסלולי מכשולים ענקיים, אמל"חים מיוחדים, ניסויים ורעש מנועים שלא מותירים מקום לספק - ברוכים הבאים למטווח 24: מדור רכב במעבדת הניסויים הצה"לית של החטיבה הטכנולוגית ליבשה (חט"ל).

"כל סוגי כלי הרכב הקיימים בצבא עוברים פה", מכריז בגאווה רס"ן אלדר ארבל, ראש מדור רכב ופלטפורמות ביחידת נס"א (ניסויים ואבטחת איכות). דרך המדור בראשותו עוברים הכלים המשוריינים, רק"ם, גלגלי, משאיות, רכבי שטח ועוד. "תוכלו למצוא פה דוד, איתן, זימאג, האמרים, ג'יפים ומה לא", הוא מפרט.

"מדובר גם ב'מוצרי מדף' שמשתמשים בהם כמו שהם, וגם בכלים שעברו שינויים מסוימים כמו מיגון ושריון בתוך הצבא. ככל שהרכב יותר מסובך - הוא עובר יותר בדיקות. התהליך יכול להימשך שנה שלמה ויכול להיגמר תוך שבועיים", הוא מסביר. "נגיד נתמך וראש גורר (משאית שגוררת טנק), עוברים סדרת ניסויים מאוד ארוכה ומפרכת כדי להבטיח שהרכב הכי כבד שנוסע בכבישי ישראל יהיה בטיחותי על פי התקנים".

במדור משרתים חיילים, קצינים וע"צים, המבצעים יותר מ-20 סוגים שונים של ניסויים על כל כלי רכב שמגיע אליהם, לא משנה אם הוא עבור צה"ל או התעשייה הביטחונית. 

"הניסויים הבסיסיים ביותר שאנחנו עורכים עוסקים בבטיחות, יציבות, בלימה ונסיעות התרשמותיות", מספר רס"ן ארבל, "הדבר הראשון זה לוודא את ביטחון החיילים שיסעו ברכבים האלו - זה הייעוד המרכזי של היחידה שלנו".

"רק אחר כך אנחנו ממשיכים לבדוק את ההתאמה הפונקציונלית של כל רכב לפרופיל המבצעי המיועד לו", הוא מציין, "כלומר, שהוא יכול לנסוע את הציר שהוא אמור, במהירות שהוא  צריך לנסוע בה, ושהנהג יכול לתפעל אותו כראוי בזמן אמת".

ואיך כל זה קורה? ברגע שהרכב מגיע למדור מתחיל לעבוד עליו מהנדס האחראי על תכנון הניסוי - מה צריך לבדוק? האם הוא עבר שינויים הדורשים ניסויים נוספים?

התוכנית יורדת לביצוע של מפקדי ונהגי הניסוי, והם מוציאים אותו לפועל לצד מדידת נתונים פיזיקלים. "אין ערך לניסוי אם לא מדדנו אותו", מבהיר רס"ן ארבל, "ואנחנו מודדים כל פרמטר ופרמטר שאפשר".

והוא ממש לא מגזים: "אנחנו בודקים את מרחק הבלימה של הרכב, את התאוצה שלו בניסוי היציבות, ההתמודדות בטמפרטורה ולחץ קיצוניים, תופעות הנובעות מפיצוץ, ואפילו תנודות שמתפתחות בעמוד השדרה של נהג הרכב ויכולות לגרום לנזק בלתי הפיך".

אותם פרמטרים מוקלטים על ידי חיילים הנקראים 'מכשירנים', ובהמשך מועברים ל'מפענחים' - מהנדסי אלקטרוניקה או מכונות שממירים את הנתונים שמגיעים אליהם למידע זמין ומפוענח, שממנו גוזר המדור מסקנות ותובנות לגבי הרכב הנבדק.

המטרה שלנו היא לשפר את הכלי שמגיע אלינו

ומה קורה אם רכב נכשל בניסוי? "זה מה שעושה את העבודה  שלנו מעניינת", אומר הרמ"ד, "אם רכב בא לשבוע שבועיים והולך, לנו כיחידה אין ערך מוסף. המטרה שלנו היא לשפר את הכלי שמגיע אלינו, זה הלחם והחמאה שלנו".

"אם הרכב נכשל מבחינה פונקציונאלית, אנחנו מנהלים דיונים באילו נסיבות אפשר להשתמש בו, ואם יש צורך בהגבלת מהירות או בהגבלת זמן נסיעה. נבחן האם הוא מתאים לדרישות הפעילות המבצעית אליה הוא מיועד", הוא מסביר.

כשזה מגיע לניסויי בטיחות אין מקום לפשרות

"כשזה מגיע לניסויי בטיחות אין מקום לפשרות", מחדד ומדגיש רס"ן ארבל, "אם רכב לא עובר בקריטריונים המחמירים בתחומי הבלימה והיציבות, הוא לא יוצא מפה".

"לכן, כשאנחנו מגדירים הגבלה כלשהי לרכב, בדגש למהירות המירבית בה מותר לנסוע בו  - זאת ממש לא המלצה, זה מגיע בפקודה", מבהיר רס"ן ארבל, "כל דבר שאנחנו מכתיבים מבוסס ניסויים ארוכים, בדיקות מעמיקות וניסיון של עשרות שנים. הייעוד שלנו הוא לשמור על ביטחון ובטיחות המשרתים, וזאת הדרך לממש אותו".