"אם דווקא אני ניצלתי בפיגוע - אני חייב למלא את החיים במעשים טובים"

לפני 3 שנים התחיל מאיר להתנדב בארגון "ידידים", אחרי שכבר 30 שנה משרת במחלקות הרכב בצה"ל. לכבוד יום המעשים הטובים, שמענו ממנו על ההתנדבויות שממלאות לו את הלו"ז ו ש"חיוך זה המוטו". יצאנו מחוייכים

29.03.22
ניצן בהר, מערכת את"צ

"חיוך זה המוטו שלנו", כך פותח איתי את השיחה רס"ב מאיר גנון, מנהל עבודה בטנ"א של חטיבת המילואים 646. זה אולי התיאור הכי מדויק לאדם הזה, שמשרת כבר כמעט 30 שנה במחלקות הרכב בצה"ל, ורוב שעות היום שלו מוקדשות לתרומה - תמיד עם חיוך גדול על הפנים. 

אם תשאלו אותו, נקודת המפנה הייתה לפני 21 שנה, כשהיה בדרכו הביתה מקורס בצריפין וחיכה לאוטובוס בצומת אזור. מדובר בתקופת האינתיפאדה השנייה, עוד לפני ההתנתקות מרצועת עזה. נהג אוטובוס עזתי שראה קבוצת חיילים בתחנת האוטובוס, שינה ברגע האחרון את מסלולו ופנה לדרוס את כולם. 

מאיר אומנם נפצע קל, אבל סביבו נהרגו 7 אנשים, ביניהם יסמין - חברה טובה של אחותו. "ראיתי את המוות מול העיניים", הוא משחזר, "זה נתן לי תפיסה חדשה לחיים. הרגשתי שאם דווקא אני ניצלתי, אני חייב להפיק מעצמי את המיטב ולעשות מעשים טובים".  

מאז אותה החלטה, הוא ממשיך לחפש מקומות לתת מעצמו לזולת. לפני כשלוש שנים, הוא ראה את מנכ"ל עמותת "ידידים", שמטרתה לסייע לאזרחים בדרכים, מדליק משואה ביום העצמאות והבין שמצא את הפלטפורמה שהכי מתאימה לו. "משהו נכנס בי באותו רגע", הוא נזכר, "התחלתי לחקור על העמותה, והבנתי שזה בדיוק מה שאני יודע לעשות הכי טוב". 

בשנתיים וחצי האחרונות החל להתנדב ב"ידידים" - מהחלפת גלגלים ועד לפתיחת רכב שננעל בטעות. לאחרונה הוא מונה כסגן מפקד סניף אשקלון, כך שבשעות הערב ובסופי השבוע הוא מנהל את המתנדבים.

"תמיד רציתי לעשות משהו שיבטא את היכולות שלי", הוא מספר, "העמותה נתנה לי הזדמנות טובה לזה". ואכן, 550 הקריאות בהן טיפל עד כה מעידות על כך היטב. רק לפני שבוע נקרא רס"ב גנון לחלץ ילד מרכב נעול: "הגענו ממש תוך כמה דקות, ולא נוצר נזק - לא לילד ולא למכונית". 

הפעילות שלו בארגון דומה מאוד לתפקידו בצבא - ועיקרם טיפול בכלי רכב. "הצבא נתן לי רקע טכני ענק", הוא מספר, "זה מה שעזר לי להגיע להיות סגן מנהל סניף בזמן קצר כל-כך". 

"הלו"ז שלי מלא בהתנדבויות", מחייך מאיר כשאני שואלת אותו איך הוא מספיק הכול, "נכון, זה גוזל שעות רבות מהבית, אבל הסיפוק כזה גדול שזה ממכר". כנראה שהסיפוק גם מדבק, כי לפני כשבועיים הוענק לו תואר מצטיין הנשיא מטעם העמותה. 

"כשאנשים שאנחנו מגישים להם עזרה שואלים כמה כסף הם חייבים לי, אני עונה להם שהמחיר הוא חיוך", אומר מאיר. "אני ממליץ לכל מי שיכול להתנדב", הוא מסכם, "תמיד אפשר למצוא זמן לעשות טוב למישהו".