מתנדבי שר-אל מוכיחים שכולנו צוחקים באותה השפה

כשאתם חושבים על בסיסי צה"ל ברחבי הארץ, מה אתם מדמיינים בראשכם? כמה טנקים ורכבים משוריינים או אולי מחשבים חכמים? אנשי קבע, אנשי מילואים... אבל בעיקר – חיילים צעירים.

אבל קבוצה של אנשים מבוגרים, בני 70-80, שמדברים אנגלית ומדברים ברחבי הבסיס בשלל מבטאים וניבים - היא כנראה לא מה שתצפו לפגוש.

הם הגיעו מכל רחבי העולם, מקנדה ועד אוסטריה למטרה אחת - להתנדב בצה"ל ולעזור לחיילים. רכשו כרטיס טיסה, עלו על מטוס והגיעו לתת יד בחטיבה 7 בצפון ובבא"ח צנחנים בדרום.

פתאום קם אדם

"אנחנו אולי עושים כאן דברים קטנים, אבל יש בנוכחות שלנו הרבה מעבר – עבורנו ועבור אחרים", חולק אורי מוינה מאוסטריה, שאהבת הארץ הניעה אותו להגיע: "למרות שאני לא גר כאן, זו המדינה שלי. אני אוהב אותה ואני מרגיש שייך אליה בתור יהודי".

לדבריו מצטרף עמנואל משווייץ, שהגיע מסיבות אחרות לגמרי: "אני אוהב את ישראל ואני אפילו לא יכול להסביר למה", עמנואל מחייך, "אני לא יהודי, אבל התאהבתי בשפה העברית וראיתי במסע הזה הזדמנות להתאמן ולהכיר את המדינה ממנה השפה מגיעה. עכשיו, כשאני יודע מה קורה במדינה הקטנה הזו, אני רוצה לחזור הביתה ולספר לילדים שלי: 'תראו מה הם עושים - הם קטנים בדיוק כמונו, אבל הם עושים דברים גדולים'".

"רגע אחד אנחנו בקנדה, ויום אחרי אנחנו כאן, לובשים מדים"

העמותה שהעניקה לקבוצת האנשים המיוחדת הזו את ההזדמנות להגיע לישראל היא שר-אל, שהוקמה לפני 40 שנים ע"י תא"ל (מיל') אהרן דוידי ז"ל. במסגרת התוכנית שמובילה העמותה, מגיעות קבוצות מכל רחבי העולם לישראל ומתנדבות בצה"ל מספר שבועות, כדי לשפר ולשמר את הכשירות והמוכנות לחירום.

"זה כמו חלום, חלום בלתי אפשרי שהתגשם", מספר עמנואל בעיניים נוצצות. "בכנות, חשבתי שזה בלתי אפשרי. כשישבתי מול המחשב שלי בשווייץ וגיליתי שהתוכנית הזו קיימת, הצטערתי שלא שמעתי עליה עשור קודם לכן".

קבוצות המתנדבים מגיעות היישר משדה התעופה לבסיסים ברחבי הארץ, ושם הן מסייעות בתחומי הלוגיסטיקה. המתנדבים אחראיים בבסיסים אליהם הם מגיעים, לבצע את המשימות היומיומיות והחשובות, שביצוען יאפשר לחיילים להתמקד במה שחשוב ומהותי לתפקיד שלהם: אימון, כוננות והכשרה מבצעית.

ג'ואל, שהגיע מאלברטה שבקנדה, מתאר את החוויה: "רגע אחד אנחנו בקנדה, ויום אחרי אנחנו כאן, לובשים מדים. זה מרגיש מדהים, כי אנחנו כאן בין האנשים שמגנים על המדינה הנפלאה הזו, וכל דבר שאנחנו יכולים לבצע כדי להקל על חיי היום-יום שלהם – אנחנו נחושים לעשות".

חיילת בת 20 מובילה אנשים בני 70

היכרותה של רב"ט בר אשכנזי עם התוכנית שמפעילה העמותה החלה עוד בטרם הגיוס לצבא. כשהייתה בת 16, הוריה אימצו את טיאגו – חייל בודד מברזיל, שהחליט לעלות לישראל ולשרת בצבא אחרי שהשתתף בתוכנית. "כבר מהרגע שהוא עבר לגור איתנו ידעתי שהייעוד שלי הוא לשרת שם", היא משחזרת בהתרגשות.

במסגרת תפקידן, רב"ט אשכנזי וחברותיה, מדריכות השר-אל, אחראיות לקלוט קבוצות מתנדבים וללוות אותן במשך תקופת השהות בארץ. "אנחנו צריכות ללמוד הכול על ישראל, ההכשרה כוללת מבחנים שמכינים אותנו לכל שאלה – היסטורית, גיאוגרפית וצבאית".

המדריכות אמונות גם על בניית פעילויות למתנדבים והעשרת הידע שלהם, הדרכת סיורים בבסיסים ברחבי הארץ, וכמובן על ההתנדבות עצמה, תוך שמירה על רגישות, אכפתיות וחריצות.

מתנדבים מהלב

"יש משפט שאומר: 'לא תמיד יש למתנדב את הזמן, אבל תמיד יש לו את הלב'", מספרת רב"ט אשכנזי, "המתנדבים האלו עושים את מה שהם עושים מכל הלב, ולא רק שהם תורמים כאן – הם גם משמשים כשגרירים של צה"ל בעולם".

מפקדת מערך המתנדבים, רס"ן עינב לקט, הגיעה גם היא לפגוש את הקבוצה. "כשאנחנו פוגשים אתכם, אנחנו מתאהבים בתוכנית בכל פעם מחדש", היא אומרת ומודה לדומיניק, גייל, ג'ואל, הלה, אנדריי, אורי, עמנואל, רי, ג'ון ושרה. בתורם, אלה משיבים לה בצניעות ובענווה: "תודה לך".

"הייתי בישראל כבר כמה פעמים, אבל הפעם הראשונה שאתה לובש מדי צבא היא חוויה שונה לגמרי. אתה עכשיו חלק ממשהו גדול ושונה מכל דבר אחר שחווית בעבר", מסכם רי מארה"ב את המפגש המרגש, "אנחנו באים לכאן מאהבה ומרצון לתמוך בחיילים בכל דרך שנוכל, וחשוב לנו שהם ידעו את זה".