איך מגיע נשק, אוכל ודלק ללוחמים בלבנון? התשובות (והכלים) אצלם

תחמושת, מזון, דלק ורפואה - כולם הכרחיים לפעילות צבאית, על אחת כמה וכמה בשטח אויב. כדי לבנות מעטפת לוגיסטית שלמה שכזו, נדרשת הכנה מדוקדקת שלוקחת בחשבון כל פרמטר ופרמטר. עכשיו, כשכוחותינו בלבנון, הקל"חית של 188 מסבירה איך זה נראה מהצד השני של הגבול

09.10.24
גיא שטיין, מערכת את"צ

עוד הרבה לפני שצה"ל הכריז על הכניסה הקרקעית לדרום לבנון - נדרשה הכנה מעמיקה לתוואי השטח, ותכנון הדוק של צירי ושיטות האספקה בכל תנאי מזג האוויר בגזרה.

אמצעים רפואיים, תחמושת, מזון ודלק - הם רק חלק מהציוד ההכרחי לתמרון רציף ויעיל. הפלס"מים (פלוגת הסיוע המנהלתי), הם האחראים למעטפת הלוגיסטית לכוחות, וברגע שיורדת הפקודה - נכנסים למבצע שלם כדי לספק ללוחמים בקצה מרווח נשימה. 

מדובר במשימה מאתגרת מכמה סיבות, כפי שמסבירה רס"ן ירדן, הקל"חית 188: "תוואי השטח, מזג האוויר והאיום הפוטנציאלי, הם פרמטרים שחייבים לקחת בחשבון לפני שמוציאים פעילות לפועל". ואכן, לכל כוח יש פלטפורמות שינוע ייעודיות לסגנון הלחימה, בין אם זה חי"ר, שריון או הנדסה - הכלים הם אלו שיכתיבו את אופן הניוד. 

"נרצה שהציוד יהיה צמוד לצוותים כמה שאפשר", היא מבהירה, "כך שאם מדובר בחטיבות חי"ר נספק אותו באמצעות האמרים ונמ"ר, אם שריון אז בעזרת טנקים, ובהנדסה נשתמש בכלי הצמ"ה. למשאיות ולבנות תספוק אין גישה לכל נקודה בשטח, והציוד שנעמיס עליהן יהיה שונה באופיו". 

תקופת הלחימה בעזה הובילה להפקת לקחים ברחבי הצבא, וכמובן שגם לא פסחה על המעטפת הלוגיסטית, שהתאימה את עצמה לקראת העלייה צפונה: "לעומת עזה, לא מדובר בקרקע חולית, אלא סלעית והררית. מזג האוויר אחר גם הוא, והאיום באש משמעותי יותר - אנחנו נדרשים לצאת למבצעים עם אבטחה מוגברת".

בין היתר, התאמנו כוחות הפלס"ם על נהיגה בחשיכה באופן המקצועי ביותר, וצוידו באמצעים מתקדמים לראיית לילה. "האפשרות של שינוע אוכל חם ללבנון היא מוגבלת", מוסיפה הקל"חית, "ולכן שמנו דגש על התאמת מנות הקרב, כך שיכילו מנה מספקת של חלבון ופחמימה".

כפי שמעידה רס"ן ירדן, הוחלט גם על שינויים בתחום הרפואי: "אנחנו בתהליכי הנגשה של אלונקות, שיותקנו על האמרים לפינוי קל ומיידי של פצועים, מקרר בתוך רק"ם המצויד במנות דם, וטבליות כלור - כך שבמקרה והכוחות יצטרכו לשתות ממקור מים מסוים הם יוכלו לטהר אותו ולמנוע זיהומים".

"בסופו של דבר, ברור שאי אפשר לתמרן בלי אוכל, תחמושת, דלק ומים", היא מסכמת בפשטות את הפעילות הקריטית שלהם, "את רואה מה הכוחות חווים בשטח, ושומעת מה היו שמחים לקבל. ואז, כשמה שתכננו יוצא לפועל אנחנו יודעים - עשינו את שלנו".