הטכנאים שבזכותם הכוחות בשטח רואים 6/6 - גם בחושך

הלילה החשוך מכסה הכול, ומקשה על הראייה. קבוצת חיילים על הקרקע החולית מתצפתת על האזור בריכוז שיא. אבל עיניים, חדות ככל שיהיו, לא יוכלו לזהות איומים המסתתרים בחסות החשיכה - ללא עזרים חיצוניים.

לטובת זאת, קיימים אמצעי תצפית מתקדמים, וכאן בדיוק נכנסים לתמונה הטכנאים האופטיים, שלמדו עליהם הכול. מאמ"רלים (אמצעים לראיית לילה) עד כוונות לייזר, כל עזרי הראייה עוברים דרכם. 

"אנחנו חוקרים עשרות אמצעי תצפית בעלי מאפיינים שונים - מעקרונות ההפעלה הבסיסיים, הפונקציות המיוחדות של כל פריט ועד תפעול תקלות", פותח סמל חיים פנחס, מפקד קורס האופטיקה בבה"ד 20, "חשוב לנו להכיר כל כלי עד החלק הכי קטן כדי שנוכל לטפל ביעילות בכל בעיה".

יש הרבה משתנים בשטח שמשפיעים על תפקוד האמצעים - מתח הסוללה, מגעים רגישים, אפילו חשיפה לחלודה. טכנאי האופטיקה מסבירים לכוחות כיצד לזהות תקלות, ואיך להתמודד איתן בזמן אמת: "ככל שהלוחם מבין את אמצעי התצפית יותר, כך משתפרת יכולת התפעול שלו, ואנחנו כאן כדי לוודא שהעזרים מתפקדים כמו שצריך בשטח, ולא נזרקים מחשש לכשלים".

זיהוי מטרות אויב הוא משימה מורכבת באור, והיא מסתבכת פי כמה וכמה בלילה. "בעוד שכוונות יום מסתמכות על קבלת אור דרך העדשה, אמר"לים הם אלקטרוניים ומבוססים על מתח חשמלי", מסביר המפקד, "לחלקם פונקציות מיוחדות, כמו יכולת להגביר את אור הכוכבים ולהרחיב כך את שדה הראייה - אלה הופכות אותם לרגישים ביותר, לכן צריך ללמוד ביסודיות את עקרונות ההפעלה".

עוד כלי מעניין בו מתמחים הטכנאים הוא המט"ל - מד טווחי לייזר. "מדובר באמצעי אופטי למדידת מרחקים, מהעברת מודיעין בין צק"חים עד למרחק חפצים מהכוח, למכשיר שימושים מגוונים", מתאר סמל פנחס, "הוא שולח קרן לייזר לכיוון המטרה, ומחשב את הפער בין העצם ללוחמים. יש לו טווחים מתכווננים, כדי להתאים את יכולת זיהוי האובייקט לתוואי השטח".

כשירות אמצעי התצפית נמצאת בידי הטכנאים, כשלפני כל כניסה לפעילות מבצעית הם בודקים את הציוד היטב. "אנחנו נותנים מענה מהיר לכל תקלה, ומשפרים את זמינות וכשירות העזרים", הוא מחדד, "ככל שאנחנו מתמקצעים בעבודה שלנו כך האמל"ח האופטי מתפקד בכשירות גבוהה יותר. נמשיך להשתפר ולהרחיב את 'שדה הראייה' הצה"לי".