מאחורי דלת המעבדה החשאית שהופכת דמיון למציאות

"בכל דבר, ובכל מקום - יש חומר. וזה בדיוק העיקרון שמאפשר לנו לפעול", כך מנסה סא"ל אלעד, רע"ן כימיה וחומרים ביחידת נס"א בחט"ל, לתאר את הבסיס עליו מושתת כל עבודת המעבדות אליהן אנו עומדים להיכנס. מחומרי נפץ מיוחדים ועד יצירת מים, כאן מתרכזים מיטב המוחות - ועמלים על פתרונות יצירתיים לבעיות שצה"ל נתקל בהן ביום יום.

"התפקיד שלנו, הוא לדעת לנצל לטובת הצבא את האיכויות השונות בכל חומר וחומר", הוא מסביר, "מגיעים אלינו אמל"ח או כלי נשק שונים, ואנחנו מבינים איך אפשר לשפר אותם, ומשתמשים בתוצאות הבדיקות גם כדי להתחקות אחרי האויב - האם יש שינויים בדפוסי הפעילות שלו? אולי הוא מנסה לייצר חומרי נפץ או טכנולוגיות חדשות?"

המתכון לפשע המושלם

על גבי השולחן שניצב בפנינו מונחים חומרים במיכלים שונים. במבט ראשון אולי אפשר לחשוב שהגענו לסדנת אפייה, אך ככל שמפקד המעבדה לחומרי נפץ, סרן הראל, בוגר מסלול העתודה לכימיה, מעמיק בהסבר, אנחנו קולטות שקוראסון לא יחכה לנו שם. אותם מרכיבים שנראים לא מזיקים לכאורה - עלולים להפוך לחומר נפץ קטלני, שלא משאיר אחריו שום עקבות. 

"אנחנו חוקרים לעומק ומאפיינים את החומרים מהם מורכבים שלל חומרי נפץ", מפרט סרן הראל. והמיומנות הזו, כפי שלמדנו בהמשך - התבררה כקריטית ביותר. "אחת הדרכים לסכל מטען - היא למנוע גישה לחומרים מהם אפשר ליצור אותו".

נשמע קל? זה רק הולך ומסתבך: "האויב יודע שישנם חומרים בעלי שימוש כפול - כאלה שיכולים לשמש גם לחקלאות, וגם כדי ליצור חומר מסוכן. אלה מרכיבים שקשה יותר לפקח על הכניסה שלהם, כי מהסתכלות שטחית, הם נראים תמימים".

המעבדה, הוא משתף אותנו, משמשת גם כחלק מהותי בציר האימונים של יחידת עוקץ: "אנו נעזרים בלוחמי הנדסה שאוספים חומרי נפץ מהשטח, מתחקים אחריהם במעבדה - ונעזרים בהם כדי לאמן כלבי עוקץ, שיוכלו לזהות אותם בשטח אויב". 

פעילות המעבדה לא מסתיימת אף פעם. "אנחנו כל הזמן מנסים לחדש, ולעשות זאת באופן מתוחכם יותר יותר. במהלך הלחימה למשל, נוספה לנו היכולת להדפיס חומרי נפץ", סרן הראל מפתיע אותנו, "בגדול - יוצקים חומר במדפסת תלת מימדית - ומוסיפים לו בטכנולוגיות מיוחדות גם חומר נפץ. ומעבר לכך - יפה השתיקה". 

איך הופכים שלג - למים שתייה?

כמו שיודעים כאן היטב, תנאי השטח בגזרות בהן צה"ל נלחם משתנים ללא הרף, כך שכל אחד מהם דורש פתרון אחר וייעודי. בחרמון הסורי לדוגמה, המתווה התלול של ההר ומזג האוויר הקר מקשים על תספוקת לוגיסטית למוצבים באזור, ועלול להוביל למחסור במים ללוחמים.

מכאן, כפי שאנו מגלות, הגיעה 'שלגייה' אל החרמון. "זו מכונה מיוחדת", מתאר סגן דביר, קצין במדור דלק בענף, בוגר מסלול העתודה להנדסה כימית, "שיודעת בעזרת טכנולוגיה ייחודית לקחת שלג, להמיס אותו, לנקות אותו באופן יסודי, להוסיף לו מינרלים רלוונטיים, ולהפוך אותו למים ראויים לשתייה". הרעיון אולי נשמע פשוט, אך החיסכון במשאבים ובשיירות מאפשר מרחב נשימה לכוחות, ויכולת תמרון ממושכת. 

בחדר הבא, התבקשנו לעטות כפפות, למולנו שתי תרכובות ייחודיות, שתכולתן נסתרת מאיתנו. "תחזיקי את הכוס", מבקש ממני סגן שי, חוקר במעבדה, ומערבב את הנוזלים. בשנייה בה התרכובות נמהלות - גל קור מרעיד את כף ידי. 

"במהלך המלחמה עלתה מאוד המודעות למכות חום והתייבשות", הוא מסביר את הרציונל מאחורי הניסוי, "הפתרונות עד כה היו לא יעילים, ודרשו כמות גדולה של מים - שהלוחמים זקוקים להם גם למטרות אחרות". 

בסוף, הפתרון היצירתי הגיע עטוף שקית: "פיתחנו תרכובת שהלוחמים יוכלו לשאת בשטח, שכשמערבבים אותה נוצרת תגובה כימית שהתוצאה שלה היא נוזל קר במאוד, בטמפרטורה שמתחת לאפס, ויכול להישאר צונן לפרקי זמן ממושכים". ואם אתם תוהים, המתכון אכן עובד וברגע שערבבנו את התרכובת - הקסם קרה.

לזהות זה את זה גם בחושך

המעבדות של הענף שומרות על קשר רציף אל מול השטח - ועונות על הצרכים המבצעיים העולים בהתאם. דוגמה נוספת לכך היא פאץ' מיוחד מבית היוצר של מעבדת הפולימרים. הוא אומנם לא יקשר אתכם לחטיבה או לגדוד, ואפילו לא מוצמד לזרוע, אבל הוא יכול להציל חיים. 

במעבדה חיפשו דרך לסמן לוחמים בשטח בדרך שלא תתגלה לאויב, אבל תבהיר באופן חד משמעי כי הם חלק מכוחות צה"ל באזור, במטרה לצמצם משמעותית את תקריות הדו"ץ. "לאחר חקר ממושך", מספרת ע"צ רעות, ראש מדור חומרים ומעבדת הפולימרים בענף, "מצאנו חומר שניתן לזהות באופן ספציפי בעזרת האמר"לים שלנו, אבל שלא נראה חריג לעיניים לא מזוינות".

"הפאץ' כבר נכנס כפיילוט ביחידות שונות, ומוכיח את עצמו כיעיל", היא מחייכת, "הצוותים שלנו עובדים יחד לילות כימים כדי לדייק את הפתרונות עד הפרטים הכי קטנים. וכשמשהו כזה מצליח, אנחנו יודעים שלכל אחד ואחת מאיתנו הייתה נגיעה בתוצר".

"כל קציני הענף הם עתודאים מובחרים ממסלולי הכימיה והחומרים", ממשיכה אותה הרע"ן, "מקצועיים מאוד בעבודתם, והידע שלהם הוא זה שמביא לתוצאות משמעותיות בשטח". 

ואכן בכמה שעות של סיור זכינו לטעימה קטנה, אך גם ממבט חטוף על העשייה שלהם, ברור שבפעם הבאה שנבקר כאן, הגבול בין מציאות לדמיון - יהפוך למטושטש אפילו יותר.