נדלקה להם נורה - שחסכה לצה"ל 80 מיליון שקל
דווקא בעת מלחמה, בה רמת השימוש במשאבים בצבא גבוהה במיוחד, המשימה של ענף ההתייעלות האנרגטית באט"ל חשובה מתמיד. מהחלפת נורות, דרך רכבים חשמליים ועד טורבינות רוח, שמענו מרמ"ד טכנולוגיה על המאמצים מאחורי תוכנית החיסכון הירוקה של צה"ל
בכל אחד מבסיסי ומוצבי צה"ל, תמצאו מזגנים, מחשבים, מנורות, מקררים, שרתים, ועוד שלל מוצרי חשמל ודלק. בעוד שהחשבון עבור הפעלתם אצלכם בבית יכול להסתכם במאות שקלים לחודש, בצבא, הוא פי כמה וכמה יותר. לכן, עם תקציב שנתי שייעודו הראשי הוא כמובן ביטחון, כל פריט שצורך אנרגיה - נבחר גם במטרה לחסוך.
"במיוחד בשנת מלחמה, בה אנו צורכים כמות משאבים אדירה - ענף ההתייעלות האנרגטית שבאט"ל משמעותי עבור חיסכון כספי לפעילות הממושכת של צה"ל", קובעת רס"ן מיטל גרשקוביץ, רמ"ד טכנולוגיה בענף.
דוגמה אחת לכך, היא התהליך להחלפת התאורה בצה"ל לפני מספר שנים, שהוביל לירידה של עשרות אחוזים בצריכת חשמל ולחיסכון של כ-80 מיליון שקלים עד כה. "נורות הלוגן ופלורוסנט, שהיו נפוצות בעבר, צורכות הרבה חשמל", היא ממשיכה, "לכן, החלפנו בכל הבסיסים למנורות לד".
"בנוסף, לטובת החיסכון בדלק בצה"ל, הותקנו עמדות טעינה לרכבים חשמליים בבסיסים. אלו משמשים את רכבי הליסינג ההיברידים (פלאג אין), ובכך חוסכים ב-30%-50% בהוצאות הדלק בהשוואה לעבר".
כשמביאים בחשבון הצעה לייעול אנרגיה, הענף בוחן כמובן גם את חווית הצרכן. "מזגנים חדשים למשל, צורכים פחות אנרגיה וגם משפרים את תנאי השירות של החייל - כיוון שהם לא מרעישים ומטפטפים", מסבירה הרמ"דית, "כך שגם צה"ל כארגון מרוויח, וגם החייל בקצה".
"כדי למנוע בזבוז בחשמל או מים על ידי מכשירים תקולים, הצעד הבא שלקחנו הוא לבנות תוכנה בשם פנט"ר (פורטל ניטור צריכת אנרגיה). דרכה, אפשר למדוד בחיישנים את צריכת האנרגיה של מערכות וכלים מרכזיים, ולזהות בלייב דליפות. כך נוכל להחליף את אלו שלא עובדות כראוי באופן מיידי".
בנוסף, יודעת פנט"ר גם לרכז את כלל ההוצאות של הצבא: "זה עוזר לנו להבין את ההשפעות של הפרויקטים אותם אנו מטמיעים, ואיפה עוד אנו יכולים לחסוך ולהתייעל".
להחלטות כאלו אין אומנם השפעה מיידית על החייל הבודד, אך מבחינה כספית ולוגיסטית, מדובר במבצעים של ממש. "אנחנו מעלים הצעה ליועץ הכלכלי לרמטכ"ל, בה אנו מציגים את הרעיון ואת העלויות הכרוכות בהטמעת התוכנית", מציגה הרמ"דית את הצעדים, "אנחנו בעצם צריכים 'למכור' למה שווה להשקיע בפרויקט. אם הוא יחזיר את העלות לצבא לאחר פחות מחמש שנים - יודעים שהוא יעיל, ויוציאו אותו לפועל".
גם מהצד של המשרתים, חשוב להחדיר מודעות כדי שההשפעה תהיה נרחבת ככל האפשר. "אנחנו מציבים מודעות ושלטים בבסיסים, ומכשירים ממוני אנרגיה בגופי צה"ל השונים", היא מוסיפה. "חשוב שהחיילים יקחו בזה חלק כדי שההשפעה תחלחל והשינויים יוטמעו בהצלחה".
מעבר לחיסכון הכספי, אלמנט נוסף חשוב לא פחות ניצב בכוונת הענף. "המטרה שלנו היא שלצבא תהיה עצמאות אנרגטית - שתהיה לו יכולת לייצר חשמל בעצמו, כדי לא להישען על חברות חיצוניות, ויוכל לתפקד תחת כל מצב", מצהירה רס"ן גרשקוביץ.
אומנם מדובר במטרה גדולה, אך הצעדים הנדרשים להשגתה, כך היא ממהרת לציין, הם דיי פשוטים. למעשה, הם כבר החלו בתהליך: "הצבנו שני מתקנים בבסיסי ירקון ונבטים של לוחות סולאריים לייצור אנרגיה עצמאי לשעות חירום וצמצום השימוש בחשמל חיצוני, שכרגע חוסכים כ-14 מיליון בשנה. בנוסף, אנחנו עובדים על תוכניות עתידיות להקמת טורבינות רוח צה"ליות".
אבל חיסכון הרי לא מתחיל ונגמר בפעולות הענף, הם מבקשים לחדד. למרות שמדובר בייעול הצבא, לדבר יש השפעה על כלל ישראל ואזרחיה. כאן, יוכלו גם החיילים והחיילות להשתלב בעשייה. "בתלוש המשכורת של כל אחד מהם יש קישור שדרכו אפשר להציע הצעות לשיפור וחיסכון. מפנייה אחת, אנחנו יכולים לקבל המון רעיונות. והתוצאה - פרויקט ידידותי יותר לסביבה, שגם חוסך מיליוני שקלים לצבא ולמדינה".