כך מכשירים את המתשאלים הקרביים

תארו לעצמכם לוחם בגזרת יהודה ושומרון, שזה עתה מקבל מידע מודיעיני על בית שבתוכו מוסתרים כלי נשק המיועדים לביצוע פיגוע. הוא נכנס לערוך חיפוש, ופוגש בפתח הדלת משפחה שלא דוברת עברית. ברגע אחד, הוא מבין שאינו יכול לתקשר עמם. 

לעזרתו נחלצים המתשאלים הקרביים, שלהם תפקיד חשוב בסיכול פיגועים. "מדובר בלוחמים שמסייעים למפקד הפלוגה בתקשורת מול האוכלוסייה הערבית", מסבירה רס"ן א', ראש מדור הוראת שפות בבסיס גלילות. "הם הוכשרו לנהל שיחה שוטפת בערבית, לתחקר באופן ראשוני אנשים בבתים ובמחסומים ולזהות האם קיים בסיס ממשי לחשד".

הקורס האינטנסיבי של אגף המודיעין אורך כשישה שבועות, ומכנס נציגים מכלל היחידות במערך הלוחם. במהלכו, הלוחמים לומדים כיצד לנהל שיחות בסיסיות בערבית באופן שוטף, ולהרגיע התלהמויות בשטח - בעזרת תקשורת בלבד.

"בארבעת השבועות הראשונים", מתארת רס"ן א', "לומדים הלוחמים, רובם ללא ידע קודם, את השפה והתרבות הערבית מבוקר עד לילה - מהאותיות וכללי הדקדוק, דרך אוצר המילים והפתגמים ועד לאסלאם ולתרבות הערבית".

"אנחנו לומדים כל יום עשרות מילים, בכל מיני שיטות", משתף סמל א', לוחם ביחידה מובחרת שלא נחשף לערבית לפני כן, וכיום חניך בקורס, "למשל דרך אסוציאציות, חרוזים, או שינון חומר שרלוונטי לסיטואציות שאנחנו צריכים לתת להן מענה בשטח".

"יש הרבה מקרים, כמו במעצר, שאתה צריך להבין את המתוחקר ושהוא יבין אותך", הוא מוסיף. "במהלך הקורס אנחנו לומדים את ההגיות של כל האזורים, כדי שנוכל להתמודד בכל מקום. יש מילים עם אותה משמעות, אבל מלמדים אותנו להסתכל על ההקשרים ולדעת מה שימושי יותר ואיפה".

"חשוב ללמד את החניכים על העולם הערבי", מדגיש רנ"ג א', מפקד הכשרת המתשאלים הקרביים, "אי אפשר לתת להם כל כך הרבה אחריות בלי שהם יכירו את הסביבה שבה הם נמצאים. מספיק שהם יגידו פתגם בסיטואציה הנכונה, ובעזרתו יוכלו ליצור חיבור ושיתוף פעולה שלא בהכרח היו מצפים לו. אנחנו מלמדים את הלוחמים גם לדבר בגובה העיניים ובאנושיות, כך שיוכלו לפתוח בשיחה עם החשודים".

בחלק השני של ההכשרה משלבים החניכים בין עולם השפה לעולם המבצעי. בשעה שהם ממשיכים ללמוד על האסלאם, הם מתמקצעים גם בשיטות תשאול שונות וביכולות שכנוע. בנוסף, הם עוברים סימולציות וסדנאות מגוונות, כמו סדנת משחק, שבהן הם נדרשים להפעיל מניפולציות ולקרוא שפת גוף.

מפקד הכשרת המתשאלים בעצמו מנחה את המורים לערבית, ומלמד בהכשרות רבות בבסיס ההדרכה "גלילות". כמו כן, הוא מקפיד למצוא זמן גם לחיפוש ברשתות החברתיות אחר חידושים בשפה הערבית. את מה שהוא מוצא הוא ממהר להעביר לחניכיו, כך שהם יהיו מעודכנים בשפה העכשווית.

"עליתי מהעיר חלב שבסוריה בגיל 10", מספר רנ"ג א'. "האחים שלי היו לוחמים בגולני, וגם אני הייתי אמור להיות. רגע לפני הגיוס נפתח קורס ייעודי בצה"ל לאוכלוסייה שעלתה מסוריה - משם הגעתי לעיסוק בעולם הערבי, בעצם עד היום".

"חשוב לי להעביר את המסר שיש להתייחס לאוכלוסייה הערבית בכבוד, מדובר בבני אדם", הוא מחדד, "לא כל אחד הוא מפגע ולא כולם רוצים ברעתנו. חיילי צה"ל צריכים לכבד את המדים שהם לובשים ולשמור על ערכי צה"ל".

"כיום השאיפה של היחידות בצה"ל היא שיהיה מתשאל לכל פלוגה", מציינת רס"ן א', ראש מדור הוראת שפות, "לחניך בקורס חייבת להיות תעודת בגרות, קב"א 52 ויתרת שירות של שנה וחצי לפחות. אם אנחנו מכשירים לוחם, אנחנו רוצים שהוא יהיה בתפקיד לפחות שנה - אחרת ההכשרה לא רלוונטית". לדבריה, פרופיל הלוחם יהיה 72 לפחות, ועליו להיות במהלך מסלול ההכשרה או בסופו.

מי שעומד בנתוני הסף, ומפקדיו מזהים בו פוטנציאל לשרת בתפקיד, עובר לשלב הריאיון האישי: "במהלך הראיון ובבדיקות ההתאמה אנחנו בוחנים את יכולת החייל לקלוט שפה מהר, להיות אסרטיבי בשטח ולעמוד בלחץ שבסיטואציות השונות". 

"אנשים יוצאים מכאן עם יכולת לנהל שיחה בערבית שוטפת, בזכות הבסיס החזק שבונים במהלך ההכשרה", מסכם סמל א', "זה הקורס הכי טוב שלוחם יכול להתקבל אליו, והוא נותן המון לא רק לשירות בצבא - אלא גם לחיים".