הקצין מ-8200 שמגשים את החלום של אבא - אחרי 50 שנה

בסיום השבוע הראשון של הטירונות, סרן י' יצא הביתה מותש ועייף. גם בסיוטים הכי גדולים שלו, הוא לא דמיין שלפנות בוקר הוא יקום וינסה להחיות את אביו לאחר שלקה בשבץ, ללא הצלחה.

ברגע אחד, נאלץ סרן י׳ להתרגל למציאות החדשה שמכה מכל כיוון: "שבועיים לפני עוד עבדתי בהייטק עם משפחה מאושרת. הכול קרה מהר, התגייסתי לצבא ואיבדתי את אבא - פתאום הפכתי להיות המבוגר האחראי". 

נפגשנו ליד הקבר של אבא של סרן י', והטראומות שהוא סוחב איתו מהמקום באו לידי ביטוי בכל משפט, בכל מבט שמספר סיפור שלם דרך העיניים.

אחרי שהסתיימה השבעה, חזר סרן י' לטירונות במפרשית. "הכול מקבל משמעות שונה", הוא מעיד בקול שקט, "המטווחים לווו בחשש גדול, אפילו את שיעורי העזרה הראשונה לצערי, למדתי בעצמי כמה ימים לפני כן כשניסיתי להחיות את אבא". 

דווקא הסביבה של הצבא שהייתה עבורו עדיין חדשה ולא מוכרת, נתנה לו חיבוק חם: " לא הייתי מצליח לעבור את התקופה הזו בלי המפקדים שלי. הם נתנו לי את כל האפשרויות והיו לי מקום בטוח״. 

מסלול ההכשרה לתפקיד של י' הוא אינטנסיבי, רצוף מכשולים ודורש כוחות נפשיים גדולים. גם בחודשים הקשים, כשהתרבו בפניו הסיבות לעצור, הוא לא ויתר: "ידעתי לאורך כל הקורס שבסוף אני אסתכל אחורה ואדע שעשיתי משהו נכון".

לאחר שנים מלאות בעשייה במגוון תפקידים בשירותו הסדיר, נפתח לסרן י׳ חלון הזדמנויות לו חיכה זמן רב. "מתי שמעת על מישהו שסיים קורס קצינים בדרגת סרן?", הוא מחייך.  

הוא יצא בהקצאה החמישית לקצונה, שנתיים וחצי לאחר שהתגייס. "תמיד רציתי לעשות שירות משמעותי ולתת הכול למדינה. בייחוד אחרי המקרה, הבנתי שאני לא עומד לוותר על זה", הוא מסביר. 

אביו של סרן י' שירת במלחמת ששת הימים כמפקד טנק צעיר, וחזר להילחם במלחמת ההתשה וביום הכיפורים במסגרת מילואים. "אבא שלי חלם לחזור לצבא כדי לצאת לקצונה ולא הצליח - היום אני מגשים את החלום שלו", הוא מתרגש.

בין ה״ספרא״ ל״סייפא״  

על חוויותיו מהמלחמות והחברים שאיבד, כתב אביו של י' בספר אותו קרא סרן י' לראשונה במהלך קורס הקצינים. "הספר יצא כשהייתי בן 10, הייתי קטן מדי בשביל ספרי מלחמות", הוא משחזר, "גם כשגדלתי לא קראתי אותו, כי חשבתי שיהיה לי קשה מדי".

במסגרת הקורס הצוערים מקבלים משימות רבות הנוגעות לחקר מלחמות ישראל ושורשי העם היהודי. אחת מהמשימות המפורסמות היא ״ספרא וסייפא״ (הספר והחרב) - בה כל צוער מגיש עבודה על ספר שעוסק בנושא.  

כשסרן י' קיבל את המשימה, הוא לא היסס לרגע ובחר בספר של אביו. "קראתי את הספר תוך יומיים. אני לא קורא ספרים בדרך כלל ופשוט לא הצלחתי להפסיק", הוא משתף ומתאר גם רגעים בהם הסיפורים הציפו בו רגשות רבים. 

"הרגשתי שאני מנהל דיאלוג עם אבא שלי. הצבא הוא לא נושא שדיברנו עליו בבית יותר מדי, ופתאום קיבלתי תשובות על שאלות שאף פעם לא שאלתי", הוא מוסיף, "השפה, הכתיבה, הרגשתי שאני מכיר את אבא שלי מחדש".  

על העבודה שכתב בעקבות הספר הוא קיבל תעודת הצטיינות, כשנדמה שזו הזכייה הקטנה ביותר מהשיעור שלמד. לדבריו, לאביו היה חשוב להשפיע על אנשים גם בצבא וגם בתפקידים שונים שמילא במהלך החיים. ״לא ידעתי כמה בוער בי הרצון להמשיך את הדרך של אבא עד שקראתי עליה בספר שלו, במילים שלו", מודה סרן י'.

"האדם במרכז"

בהשלמת הקצונה של אמ"ן שמים דגש גדול על מקצועיות וערכיות כאחד - ומעמידים בפני הצוערים דילמות בהן הם עשויים להיתקל בתור קצינים. תפקידו של סרן י׳ היה לקשר בין הסגל הפיקודי לבין הצוערים בתחום הערכי, והוא עשה זאת למופת.

את ההשלמה החיילית, שארכה כ-10 שבועות, הוא סיים כמצטיין המופת של הפלוגה. "עמדתי שם, בזמן שראש אמ"ן מסיר לי את הלוט מעל הארונות החדשים והבנתי למה בעמידת 'דום' הידיים קפוצות, זה כנראה כדי לא לרעוד מההתרגשות", הוא משחזר ומוסיף: "ידעתי שאבא מסתכל עליי וגאה בי - הצלחתי לסגור מעגל״.

בסיום הטקס חזר הביתה, פשט את המדים בזריזות ונסע אל בית העלמין לספר לאבא: "אני יודע שהוא מלווה אותי תמיד, אבל באירועים מיוחדים חשוב לי לבוא ולהגיד תודה". 

כשהוא עומד על יד המצבה של אביו , הוא משתף אותי בשאיפות שלו לתפקידו החדש - מפקד ביחידת 8200 של אמ״ן: "חונכתי לדאוג לאנשים, גם מהמורשת של אבא וגם בקורס הקצינים. כמפקד חשוב לי להעניק מקום גדול לאופי ולערכים של החיילים שלי".  

לסיום הוא מצטט מדברי הרמטכ"ל, רא״ל אביב כוכבי: "לא משנה איפה אהיה, גם בתפקיד הטכני ביותר, אני אדאג לשים תמיד את 'האדם במרכז'".

סרן י' התחיל השבוע את שירות הקבע שלו באגף המודיעין, וסוגר מעגל נוסף: "זו הפעם הראשונה שאני לובש מדי קבע עם ארונות על הכתפיים. עכשיו אני גאה בעצמי, בטוח שהוא גאה בי".