"אמרו לי 'IT'S SHOW TIME', את המסמך הזה תציגי היום לעולם"

דלת צדדית נפתחת באולם מסיבת העיתונאים בבנייני האומה בירושלים. רשתות הטלוויזיה הגדולות בעולם מכוונות את המצלמות הרבות לעבר הכיסא הריק, אליו צועדת אל"ם (במיל') מירי איזין, אז קצינה בכירה באגף המודיעין. בשידור חי מול מאות מיליוני צופים, היא מתכוננת לחשוף את מה שלימים יהפוך לאחד המסמכים החשובים של מבצע "חומת מגן", ובפעם הראשונה - גם את פניה.

משה מילנר, ארכיון לע"מ

למעשה, נדמה כי מסלול חייה של מירי איזין (59), היום מרצה בינלאומית להסברה וגיאופוליטיקה, קיבל תפנית חדה תוך מספר ימים באביב של 2002.

את שירותה הצבאי היא החלה ב-8200, יצאה לקצונה והציבה מטרות רחוקות כבר בגיל צעיר: "רציתי להיות האלופה הראשונה בצה"ל".

את מרבית שירותה עברה תחת נהלי חשיפה מוקפדים, שלא אפשרו לה לספר על התפקידים הרבים שמילאה: כקמ"נית אוגדת "האש" (לצנחנים ולקומנדו), כע' רל"ש הרמטכ"ל וכקצינת מודיעין בפיקוד המרכז. "הכרתי את תמונת המצב המודיעינית לעומק בתקופות החמות ביותר - שנות הקריסה של הסכמי אוסלו ותקופת הפיגועים", היא משתפת וחוזרת איתי אחורה.

בהערכות המודיעין כבר אז, הצביעו באמ"ן על כוונות יו"ר הרשות, יאסר ערפאת. "הייתה תחושה אמיתית שאנחנו אולי נערכים לצבא בתנאים של שלום", משתף דובר צה"ל באותה התקופה, תא"ל (במיל') רון כתרי, "אבל גילויי האלימות רק הלכו והתגברו, ובדיונים הסגורים של מערכת הביטחון כבר ידענו לסמן את מי שמתדלק את המהומות".

דובר צה"ל דאז, רון כתרי, בהתייעצות עם הרמטכ"ל דאז שאול מופז. (נדב גנות, ארכיון לע"מ)

"ידענו במשך הרבה זמן שערפאת משחק משחק כפול", אל"ם (במיל') איזין משחזרת, "יד אחת הייתה מושטת לשלום וניהלה משא ומתן פוטוגני לעיניי העולם, אבל באותו הזמן היד השנייה תמכה כלכלית בטרור והוציאה לפועל מאות פיגועים".

לדברי תא"ל (במיל') כתרי, העימותים בערים הערביות ותדירות הפיגועים הגבוהה שירתו את מנהיג הרשות בדרך למשא ומתן: "הוא רצה שנשחרר לו חבל, לדחוק את המנהיגים לקצה כדי לצאת עם הישגים. ומה הישג יותר טוב מבלאגן ברחובות? מוכיח לעולם שהעם איתו".

כך למשל, באחד האירועים הקשים ביותר בתקופת האינתיפאדה השנייה: מחבל מתאבד נכנס למסעדת "סבארו" בירושלים בשעת צהריים עמוסה בסועדים - ומפעיל מטען רסס מוסווה בגיטרה אקוסטית. התוצאות טרגיות: 15 נרצחים ו-140 פצועים. מסביב לגלובוס מגנים בחומרה לפיגוע הקטלני - ביניהם גם נשיא ארה"ב, מזכירות האו"ם ויו"ר האיחוד האירופי.

הפיגוע במסעדת סבארו. אבי אוחיון, ארכיון לע"מ

גם יאסר ערפאת בעצמו הוציא הודעה נגד הפיגוע - אבל בשביל מערכת הביטחון הישראלית, זה כבר היה יותר מדי: "סבארו" והפיגוע בדולפינריום (יוני 2001, 21 נרצחים) גרמו לישראל לנתק את היחסים עם מנגנוני הביטחון הפלסטיניים. עם זאת, הפיגועים לא פסקו, ותדמית "שוחר השלום" שתחזק מנהיג הרשות המשיכה לתעתע בקהילה הבינלאומית.

"ידענו שערפאת משקר בכל רגע - אבל מנהיגי העולם עדיין ראו בו פרטנר לשלום", מודה אל"ם (מיל') איזין, שמונתה באותה התקופה לראש מחלקת מודיעין השדה. במקביל - בצה"ל התחילו לבנות תוכנית מגירה כדי להשתלט מחדש על מעוזי הטרור של יהודה ושומרון - ואחד מתפקידיה של איזין היה להכין את 'התקציב המודיעיני' (פריסת הכוחות של אמ"ן בשטח) למקרה שהתוכנית תופעל.

יאסר ערפאת (משמאל) לוחץ את ידו של יצחק רבין אחרי קבלת פרס אונסקו לשלום בצרפת (סער יעקב, ארכיון לע"מ)

בערב ליל הסדר, ב-29 במרץ 2002, זה כבר היה ברור. למי שעוד נותר ספק לגבי הצורך במבצע, אירועי "מרץ השחור" והפיגוע במלון "פארק" בזמן סעודת החג - נתנו את האור הירוק ההכרחי לפתיחת "חומת מגן"; כשלדבריה, כבר ביומו הראשון, נוספה זירת קרב חדשה: "הבנו שלא נגיע לשום מקום אם לא נוכיח לעולם שערפאת טרוריסט".

"הם שלפו מסמך שכתוב כולו בערבית, ואמרו לי 'IT'S SHOW TIME'. את מציגה את זה היום'"

בבנייני האומה בירושלים מוקם חמ"ל משותף למשטרה, למתפ"ש ולגופי ביטחון נוספים. המטרה ברורה: לספק מקור מידע אמין לכלל הגופים במדינה, ולתווך את הידיעות לקהל הישראלי והבינלאומי. עם הקמת המרכז, אל"ם (במיל') איזין, שמכירה היטב את הגזרה האיו"שית, נשלפת מתפקידה ומקבלת משימה - להיות אשת המקצוע שמספקת "סקופים" מודיעיניים.

2.4.2002, יומו החמישי של המבצע, שעת צהריים. ראש אמ"ן מזמן את אל"ם (במיל') איזין לפגישה דחופה בלשכתו בקריה, יחד עם דובר צה"ל דאז. "הם שלפו מסמך שכתוב כולו בערבית, ואמרו לי 'IT'S SHOW TIME. את מציגה אותו היום לעולם'. בכנות, אני לא חושבת שהבנתי אז את המשמעות של האירוע".

אחרי הסבר קצר משניהם, מירי מבינה שיש לה זהב בידיים: מכתב משר האוצר הפלסטיני, פואד שובאכי, ובו מפורטות העברות התשלום מהרשות הפלסטינית למשפחות המחבלים המתאבדים. על הדף המעוטר בסמל של גדוד חללי אל אקצא - חתימה בכתב ידו של יאסר ערפאת. בכבודו ובעצמו.

מסמך שובאכי המקורי, עם הערות וחתימת ידו של ערפאת. (באדיבות: ארכיון המל"מ, המרכז למורשת המודיעין)

המכתב הגיע ישירות ממשכנו במוקטעה שברמאללה. לוחמי יחידת האמש"ט (איסוף מודיעין מהשטח) ב-8200 פרצו יחד עם החי"רניקים והוציאו ממשרדו של ערפאת משאיות רבות של מסמכי שלל, חלקם נחשפים לראשונה במסגרת הפרויקט: "לקחנו כל מה שהערכנו שיכול לסייע בקבלת מידע כל כוונת האויב. את השולחן של מפקד הביטחון המסכל (קצין בדרגה מקבילה לאלוף) הבאנו as is, עם התמונות והכול".

"אבל רגע, את בלי טיפת איפור", התעקשה.
"אני קצינה באמ"ן, אני וצוות איפור אף פעם לא הסתדרנו, גם לא הערב"

בחזרה לבנייני האומה. אחרי קבלת המסמך, מירי ממהרת בחזרה אל "מרכז המידע המשותף". שם, באולם התדריכים המרכזי כבר מתארגנים עשרות כלי תקשורת, עיתונאים וצלמי טלוויזיה שהוזמנו לתדריך. "דקות לפני העלייה, ניגשה אליי קצינה מדובר צה"ל: 'הודיעו לי רק שמירי איזין מגיעה, והיא עומדת להביא משהו אחר'".

-"את יודעת לתדרך תקשורת?" שאלה בגישוש הקצינה את מירי.
-"העברתי תדריך מודיעיני המון פעמים, וזה מה שאני הולכת לעשות גם כאן", מירי השיבה.
-"אבל רגע, את בלי טיפת איפור", התעקשה.
-"אני קצינה באמ"ן, אני וצוות איפור אף פעם לא הסתדרנו, גם לא הערב", סיננה בחיוך.

באנגלית רהוטה מבית, מי שהייתה עד לפני רגעים בודדים אשת מודיעין מסווגת, מתיישבת בשידור חי וחושפת בפנים גלויות, לכלי התקשורת הגדולים בעולם - את 'חשבונית הטרור': "זו הייתה הפעם הראשונה שהתיישבתי מול מצלמה, לא התייחסתי בכלל למעמד. העברתי את התדריך כמו שאני יודעת. עם מצגת ושקפים בטכנולוגיה ישנה".

למחרת בבוקר, כותרות העיתונים ודיווחי החדשות כבר יספרו סיפור אחר לגמרי: "ערפאת טרוריסט". זוכה פרס הנובל לשלום, שהצליח לבלבל את העולם באשר לכוונותיו האמיתיות - יצטרך להתעמת עם העובדות שהציגה אל"ם (במיל') איזין. "הפכתי לסנסציה", היא נזכרת. הדמות האנונימית עם כומתת אמ"ן, הפכה בערב אחד, מנהיג לגיטימי לפושע, "מאז, כשהעיתונאים היו רואים אותי הם היו מחייכים".

"הייתה השתהות מעצם העובדה שקצינה עם כומתת אמ"ן, בדרגה כזו, מדברת בעצמה על מסמכי 'הזהב' שלנו", מעיד דובר צה"ל דאז, "עוד לפני המסמכים, בכירים בישראל באותה תקופה הטו אוזן רק לקצינה הזו שאמ"ן הסכים לחשוף בפנים גלויות".

בהמשך המבצע, היא תעשה זאת ערב אחרי ערב: תנבור באלפי ארגזים של מסמכים ותיעודים שנלקחו, ותעניק לעולם הצצה - מה באמת קורה בתוך המשרדים של ערפאת ועוזריו? אלו, יספרו בצורה חותכת על המחבלים המתאבדים ששלח, הסיוע הכלכלי שסיפק לתשתיות הטרור והתמיכה האידיאולוגית "במעשה ההתנגדות הקדוש".

היא תטוס במשלחת דיפלומטית להציג לנשיא ארצות הברית את ההישגים המודיעיניים, תיכנס עם כלי תקשורת בינלאומיים לעומק השטחים ותצליח לחשוף "הלוויה מפוברקת" - כשתמונת מזל"ט קלטה מסע קבורה בג'נין, במהלכו נופלת הגופה, ובאורח פלא קמה בכוחות עצמה ועולה בחזרה לאלונקה.

"הבאנו אלפי תיעודים כאלו", מציינת מירי, "'מסמך שובאכי' היה רק הראשון ביניהם. הוא פתח את הצוהר כדי לגרום לעולם להבין שהטענות של ישראל לא מנותקות".

מחשבת מסלול מחדש

"שזה לא יישמע כמו תלונה", מבקשת ממני אל"ם (במיל') איזין לפני שאנו נפרדים, "אבל מאז החשיפה הראשונה שלי מול כלי התקשורת - החיים שלי השתנו לחלוטין. כיוונתי גבוה מאוד בהיררכיה הצבאית, המשך הדרך באמ"ן כבר נתפר לי בראש".

אבל תקנות ביטחון המידע הנוקשות לא הותירו המון תפקידים פתוחים במשרדי הצללים של קהילת המודיעין, ואיזין החליטה לחשב מסלול מחדש: "הבנתי שאני צריכה להכין מהלימונים האלו לימונדה, ואם תהיה לי אפשרות להשפיע בזירה אחרת - אני חייבת לקחת את ההזדמנות בשתי הידיים".

מתוך: אוסף אישי, מירי איזין

20 שנים אחרי, אני תופס לשיחה את מירי איזין, היום מומחית בינלאומית להסברה, רגע לפני עוד טיסה לארה"ב. על קו תל אביב-ניו יורק היא חיה כבר מספר שנים. היא מרצה על המודיעין, הביטחון הישראלי, ובעיקר על זירת הקרב החדשה, שלא עוזבת אותה מאותו שלישי בערב, בבנייני האומה.

"המלחמה על התודעה לא מסתיימת אף פעם", היא מסכמת, "עליה כתבתי את התואר השני שלי. בתפקיד ההוא גם תרמתי תרומה משמעותית לביטחון המדינה - אבל זה מסתיים שם. גם היום, בכל מקום שאני מגיעה אליו בעולם זה עדיין בוער בי. גם בלי הדרגות אני עדיין משרתת את מדינת ישראל בגאווה".

עיצוב תמונה ראשית: גבי צ'רנוב