מנהרת הזמן של אגף המודיעין לחודש אפריל

שלום רב!

רצ"ב אשגר "מנהרת הזמן במודיעין" לחודש אפריל,
שבסימן 50 שנה למלחמת יום הכיפורים , מתייחס גם לוועדת אגרנט ולהדחת אלי זעירא.

ערב חג הפסח חשוב באמ"ן לזכור ולהזכיר גם את גיבורי וקרבנות "עסק הביש"
ובפרט את רוברט דסה בן ה-93, השורד האחרון מהפרשה וגם את שבויי אמ"ן במלחמת יום הכיפורים.

חג מורשת שמח ובכלל

רע"ן מורשת
סא"ל מיל' גדעון מיטשניק

1 באפריל 1974 - התפטרות אלי זעירא בעקבות דו״ח הביניים הראשון של ועדת אגרנט

וועדת החקירה הממלכתית שהוקמה בעקבות לחץ ציבורי לחקר נסיבות פריצת המלחמה. זעירא סיים תפקידו בו ביום והוחלף ע"י שלמה גזית לאחר חפיפה קצרה. פרט לזעירא נאלצו לסיים תפקידם עוד מספר קצינים בכירים באמ"ן.

חודשיים לפני כן, ב-10 פברואר 1974, קיבל זעירא מכתב אזהרה יוצא דופן, שהוציאה ועדת אגרנט ובו זומן לעדות נוספת במספר נושאים. מדובר במכתב יוצא דופן. איש מהאחרים שהודחו מתפקידם לא קיבל מכתב דומה. ברקע לכך סתירות בין עדותו הראשונה של זעירא בפני הוועדה לעדויות אחרים בפניה במספר נושאים:

הראשון -"אי הפעלת "האמצעים המיוחדים" באופן ללא ידיעת ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל, שהשניים האחרונים העידו שזעירא אמר להם שהאמצעים הופעלו. בעדויות של ראש מחלקת איסוף, ראש אמ"ן לשעבר אהרון יריב, ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל ואחרים. עוד ביקשה הוועדה לדעת, מדוע לא העביר זעירא לממונים עליו שורת התרעות קריטיות, כולל כאלה שהצביעו בבירור על כך שפני מצרים וסוריה למלחמה. לא וודאי שזעירא סיפק תשובות מלאות לשאלות.

לאחר דו"ח הביניים הראשון פורסמו עוד שני דוחות של הוועדה.

1 באפריל 1959- "ליל הברווזים"- תרגיל קריאה למילואים, שכלל הודעה ב"קול ישראל" על גיוס מילואים ("ברווזי מים") עורר בהלה בציבור והיערכות חלקית בחלק מצבאות ערב למלחמה ויצר מבוכה לצמרת הבטחונית-צבאית. ראה"מ ושר הבטחון, דוד בן גוריון, הנחה על הדחת ר' אמ"ן, האלוף יהושפט הרכבי, וסגן הרמטכ"ל, מאיר זורע, להם ייחס האחריות על כך שהרמטכ"ל והצמרת הבטחונית לא ידעו על התרגיל והאשימם באי הבנת השלכות הארוע.

אפריל 1967- הקמת מד"ת (מרכז דיווח ותפוצה באמ"ן) – לשיפור המענה של המחקר לעדכונים בזמן אמת ולכינון מוקד דיווח מקצועי שיפעל 24 שעות ביממה בדגש על נושא ההתרעה.

6 באפריל 1973 - במסגרת מבצע "זעם האל" של "המוסד" חיסול באסל אל-קובייסי – (פעיל אש"פ בכיר שאף ניסה לחסל את גולדה מאיר באמצעות מכונית תופת בני יורק ושימש כאחראי האמל"ח של הארגון באירופה ועל אספקתו למבצעים). שני צעירים חסמו דרכו בפריז וירו בו 9 כדורים מאקדחים עם משתיק קול.

7 באפריל- 1973 - במסגרת מבצע "זעם האל" חיסול סעיד מוקאסי- (שיועד לשמש כנציג "ספטמבר השחור בקפריסין במקום קודמו שחוסל בינואר ) בפיצוץ בחדרו במלון באתונה,

ליל 9-10 אפריל 1973 - 50 שנה למבצע "אביב נעורים" לחיסול חלק מבכירי הפת"ח, מפקדות טרור ומחסני ומתקני ייצור אמל"ח בביירות. היה זה מבצע רב זרועי ומשולב (צה"ל- מוסד) בו נטלו בין השאר חלק סיירת מטכ"ל, צנחנים ושייטת 13 וכוחות חיל הים.
על המבצע פיקד קצח"ר , תא"ל מנו שקד, אך היזמה וההובלה המודיעינית-מבצעית היתה של "המוסד" בהובלת יח' "קיסריה" בפיקוד מייק הררי.
לוחמי ולוחמות "קיסריה" התמקמו בבירות ואספו מל"מ תקופה ארוכה לפני המבצע. לוחמי היחידה הם גם אלו ששכרו כלי רכב והובילו את הלוחמים מחוף ביירות ליעדים השונים והחזירו אותם לחוף בתום המבצע .
היה זה חלק ממבצע "זעם האל" לחיסול המעורבים בטבח הספורטאים במינכן(ספט' 1972) ולשיבוש תכנון פיגועים של ארגוני הטרור הפלס' .

12 באפריל 1984 - פרשת "קו 300 ארבעה מחבלים השתלטו על אוטובוס "אגד" בקו ת"א-אשקלון והובילו אותו לאזור דיר אל בלח. בהשתלטות על האוטובוס נהרגה נוסעת, (חיילת המודיעין אירית פורטוגז) נהרגו שני מחבלים ושניים נוספים נלקחו לחקירת שב"כ. בהמשך ולאור פרסומים בתקשורת התברר כי שני המחבלים שנלקחו לחקירה בשטח הוצאו להורג בהוראת ראש השב"כ, אברהם שלום, וכי בהנחייתו ניתנו עדויות שקר לוועדת זורע שחקרה הפרשה.
בהמשך נאלץ ר' השב"כ להתפטר (יוני 1986). בעקבות הפרשה נקלע הארגון למשבר עמוק ונדרש לתהליך הפקת לקחים בתחום המקצועי והערכי.

27 באפריל 1984 - חשיפת ״המחתרת היהודית״ לאחר מעקב מודיעיני ממושך של השב"כ נעצרו ראשי התארגנות טרור יהודית ("המחתרת היהודית") , שאנשיה ביצעו ביוני 1980 את הפיגועים בראשי הערים הפלסטינים וביולי 1983 רצחו שלושה סטודנטים במכללה האסלאמית בחברון תכננו לפוצץ את מסגדי הר הבית. חלק מחברי ההתארגנות נתפסו כשניסו לפוצץ אוטובוסים ערביים.