"מנהרת הזמן במודיעין"

ברוח הרחבת היקף הסיכולים הממוקדים במסגרת "חרבות ברזל" יודגשו שלושה מבצעי סיכול ממוקדים נגד גורמי טרור בכירים שארעו לאורך השנים: יחיא עיאש, "המהנדס" של החמאס במבצע ברצועה בהובלת השב"כ בינואר 1996
מחמוד אל-מבחוח, מבכירי החמאס, שחוסל בדוחא בירת קטר, בינואר 2000 בפעולה שיוחסה בפרסומים זרים למוסד,
וקאסם סולימאני, מפקד משה"מ האיראני, שחוסל ע"י ארה"ב בעיראק בינואר 2020.
ת.ל גם ל"ינואר השחור" בו נרצחו לאורך השנים מספר רכזי שב"כ ע"י סוכנים שהפעילו.
וכן למבצע "צרבת" לסיכול הפלת מטוס "אל על" בינואר 1976, שהיה ברקע לחטיפת מטוס AIRFRANCE ביולי 1976.
וחשוב גם סיפורם של שני "נידוני קהיר", מרזוק ועזאר, שהוצאו להורג ב-31 ינואר 1955 בקהיר בהקשר ל"עסק הביש".

סא"ל במיל', גדעון מיטשניק.

ינואר 2009 – מבצע "עופרת יצוקה"
מבצע "עופרת יצוקה" (החל ב-28 בדצמ' 2008 והסתיים ב- 18 בינו' 2009) היה מבצע רחב–היקף של צה"ל ברצועה לצמצום ירי הרקטות, לפגיעה בחמאס ולחיזוק ההרתעה הישראלית.
במהלך המבצע יושמו רבים מלקחי מלחמת לבנון השנייה, גם באמ"ן, שבמסגרתו בלט שיפור התהליכים להנגשת מודיעין לכוחות הלוחמים. לאחר 22 ימי לחימה ישראל הכריזה על הפסקת אש חד צדדית.
"ינואר השחור"- בהצדעה לרכזי השב"כ

3 בינואר 1993 – רכז השב"כ חיים נחמני ז"ל נרצח בדירת הפעלה בירושלים ע"י פעיל חמאס ששימש כמקור ושניים נוספים.

18 בינו' 2005 – הרכז עודד שרון ז"ל נהרג בניסיון לסכל פיגוע התאבדות במעבר "אורחן" ברצועה.
קמ"ן החטיבה, אורן בליצבלאו, נפצע קשה.
32 שנה לפני כן, ב-26 בינואר 1973, נרצח במדריד ברוך כהן ז"ל, רכז שב"כ שהושאל למוסד ופעל כקצ"א, במארב של "ספטמבר השחור" לאחר פגישה עם סוכן בוגד שהפעיל. היה זה במסגרת פיגועי נקם של הפלס' על החיסולים של אנשי הארגון במסגרת מבצע "זעם האל" -המצוד אחר המעורבים בטבח הספורטאים במינכן.

3 ינואר 2020 – חיסול קאסם סולימאני
קאסם סולימאני, מפקד "כח קודס" האיראני, שהיה אחראי על פעילות ליצוא "משמרות המהפכה" "המהפכה האסלאמית" ברחבי העולם ואיש הקשר האיראני לחזבאללה ולחמאס נהרג בתקיפה אווירית אמריקאית בעיראק על השיירה בה נסע.

3 בינואר 2002 – מבצע "תיבת נח"
במבצע לסיכול הברחת אמל"ח בדרך הים. של חיל הים, חיל האוויר וקהילת המודיעין השתלט באישון לילה בים האדום כח ש-13 על האניה "קארין A", שניסתה להבריח אמל"ח בהיקף רחב, חלקו "שוב שוויון", לרצועה.
איראן והרש"פ, במעורבות ערפאת, עמדו מאחורי שיגור האניה, שעליה
נתפסן 50 טון אמל"ח כולל: טילי סאגר, טילי לאו, קטיושות, פצצות מרגמה, נק"ל ותחמושת ועוד. הגעת האמל"ח נועדה לאפשר "קפיצת מדרגה" ליכולות הטרור הפלסטיני.
המידע המודיעיני המדויק והאיכותי ושיתוף הפעולה של של כלל גורמי המודיעין וצה"ל איפשרו את הסיכול המשמעותי שמונף גם לצורכי הסברה ולהוכחת מעורבותו האישית של ערפאת בטרור.

5 בינואר 1996 – מבצע חיסול יחיא עיאש
במבצע סיכול ממוקד יוצא דופן, שהוביל השב"כ, חוסל יחיא עיאש 'המהנדס' (המבוקש מס' 1 של החמאס), שהיה אחראי לפיגועי התאבדות רבים בישראל וליותר מ-100 הרוגים בשנים 1994 – 1996.
לפעולה קדם מצוד של כמה שנים אחר עיאש ממייסדי הזרוע הצבאית של החמאס, כאשר בתקופה זו חמק עיאש מאיו"ש אל הרצועה. הסיכול הממוקד בוצע באמצעות הפעלת מכשיר טלפון סלולארי ממולכד, שהועבר ע"י סייען משוטה אל סביבתו של עיאש. היה זה פרי שת”פ מבצעי-מודיעיני משולב שהוביל השב"כ עם חיל האוויר ואמ"ן.

13 בינואר 1955 – אורי אילן התאבד בשבי הסורי
סמל אורי אילן, לוחם "גולני", התאבד בתליה בכלא הסורי במהלך חקירתו בעינויים. אילן, בן גן שמואל, היה אחד מחמשת חברי חוליית לוחמי גולני וצנחנים, שנתפסו (בדצמבר 1954) בשטח סוריה בעת משימה מודיעינית להחלפת סוללות למתקן האזנה סמוך לתל פאחר.
אורי אילן החליט להתאבד על מנת שלא להסגיר סודות. לכך הקדים הכנת תשעה פתקים שנועדו למפקדיו. בין הפתקים, שחורר בקיסם, ושנמצאו תפורים בבגדיו, היה גם הפתק "לא בגדתי. התאבדתי". הרמטכ"ל דאז, רב אלוף משה דיין, הספידו, שיבחו על גבורתו ובחר לצטט רק את "לא בגדתי"!

19 ינואר 2010 – חיסול מחמוד אל-מבחוח, מבכירי החמאס וממיסדיו, בחדרו במלון בדוחא בירת קטאר בפעולה שיוחסה בפרסומים זרים למוסד
אל-מבחוח, שהיה אחראי להעברות אמל"ח מאיראן לחמאס, היה מעורב באינתיפאדה הראשונה בחטיפת ורצח החיילים סעדון וסספורטס.
השלטונות המקומיים טענו שמבצעי החיסול השתמשו בדרכונים ישראליים אמיתיים. לארוע היו השלכות רבות.

7 בינואר 1970 – מבצע "פריחה 1"
הראשון בסדרת תקיפות שביצע חיל האוויר בעומק מצרים בשנה האחרונה למלחמת ההתשה נגד יעדים צבאיים ואזרחיים בולטים, בניסיון להעביר את המלחמה אל שטחה ולהבהיר לנאצר את ”מחיר הטעות". למודיעין היה תפקיד חשוב באיתור היעדים, ליווי המבצעים ולעיתים אף ייזומם.

16 ינואר 1976 – מבצע "צרבת"
אחד המבצעים המורכבים, המשמעותיים ומצילי החיים של המוסד בשנות ה– 170 בו ניצלו חיי מאות ישראלים. היה זה מבצע לסיכול פיגוע שיזם ודיע חדאד להפלת מטוס "אל על" בקניה, שנותר תחת מעטה כבד של מידור וצנזורה במשך כמעט 40 שנה. בניירובי, בירת קניה, נעצרו אז חמשת חברי ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין (שניים מהם חברי ארגון אנרכיסטי מערב גרמני).
הצלחת המבצע היתה אחד מהטריגרים לחטיפת מטוס אייר פראנס כחצי שנה לאחר מכן, ב־27 ביוני 1976 במטרה לשחרר גם את אותם חמשת עצורים אשר הובילה בהמשך ל"מבצע יונתן". וודיע חדאד, ש"נעקץ" בניירובי, ימצא שנים לאחר החטיפה את מותו בנסיבות מסתוריות ומתוקות.

19 בינואר 1983 – מעצר מרקוס קלינברג -מרקוס קלינברג, סגן מנהל המכון הביולוגי, נעצר לאחר שנים רבות שריגל לטובת בריה"מ.
קלינברג שקודם לכן שירת בחיל הרפואה בדרגת סא"ל נלכד ע"י השב"כ, לאחר שהעביר למפעיליו הסובייטים מידע סודי ורגיש (לפי עדותו ממניעים אידיאולוגיים בין 1950 – 1976).

31 ינואר 1955 – ההוצאה להורג
של ד"ר משה מרזוק ושמואל עזר ב-31 יינואר 1955 הוצאו להורג שניים מ״נידוני קהיר": ד"ר משה מרזוק ושמואל עזר, לאחר שנידונו למוות במשפט ראווה בקהיר באשמת ריגול לישראל. השניים נעצרו (יולי 1954) עם שאר חברי הרשת, שהופעלו ע"י יחידה 131 של אמ"ן. רק לאחר הסכם השלום עם מצרים הועלו גופותיהם לארץ, והם נקברו בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. לצידם הועמדו לדין, הורשעו ונידונו לתקופות מאסר שונות: ויקטור לוי, רוברט דסה ופיליפ נתנזון, מרסל ניניו, מאיר זפרן ומאיר מיוחס.