הם נפצעו בקרבות, והפכו לחוקרי המודיעין הראשונים בתוכנית החדשה של 9900

אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים, אך מפענחי המודיעין החזותי ביחידה 9900 יודעים שלא פעם, ערכה גבוה הרבה יותר. 

את פעילותם השוטפת של מי שנקראים בעגה המקצועית 'חוקרי גיאו-אינט', ניתן לדמות למשחק מורכב במיוחד של 'מצא את ההבדלים'. הם מנתחים תאי שטח ותצלומי אוויר במטרה לאתר איומים, וגם הזדמנויות. כך גם עשו, עם כניסת כוחות צה"ל לתמרון הקרקעי ברצועת עזה, כשאותן "תמונות" הפכו לכלי שיכול להציל חיי לוחמים בשדה הקרב.

באוקטובר האחרון, קיבל מאגר החוקרים חיזוק משמעותי עם חניכת תוכנית הכשרה חדשה שזכתה לשם 'אושן 11'. במסגרת המיזם, שפותח בשיתוף אמ"ן ומנהלת 'שער לעתיד' באכ"א, אותרו 11 לוחמים שנפצעו במלחמה, ותוך שלבי השיקום השונים, עברו הסבה מקצועית לתפקיד מפענחי מודיעין חזותי.

 "יש דברים שהלוחמים כבר ידעו והביאו איתם מהלחימה", פותחת סמ"ר מ', מפקדת הקורס, "הם הגיעו עם ידע והבנה של השטח שאי אפשר לקבל בכיתה ממוזגת, ופגשנו את זה היטב לכל אורך הקורס. בסופו של דבר, אם דרכת בעצמך בקסבאות של עייתא א-שעב או פשטת על בניין מופלל בחאן יונס, יש לך יתרון בולט על פני מי שלמד על אותם המקומות ממפות ותצלומים". 

סמ"ר מ'

אחד מאותם לוחמים ששבו לעשייה המבצעית, מזווית קצת שונה הפעם, הוא סמל א' - לוחם לשעבר בגדוד שקד. "לקראת סוף ינואר, קיבלנו משימה לחישוף שטח ליד דארג' אל תופאח", הוא חוזר אל היום שבו הכול השתנה, "צוותי הצמ"ה וההנדסה בצק"ג היו אחראים על מרבית העבודה, ואנחנו פתחנו עמדה שמתצפתת ומגבה את הכלים, לוודא שלא יתקפו".

"זה היה יום שישי, והיינו מתוכננים לסיים את הפעילות ולצאת במוצאי שבת", ממשיך סמל א', "לקראת שתיים בצהריים התקשרתי לאחל לאשתי שבת שלום. באותה תקופה היא הייתה בהריון מתקדם עם הבת שלנו, ולילה קודם המפקד שלי שאל אם אני רוצה לצאת לקראת הלידה. עניתי שאצא עם כולם במוצ"ש". 

"אחרי הטלפון עליתי לעמדה, וישר הבנתי שמשהו לא בסדר - המ"פ ביקש שנקפל הכול. התכופפתי לתיק, כשפתאום נשמע פיצוץ אדיר. מצאתי את עצמי עף שלושה מטרים באוויר". באותם רגעים, סמל א' עדיין לא מבין את חומרת הפציעה. הוא מתרומם לבדו, ומפונה לבית החולים לבדיקות כלליות: "הייתי בטוח שלא קרה כלום, 'בקטנה'".

כשהתוצאות מגיעות, התמונה מתחילה להתבהר. "עשרות רסיסים חדרו לגופי בחלקו האחורי ובאזור האגן והירך", הוא משתף, "הצלחתי לשכנע את הרופאים לשחרר אותי הביתה כדי שאוכל להיות עם אשתי, אבל אחרי כמה ימים הכאבים החמירו וחזרתי לבית החולים. היינו שם ביחד כשהיא ילדה".

סמל א'

משם, התחיל א' מסע שיקום מפרך שארך כ-10 חודשים. במהלכו, החליט לברר מה האפשרויות שעומדות בפניו מבחינת חזרה לשירות. "הייתי אמור לצאת למסלול כוכבים, ובהמשך לקורס קצינים. זה לא היה התכנון להיפצע ככה", הוא מנסה להתבדח, "כשהוועדה הרפואית קבעה שלא אוכל לחזור ללחימה, זו הייתה בשורה לא קלה, אבל זמן קצר לאחר מכן יצרו איתי קשר מ'שער לעתיד'".

"הסבירו לי שהוקמו בצבא תוכניות רבות לשילוב לוחמים שנפצעו בתפקידים אחרים. כששמעתי על התוכנית של 9900 קפצתי על ההזדמנות וניגשתי למיונים. התפקיד שהם הציעו קשור באופן ישיר לשדה הקרב, והצריך היכרות והבנה טובה של השטח. זה היה חיבור מאוד טבעי, כמעט אוטומטי - ללכת למשהו שאני מכיר, רק מהצד השני של המסך. הייתי מציק לחבר'ה של 'שער לעתיד' כל יומיים לשאול אם עברתי", הוא צוחק.

לוחם נוסף שהגיע לתוכנית בנסיבות דומות הוא סמ"ר ס', יוצא סיירת גולני. "בתחילת המלחמה פעלנו ברצועת עזה במשך שבועות רצופים", הוא מעיד, "כשאמרו לנו אי שם בחודש ינואר שאנחנו יוצאים, אחרי תקופה ממושכת של לחימה, ניתוק מהבית ומראות לא פשוטים, התרגשנו מאוד. אבל כנראה שלגורל היו תוכניות אחרות".

בשטח הכינוס, ביציאה הראשונה מתחילת התמרון, סמ"ר ס' נפצע בצורה חמורה באגן והובהל לבית החולים לניתוח חירום. את שלושת החודשים הבאים הוא העביר בביתו, בשיקום: "כמעט ולא יצאתי, הייתי סגור עם עצמי, זה היה מאוד מורכב להיות רחוק מהחבר'ה שלי שהיו עמוק בתוך עזה. כל הזמן אמרתי לעצמי שאצטרף אליהם במערכה בצפון, שאין סיכוי שאני מפספס את זה".

"אחרי כמה שבועות בבית, הקצין שלי מתקשר אליי עם הצעה", הוא מספר, "הוא אומר שאותרתי לתוכנית חדשה של 9900 ומבקש שאעלה לכנס חשיפה. ברגע ששמעתי על התוכנית כל החתיכות של הפאזל התחברו לי, היה לי ברור שאני הולך על זה".

את המיונים עשה במקביל לקרב הגנה עצים בגזרה הצפונית, ואל היום הראשון בקורס הגיע היישר מהפעילות הקרקעית בלבנון. "זה היה בשבילי שינוי מטורף", הוא מעיד, "שבוע אחד אני בלב שדה הקרב, עם הציוד והנשק, ושבוע אחרי אני יושב בכיתה ולומד על עולם המושגים המודיעיני. פתאום להגיע ולתרגם שנתיים וחצי של לחימה לניתוח תאי שטח ויצירת מודיעין - זה עורר אצלי תחושת משמעות שלא יכולתי לדמיין".

סמ"ר ס'

במשך חודשיים, עברו הלוחמים הכשרה מקוצרת, שהתאפשרה כמובן בזכות יכולות ניתוח השטח שהכירו מבעוד מועד. "יצרו פה מסלול מאוד מותאם לי כלוחם שנפצע ולאורח החיים החדש שלי", מבהיר סמל א', "הייתי ממשיך טיפולים תוך כדי הקורס. הסגל ידע להכיל, להקשיב, להתחשב בשעות. מעבר לזה, היה ריפוי מסוים בעובדה שכולנו היינו באותה סיטואציה - מעבר מקרב לפציעה, שיקום וחזרה לצה"ל. זה נתן לנו שפה משותפת, וייעוד שלא הכרנו".

היום, כשהוא מסכם כמעט חודשיים בתפקידו החדש כחוקר גיאו-אינט בפיקוד המרכז, לסמל א' יש רק עוד בקשה אחת: "השם של הקורס - 'אושן 11', מעיד בין השאר על 11 הלוחמים שנכנסו להכשרה ביום הראשון. אני חושב שיותר מהכול אנחנו מקווים בפעמים הבאות לראות גם 'אושן 50' ו'אושן 100'. לצערנו יש מספר לא קטן של לוחמים שנפצעו במלחמה, ואני חושב שהרצון הזה לחזור לצה"ל ולתת עוד הוא משהו שמאפיין הרבה מהם". 

"אנחנו מלווים את פצועי 'חרבות ברזל' בצה"ל וגם ביציאה לאזרחות במגוון רחב של תוכניות ואירועים", מדגישה סגן רותם, רת"ח דיגיטל ותוכניות ייחודיות במנהלת 'שער לעתיד', "כבר היום מייצרים תוכניות נוספות על מנת לתת מענה לכל חייל בהמשך דרכו. וכמובן גאים בלוחמים שסיימו את ההכשרה וכבר משרתים ביחידות השונות". 

"זאת בעצם השורה התחתונה שלי", מסכם סמל א', "שאותם לוחמים בבית שמרגישים שאיבדו הכול - ידעו שבצבא מחכים להם, ומוכנים לעשות עבורם התאמות. יש עוד הרבה מה לתת, עוד הרבה משמעות למצוא".

ליצירת קשר: חמל תוכניות השמה לפצועי מלחמת "חרבות ברזל" - 0529158944

במייל: atid@digital.idf.il או על ידי הגשת טופס: https://go.idf.il/ShaarLatid