איך מכשירים את דור העתיד של 'חבצלות' בצל המלחמה?

כדי להבין לעומק את האויבים מולם אנחנו עומדים, לא משנה אם מדובר במיליציה, ארגון טרור או מדינה, השילוב בין חשיבה אנליטית להתמצאות בכלל האספקטים של המזרח התיכון - קריטי במיוחד. למעשה, בדיוק על הרעיון הזה, התבססה תוכנית 'חבצלות', שנוסדה באמ"ן אי שם בתחילת שנות ה-2000. אך מאחורי אותו שם נוצץ עומד מסלול מסועף ומאתגר במיוחד למדי.

בקצרה: מתחילים בטירונות בבסיס מפרשית, ואחריה יוצאים ללמוד (על מדים, כמובן) תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב. בין שנה א' לב',  החיילים והחיילות לא יוצאים לחופשה כמו שאר הסטודנטים, אלא מתייצבים בבה"ד 1, שם הם עוברים קק"ץ מלא. 

ואם חשבתם שבין השנה השנייה לשלישית הם נחים, טעיתם! כי בו הם כבר לוקחים חלק בתרגילים מודיעיניים, ומשתלבים בפרויקטים במגוון יחידות אמ"ן, כאשר בכל שלב עולה רמת האחריות והמורכבות של המשימות.

את התואר, הם מקבלים כבר בדרגת סגן, ועם ידע נרחב במזרח התיכון ושליטה בכלי מודיעין נרחבים. בשלב זה, הם משובצים ליחידות השונות, ולפניהם עוד שש שנות קבע, במידה ולא יחתמו עוד.

"קציני מודיעין צריכים להיות אנשים שונים שמביאים הבנות מגוונות ותפיסות שונות - לכן המסלול הוא מאוד רחב בתכנים הנלמדים", מבהירה רס"ן ש', מפקדת ההכשרה, ואכן, כל חיילי ההכשרה לומדים תואר דו-חוגי, במזרח תיכון ומקצוע שני לבחירתם, כמו מדעי המחשב, מתמטיקה, פילוסופיה או כלכלה.

"אנחנו בעד הגיוון הזה", היא מגוללת, "בראש ובראשונה הם רוכשים ידע מעמיק על המקום בו אנחנו נמצאים, לצד תחומי דעת נוספים שמעשירים את תפיסת העולם ואת יכולת הניתוח שלהם. ההכשרה בנויה ב'זיג-זג', לא סתם, אלא כדי לבנות את החניכות והחניכים בהדרגה מבחינה מקצועית ופיקודית יחד".

הרף הגבוה נועד להכין את הבוגרים להמשך שירותם, בו עליהם להוכיח את עצמם בכל פעם ותפקיד מחדש: "כל אחד מהאנשים שמגיעים אלינו היה אולי הראשון בכיתה שלו בתיכון, אבל אצלנו הוא נדרש לעמידה בסטנדרט של מצוינות לא רק בתחום אחד, אלא בהרבה מאוד במקביל". 

"חשוב לציין, חבצלות לא מכשירה אותם לתפקיד ספציפי באמ"ן. אי אפשר להכין מישהו במאה אחוז לתפקיד אליו יגיע". ולכן, ההכשרה מתמקדת בבניית סל רחב של כלים, מיומנויות וכיווני חשיבה, כמו פיתוח יכולות ניתוח וניהול, לצד היכרות עם מגוון תחומי העשייה שיצפו להם בתפקידים השונים.

אירועי 7 באוקטובר והמלחמה הממושכת, הובילו לתהליך עמוק של בחינה עצמית בתוך אגף המודיעין, ותוכנית חבצלות הייתה חלק בלתי נפרד ממנו.

"השינוי המרכזי הוא חיזוק תרבות הספק", מציין מפקד התוכנית, תא"ל (במיל') ג', "להגיד לעצמנו כי ייתכן שאנחנו עדיין לא מבינים עד הסוף את המידע שאנחנו קוראים או את המציאות שאנחנו מנתחים כרגע. וגם כאשר נדמה שיש תשובה אחת ברורה, אנחנו מחייבים את עצמנו לבחון אפשרויות נוספות, לייצר הסברים חלופיים ואף לנקוט במשנה זהירות כאשר נדרש".

תמונת ארכיון

זה בא לידי ביטוי גם באופן בו לומדים את יסודות המקצוע: "יש כיום דגש משמעותי הרבה יותר על תחום ההתרעה ועל הטמעת בסיס העולם הנרחב הזה. חל שינוי עמוק באופן שבו ניגשים למידע מודיעיני, אבל גם איך בוחנים אותו, מבססים עליו הערכות או מפרשים אותו. הגישה כולה הפכה ביקורתית, רחבה ומעמיקה יותר, כלפי חוץ ופנים".

מפקד התוכנית, מדבר על צד נוסף בהכשרה, בו הם לומדים להשתמש: "רשת הבוגרים פרוסה במגוון רחב של יחידות, מדורים, או ענפים - מדרג החטיבה ועד דרג המטכ"ל. העובדה שהם פועלים במקומות שונים אך חולקים שפה מקצועית משותפת מאפשרת לייצר חיבוריות בין היחידות, לקיים דיונים מקצועיים ולגשר בין נקודות מבט שונות". 

דוגמה חיה לכך, הם שני בוגרי המסלול, רס"ן ע' ורס"ן ג', שאומנם היו באותו המחזור וסיימו את תשע שנות המסלול לפני כחודש, אך מצאו את עצמם בשנים האחרונות בשני קצוות שונים של האגף. רס"ן ע', קמ"נית של חטיבת הקומנדו, ורס"ן ג', רמ"ד בחטיבת המחקר, העוסק בזירת לבנון.

"כאשר אנחנו מתכוננים לתמרון בלבנון, אחת מהמשימות שלי היא לארגן את כלל הידע", מתארת רס"ן ע', "צריך ללמוד את הגזרה, את השטח, להבין איפה האויב מתבצר, ולהביא את כלל החומר גם למח"ט וגם למפקדים האחרים, כדי להתכונן לקרב".

אילוסטרציה

מנגד, רס"ן ג' מתאר את נקודת המבט שלו, בחטיבת המחקר: "תפקידי להציג למקבלי ההחלטות את תמונת המציאות של האויב, ולסייע בזיהוי סיכונים והזדמנויות. אנחנו מנסים להבין אותה בצורה כמה שיותר מלאה ואובייקטיבית, ולסמן סיכונים והזדמנויות שמולם נכון להיערך". אותה תמונת מודיעין, משרתת גורמים בכירים רבים, בשלל הגופים בצבא, כמו אמ"ן, אמ"ץ, אגף התכנון וכו'. 

אבל למרות המרחק בין המטכ"ל לבין קו החזית, השניים מספרים שהקשר שנוצר ביניהם עוד בתקופת ההכשרה ממשיך ללוות אותם גם כיום.

"אם אני צריכה להבין משהו שהוא בטח יודע - אז זה פשוט שיחת טלפון, ברשת המסווגת כמובן", מציינת רס"ן ע', "יש את כל חברי המחזור שלי, ואלו שהיו מתחתיי או מעליי, והם מסתכמים בעשרות - אותם אני מכירה עוד מההכשרה ומדברת איתם. זה היתרון בהכשרה שלנו, היא מכינה אותך גם לאפשרות שתצטרך להיות באיזה בית בלבנון, וגם להציג לראש אמ"ן המלצות ומסקנות".

"אחד הלקחים המרכזיים שהוטמעו בשנים האחרונות, הוא הצורך לגוון כמה שרק ניתן את מקורות המידע שמורכבת מהם תמונת המודיעין - סיגינט (מודיעין אותות), יומינט (מודיעין אנושי), ויזינט (מודיעין חזותי) יחד עם נוספים", מבהיר רס"ן ג'.  

מה שיצר גם בעיה חדשה: התמודדות עם היקפי מידע עצומים, והיכולת להצליב אותו עד להקשר הנכון. "קל לחשוב שככל שיש יותר מידע, מתקבלת תמונה טובה יותר, אך בפועל עודף מידע דווקא עלול לסנוור ולהקשות את זיהוי העיקר מהטפל", מסביר מפקד התוכנית. "האתגר תמיד היה לשאול את השאלה הנכונה, אך כיום הוא מורכב אף יותר - לדעת לאתר את הדבר המשמעותי מתוך המידע זמין". 

"אם אתה רוצה להיות קמ"ן טוב, אתה צריך להתייחס לזה כמקצוע", מפקדת ההכשרה חורצת בסוף דבריה, "חבצלות קיימת יותר מ-20 שנים, ותמיד היה לנו חשוב להיות העדכניים ביותר. במיוחד לאחר 7 באוקטובר, כל התהליכים האלה הואצו, וכולנו הבנו עד כמה חשובה המקצועיות והחדות שלנו, כי זו האחריות שלנו".