בטנקים, במעברים ובמודיעין - הבינה המלאכותית מתכנתת את צה"ל מחדש

בעידן הדיגיטלי אנחנו כל הזמן מייצרים ומשתפים מידע ברשת. המידע הזה, כמובן, רק הולך וגדל, ובני האדם, לא משנה כמה אינטליגנטים ואילו יכולות יש להם, לא יכולים לעמוד בקצב הגובר ובזרם המידע הבלתי פוסק.

באגף התקשוב וההגנה בסב"ר (סייבר) החליטו להשתמש במוחות של טובי המתכנתים בצה"ל, כדי ליצור "בינה מלאכותית", ודרכה "ללמד" מכונות, רובוטים ואלגוריתמים, כיצד לנתח ולהבין את כמויות המידע שזורמות בכל שנייה ברשת, הצה"לית והאזרחית, באופן הדומה לתהליכי חשיבה אנושיים.

"כל מצלמה, כל טנק וכל חייל מייצר מידע באופן שוטף, 7 ימים בשבוע, 24 שעות ביממה", מסבירה סא"ל נורית כהן אינגר, ראש ענף סיגמא באגף. "המידע מתנקז ב'אגמים', השרתים שעליהם נמצא המידע, והמערכות שלנו יודעות לשאוב את המידע הרלוונטי ולהנגיש אותו לנו, הצרכנים".

בטנק, לדוגמה, יש מאות סנסורים, מחשבים ומספר רב של מערכות מידע שכל הזמן שולחים נתונים למאגר השרתים. "בינה מלאכותית" מתרגמת את המידע הזה ומציעה פתרונות יעילים למשתמשים בכלי. כך למשל ניתן לדעת מראש מתי לזמן את הטנק למוסך. המערכת למעשה "למדה" מה קרה לכל הטנקים אי פעם בצה"ל, השוותה את הנתונים על הטנק הספציפי ומסיקה בזמן אמתי מתי יש צורך בבדיקה שתמנע תקלות עתידיות.

"ישנן יכולות שמכונה יכולה לרכוש והאדם לא"

"המטרה היא ללמוד מהמידע שנאסף בעבר ולהפיק ממנו לקחים. בעזרת המידע שהמערכת כבר יודעת, היא מסוגלת לצפות מה יקרה לפי מקרים דומים קודמים, וכך, יכולה לקבל החלטות בעצמה", אומרת סא"ל כהן אינגר. "אנחנו מבינים שישנן יכולות שמכונה יכולה לרכוש והאדם לא. לאט לאט אנחנו מכניסים את הבינה המלאכותית לכל התחומים בצה"ל - מהלוגיסטיקה, דרך כוח האדם ועד למודיעין".

דוגמה נוספת לשימוש בבינה מלאכותית בצה"ל אפשר למצוא במערכת זיהוי הפנים שנכנסה לשימוש במעברים הביטחוניים בפיקוד המרכז לפני מספר חודשים. מדובר במערכת שנועדה לייעל את הבידוק הביטחוני, לקצר תורים ולהגן על החיילים.

הזיהוי במעבר נעשה בעזרת המערכת שמשווה את תמונת האדם בתעודה אותו הוא נושא - לפנים שלו. "אנחנו יודעים שלבני האדם יש בערך 5% טעות בתחום זיהוי הפנים, בעוד שלמכונה יש רק 2.5%", מסבירה סא"ל כהן אינגר את היתרונות.

באגף גם פועלים בתחום מערך התצפיות. מערכת חדשה עליה עובדים בימים אלה יודעת לנתח וידאו, להתריע על תקלות ובעתיד תוכל גם להקפיץ את הכוחות למקום. "המערכת מסתכלת במקביל על מספר מצלמות ועל פי הווידאו שהמחשב כבר מכיר, יודעת להתריע מפני אדם חשוד או חפץ בלתי מזוהה", אומרת סא"ל כהן אינגר.

"המערכת", היא ממשיכה, "גם יודעת לדווח על תקלה, מתריעה לנו מתי להסתכל על המסך, ובעתיד נוכל לראות אותה גם מחליטה בעצמה". לדוגמה, מערכת "כיפת ברזל", היא אוטונומית לחלוטין ויודעת להחליט בעצמה היכן יפגע השיגור שזוהה, ומתי לשגר את היירוט.

"בינה מלאכותית היא לא מושג שאנחנו המצאנו", מדגישה רע"ן סיגמא. "החוכמה היא לראות לאיזה כיוון התחום הזה הולך בעולם ולנסות להטמיע אותו בתוך הצבא. אנחנו מסתכלים על מערכות קיימות בשוק האזרחי ומתאימים אותם לעולם הצה"לי, כשהן עתידות לסייע למלא תפקידים מסוכנים שכיום מתבצעים על ידי בני אדם בלבד".

שילוב רובוטים ומכונות במטלות חשובות שנוגעות לביטחון שלנו, הוא כמובן לא דבר פשוט ומובן מאליו. "אני חושבת שכשאנחנו לא מכירים משהו אנחנו מפחדים ממנו, ולכן ההטמעה של המערכות לוקחת זמן", מסבירה סא"ל כהן אינגר, ומדגישה כי קשה להניח ענייני ביטחון בידי מכונה, ולכן התהליך מבוקר היטב ומתבצע בהדרגתיות: "אנחנו משלבים את החיילים שבקצה בהטמעת המערכת, ועוזרים להם להכיר את המערכת טוב יותר. אנחנו וצה"ל טובים יותר בזכותה".