הצצה בלעדית לעולם הסייבר

ספרו של סא"ל (במיל') דני נבנצאל בנוי מסיפורים, ולא כאלה שאנחנו מוצאים בדרך כלל בסיפרייה. "אמיתי ולא מוחשי" מספק הצצה לעולם שלם בו כולנו לוקחים חלק, אך לא באמת מכירים – עולם הסייבר.
סא"ל (במיל') נבנצאל, בן 49, מתגורר באריאל, נשוי + שבעה ילדים וסבא לשני נכדים. את שירותו הצבאי החל בשנת 92' במסגרת העתודה, בה למד תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה במכון לב. לאחר שסיים קורס קצינים, שובץ כקצין טכני בגדוד הקשר 373 של פיקוד הדרום ומשם המשיך ליחידת סייבר באגף התקשוב וההגנה בסייבר.

ביחידה שאת פעולותיה לא תמצאו בכותרות העיתונים, שירת נבנצאל כקצין ומוקד ידע בטכנולוגיית הצפנה בצה"ל. הרעיון לכתוב ספר נבע מהתלכדות של שני תהליכים; התפתחות אישית בעולם הסיפורים, וההתפתחות של עולם הסייבר.  "אני חושב שהכל התחיל במסע לפולין", משחזר סא"ל (במיל') נבנצאל, "זכיתי לקחת חלק במשלחת 'עדים במדים' וכשחזרתי, החלטתי שאני רוצה לתרום טיפה מעצמי לזיכרון השואה. על רקע העולם הרוחני שלי - כאדם דתי, רציתי לעסוק בנושא התקווה והאמונה בשואה, והגעתי למסקנה שדרך סיפורים אוכל להעביר רעיונות ודרכם לעורר מחשבה".

על העבודה על הספר מספר, "עיבדתי סיפורים מהספר 'סיפורים חסידיים מהשואה' של פרופ' יפה אליאך, ובאמצעות 'מספר סיפורים' מקצועי הפכתי את הסיפורים להופעה של ממש, בה אני וקצין נוסף מהיחידה סיפרנו סיפורי שואה בגוף ראשון וקצין נוסף ליווה אותנו בנגינה בגיטרה. לאט לאט העניין התגלגל, תחילה באירועים לקראת יום השואה ביחידה, משם המשכתי להציג בפני יחידות אחרות בצה"ל ובתיכונים ואולפנות. כיום אני ממשיך זאת במסגרת פרויקט 'זכרון בסלון' ובכל ההופעות זכינו לרגש אנשים רבים. ההופעה הזו גם הדביקה אותי בחיידק הכתיבה, וגם המחישה לי את העוצמה של סיפור".

בשנת 2010, חל שינוי והתפתחות משמעותית של עולם הסייבר בצה"ל. "יצא לי לא פעם לקחת חלק בתהליכי חשיבה ותכנון עם בכירים בכל הקשור לפיתוח עולם ההגנה בסייבר בצה"ל. הבנו במהרה שיש פער בין כמות הידע העצומה בתחום לבין האנשים ותפיסת החשיבות של עולם זה. חוסר מודעות מוחלט. כמומחה בתחום חשתי שיש לי הרבה מה לתרום בעניין. רציתי לכתוב משהו שיהיה לאנשים כיף לקרוא, ושדרכו הם יפנימו את הרעיונות", משתף נבנצאל.

"הפער הוליד ספר קטן, '100 מעשיות סייבר' שמו. הספר היווה בסיס לספר הנוכחי, ונהגנו לחלקו כשי להורים שילדיהם התגייסו כעת. רציתי שיקבלו מושג עם מה ילדיהם מתעסקים - עם מה הם מתמודדים, מה הם עושים ביום יום, מה היא מערכת השיקולים הכללית ובאילו מבחנים הם עומדים וזאת כמובן, מבלי לספר להם על מקרה ספציפי בגלל הרגישויות הביטחוניות".

בעקבות הפידבק החיובי, פנה נבנצאל ל'מערכות' – הוצאת ספרים של משרד הבטחון וצה"ל. "הספר הוא לא מורשת קרב, אלא מעין תורת לחימה, או יותר נכון – תורת ההגנה, אך תורה זו טמונה בסיפורים.  הספר מכיל סיפורים קצרים וקלילים וסיפורי מתח. הסיפורים הם דימוי של סיטואציות שאנשי ההגנה בסייבר חווים באמת. בכל סיפור מתרחשת עלילה של מקרים המזכירים סיפורים שהתרחשו ושחלקם עוד עלולים להתרחש - תקיפה או חשד לתקיפה, תהליך של הגנה, תוצאה של התקפה בסייבר והכי חשוב – איך מתמודדים עם אירועים מסוג זה. בנוסף, הספר מביא את סיפורם של האנשים; ההתמודדויות שלהם ברמה האישית, בהגנה ובבניין הכח ואתגרים של אנשי הגנה למול גורמים אחרים. חשוב להבין שבעולם הסייבר הכל יכול לקרות."

אני יכול לספר לך שבאחד הסיפורים בספר אני מתאר חולשה טכנולוגית כלשהי שכתבתי מפרי דמיוני. שנה לאחר מכן פורסמה חולשה גדולה מאוד באחד המוצרים של אחת החברות הגדולות בעולם – אחד לאחד כפי שתיארתי בספר.
זה עולם מאוד גמיש. אתה יכול לחזות דברים מראש ולעיתים אירועים מגיעים בהפתעה שלא ציפית לה. אלו האתגרים מולם אנשי ההגנה בסייבר מתמודדים מידי יום".

"בעיניי אי אפשר לברוח מהסייבר. כולנו נמצאים בעולם בעל אמצעי תקשורת ומחשוב ונשענים על כך בכל תחום בחיים. תקיפות ווירוסים מתרחשים ומתפשטים בכל העולם ואנשים אף נפגעים לעיתים ונופלים למקרי סחיטה ברשת. לדעתי כל אזרח ואיש צבא צריכים להכיר בקיום של התחום ולהבין את ההשלכות עבורו. לא חייבים להיות מומחים, אלא לפתח מודעות. אני רוצה לתת להם ביד ארגז כלים, אפילו להגנה עצמית. לכל אחד ואחת יש אחריות בנושא. הייתי רוצה לראות את הספר הזה מגיע להרבה מאוד בעלי תפקידים בצה"ל ולא רק למשרתים בתחום התקשורת והמחשוב. הייתי רוצה לראות את הספר הזה מגיע לכל מי שעוסק בפיתוח מערכות".