הכירו את "המפתחים" - החיילים שמכניסים את צה"ל לתוך הטלפון שלכם

השעה 8:55 בבוקר, אתם כבר בדרך לעלות לשמירה, לסגור קצוות אחרונים לתרגיל, או לפתוח את המחשב במשרד ולהתחיל את יום העבודה, כשלפתע מצלצלת ההתראה הקבועה בטלפון הנייד שלכם: "למלא דו"ח 1". 

אתם פותחים את הסמארטפון על היישומון, מזינים "נוכח בבסיס" וממשיכים ביום שלכם כרגיל. אבל יצא לכם פעם לחשוב מי בצבא עומד מאחורי הפיתוח של האפליקציות האלה? ובמה הן שונות מעולם ההייטק האזרחי?

כדי לקבל תשובות, שוחחתי עם רמ"דית פיתוח מערכות משא"ן ביחידת שחר, תחת לוטם שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר, שהסבירה לי הכול על מנגנון יצירת יישומון צבאי - מא' ועד ת'. 

"תהליך הפיתוח ביחידה שלנו מתנהל בצורה מעט שונה מחברות הייטק אזרחיות", פותחת רס"ן חירות פורת מדואל, ומיד מסבירה את ההבדלים המהותיים: "האפליקציות שלנו מוקמות ברשת השחורה - זו שכולנו מכירים מהסמארטפון והמחשבים בבית. בגלל שצה"ל הוא ארגון סגור שרובו מושתת על הרשת האדומה או הסודית ביותר, גורמי ביטחון מידע חייבים ללוות את כל שלבי הגיית היישומון. זה הרבה יותר מורכב ממה שאנשי הייטק עוברים  עד שהם מפרסמים את האפליקציה שלהם באפ-סטור".

ומכאן מתחילות הדוגמאות. "הרעיון לאפליקציה שהמדור שלי מסיים לפתח ממש בימים אלו, Academy, נולד מזה שהבנו שאין מקום שמאגד במקום אחד את כל הקורסים הצה"ליים", היא מתארת לי את השלב הראשון בכל פיתוח - סיווג הבעיה. 

"חיילים וקצינים רבים בצבא לא היו מודעים לכך שהם יכולים לקחת קורסי העשרה, כדוגמת פוטושופ, אקסל, תחומי המודיעין ועוד - פשוט בגלל שאין פלטפורמה שמנגישה את המידע הזה", רס"ן פורת מדואל מגלה לי פרט שגם אני לא ידעתי, וממשיכה ישר לפתרון, "אז החלטנו להרים את הכפפה ולייצר מרחב שיאחד את התחום - בלחיצת כפתור".

כמובן שלפני שלב הפיתוח, חייבים לבדוק שהרעיון למוצר עוד לא קיים בשוק, ולחקור את קהלי היעד הרלוונטיים: "יצאנו לשטח לבדוק. דיברנו עם משרתים, בסיסי הדרכה שמפעילים את הקורסים, מפקדים וכל מי שבא בדרכנו. רצינו להביא משהו שלא קיים בשום מקום בצבא. ברגע שגילינו שאין פלטפורמה כלל צה"לית ושאף בסיס הכשרה לא מנגיש את המידע שלו בדיגיטל, הבנו שיש לנו מוצר ייחודי".

משם - הכול היסטוריה. תוך כמה שבועות הצוות של רס"ן פורת מדואל כבר עמד מסביב לשולחן עגול, וממש כמו בסרט, הציג את הרעיון למפקד האגף, לקשר"ר ולמפקד לוטם. "מתוך 30 מיזמים בולטים, חמישה נבחרו לעבור לשלבי פיתוח - ביניהם שלנו", היא מתגאה ומוסיפה בחצי חיוך: "כנראה היינו מספיק משכנעים".

הרמ"דית מסבירה לי שצוות פיתוח צבאי, כמו באזרחות, צריך לכלול את כל בעלי התפקידים. בצוות שלה, למשל, היו שלוש תוכניתניות, שאחראיות על פיתוחי האלגוריתמים והקודים, מאפיין, שמציג לתוכניתניות את החזון שלו וכיצד הוא רואה את המערכת, מנהל מוצר, שנמצא בקשר ישיר עם הלקוחות ונותן את המענה מהשטח, ובודק תוכנה, שמוודא את התקינות של המוצר. לכל התהליך התלוותה גם מעצבת גרפית מאמ"ן, שעזרה בתחום הנראות הוויזואלית. 

זו האפליקציה הראשונה שהמדור שלה מפתח מחוץ לרשת הצה״לית, וכדי להקים את היישומון על שרתי Azure של חברת מייקרוסופט, חברי הצוות למדו מאפס את שפות הפיתוח בהן משתמשים בענן האזרחי.

"שרתים זה המקום בו המידע נשמר, ומייקרוסופט מנגישים לנו אותם״, היא מפשטת לי את הדברים, "ממש הגענו לפגישות עם מתכנת בכיר שם, שהסביר לנו איך לעבוד עם הכלים שהם נותנים לנו. בהחלט יש דמיון בין להיות מפתחים בצה"ל, לבין מפתחים באזרחות". 

לאחר מכן, צוות הפיתוח נעזר בחיילי ענף 'פיתוח בדיגיטל', גם כן מיחידת שחר, שקראו את תכנית העבודה, נתנו ייעוץ מקצועי וביצעו "סקר קוד".

עכשיו, רגע האמת - הקבוצה של רס"ן פורת לא הורידה את הרגל מהגז, ועבדה במשך כשלושה חודשים (גם מהבית בזמן הסגר) עד שהגיעה לתוצר MVP. מה הכוונה? המוצר המינימלי שמביא ערך למשתמש - מעין שלב ראשוני לאפליקציה. 

"בניית מוצר מתבצעת בשלבים", היא מבהירה, "מאחר והבנו שהבעיה הכי גדולה הייתה שהמשרתים לא ידעו כלל על קיומם של קורסים כאלה ולא נחשפו אליהם, החלטנו שבתוצר ה-MVP, נתמקד רק בהנגשת המידע ללא הוספת אלגוריתם שמאפשר רישום ישיר אל הקורסים".

אבל כיצד נראית העבודה של צוות פיתוח בפועל? הרמ"דית מתארת לי את סדר היום שלהם: "אנחנו פותחים ב'דיילי', בו כל בעל תפקיד מספר במה הוא עוסק היום ומחלקים משימות. כך למשל, לפני כמה ימים ביקשנו מהתוכניתן שיוסיף פיצ׳ר (תכונה) של 'סינון' לקורסים - זה ברמת דקויות מאוד ספציפיות". 

"לאחר מכן, כל אחד ניגש לעבודה שלו, אבל כל הזמן יש שיח בין חברי הקבוצה - זה מאוד חשוב", היא מחדדת, "התוכניתניות גם מבצעות אחת לשניה סקר קוד, במהלכו הן בודקות שהקוד שלהן נכתב בצורה יעילה".

"אנחנו למעשה עובדים ב'ספרינטים'", היא מצהירה, ומייד מסבירה לטובת אלו שלא מגיעים מהתחום: "כל שבועיים אנחנו מעלים גרסה עדכנית יותר לענן, אבל לא לפני שבודק התוכנה עובר על הכול. בכל תחילת ספרינט, מנהל המוצר והמאפיין קובעים את סדר העדיפויות ואת הלו"ז לשבועיים הקרובים, כמובן בשיתוף עם כולם". 

הרמ"דית חוזרת ומדגישה את הקשר הצמוד שלהם עם השטח - הרי בסיסי ההדרכה הם אלה שמעדכנים את המידע על הקורסים וההכשרות, והאפליקציה צריכה להיות נוחה לשימוש בשבילם.

ומה קורה אם נתקעים בשלב מסוים בפיתוח? "אנחנו מתייעצים עם מייקרוסופט או ענף דיגיטל - כולם נרתמים לעזור. ביחידה יש אווירה של שותפות מאוד גדולה. כולם רוצים להביא את צה"ל לרמה דיגיטלית יותר גבוהה, אז אין שום תחרות". 

"היום האפליקציה כבר באוויר", מודיעה הרמ"דית באנחת רווחה. העבודה הקשה שהושקעה במוצר ניכרת בקולה, אבל לא נראה שהיא נפרדת מהפרויקט הזה בקרוב: "היא לא עוזבת אותנו לרגע - תמיד צריך לראות שהיא מעודכנת, ותמיד יש שינויים ורעיונות נוספים. גם בעוד שנה עדיין נצטרך לתחזק אותה, אבל במסגרת של פחות כוח אדם".

אז מה היא בעצם יחידת שחר ואיך מגיעים אליה? משרתים בה חיילי סדיר, עתודאים, קצינים, אזרחים עובדי צה''ל ויועצים אזרחיים. ניתן להגיע ליחידה באמצעות המיונים לאשכול מקצועות המחשב - חיילים שיסיימו קורס תוכניתן, בודק תוכנה או מיישם ERP יוכלו להשתבץ ליחידה בסוף הקורס. בנוסף, עתודאים שיעברו מיונים במסגרת לימודי עתודה למקצועות התוכנה וההנדסה יוכלו להגיע אף הם ליחידה.

בשלב זה ניתן למצוא את 'Academy' בתצורתה הנוכחית בענן הציבורי, וכבר בסוף אוקטובר היא עתידה להופיע באזור האישי באתר צה"ל. "אנחנו עובדים בימים אלו על אלגוריתם שיאפשר גם רישום לקורסים דרך האפליקציה, ואז נכניס אותה לחנות האפליקציות". 

"הייתי רוצה להוסיף שתמיד כדאי ליזום ולא לפחד - אם אתה חולם ומעז, אז השמיים הם הגבול ואפשר לעשות הכול", היא מסכמת בחיוך ועוזרת לי להבין מה עומד מאחורי שבועות של פיתוח, עדכונים בלתי פוסקים ומונחים טכנולוגיים מסובכים: "לפרוץ חומות ולאפשר למשרתי צה"ל את חווית השירות הנוחה ביותר".