המערכת שתשנה את הדרך בה מחליטים מי צריך להיכנס לבידוד
הם קיבלו את המשימה לפני כחודש ממשרד הבריאות, ומאז הם לא עצרו לרגע - אפילו לא בסופי שבוע. כחלק מהמאבק בנגיף הקורונה - פיתחו באגף התקשוב וההגנה בסב"ר את "אבן יסוד", מערכת חדשנית ונגישה, הנועדה לייעל את עבודת החוקרים האפדימולוגיים בישראל. אז איך נראה התוצר של המשימה הלאומית שקיבלו? ומה המשמעות המפתיעה מאחורי השם המיוחד? כל הפרטים בפנים
מאז פרוץ נגיף הקורונה לחיינו, נכנסו ישראלים רבים לבידוד - חלקם גם יותר מפעם אחת. מאוד יכול להיות שגם אתם קיבלתם בתקופה האחרונה את ה-SMS ממשרד הבריאות - וגיליתם שכנראה נחשפתם לחולה מאומת.
אז איך מחליטים למי לשלוח את ההודעה? רובנו יודעים כי הדרך העיקרית לגלות מי בא במגע עם חולה היא באמצעות חקירות אפידימולגיות, אבל לא כולם באמת מבינים איך זה עובד מאחורי הקלעים.
כאשר נבדק יוצא חיובי, הוא פוגש חוקר מוסמך שעבודתו לקבל מהחולה מידע, לאתר את כל המקומות בהם היה, ובעקבות זאת גם ליידע את כל מי ששהה בקרבתו על הצורך להיכנס לבידוד. עם זאת, המערכת להזנת הפרטים מהחקירות שהוקמה בגל הראשון, לא תוכננה לעמוד באתגר בסדר גודל הנוכחי של היקף החולים, החקירות והחוקרים.
בדיוק בגלל זה, ולמען קטיעת שרשרת ההדבקה, פנה משרד הבריאות לאגף התקשוב וההגנה בסב"ר, והטיל עליהם משימה לאומית - הקמת מערכת חדשה ויעילה, המותאמת לכמות הנדבקים העכשווית, שתשרת את החוקרים האפידמיולוגיים בביצוע עבודתם החשובה.
"ניסינו להבין איך אנחנו מגיעים בצורה הכי מהירה לכל האנשים שנחשפו לחולה קורונה, ומכניסים את כל מי שיש חשש לגביו שנדבק, ללא יוצא מן הכלל, לבידוד", פותח רס"ן ש', רמ"ד ספקטרום ול"א ביחידת מצפ"ן, בית התוכנה למערכות מבצעיות שבלוטם.
"יחד עם חבר'ה מאמ"ן שהובילו את ניהול המוצר, חיילי המדור שלנו התחילו לעבוד באינטנסיביות", הוא מתאר, "היעד לתוצר מוגמר היה ערב ראש השנה - זה לא היה פשוט, אבל בשגרה אנחנו עובדים עם טכנולוגיות מסובכות בהרבה, אז בסוף הצלחנו לעמוד בו".
המערכת החדשה נוחה מאוד למשתמש, נגישה מכל מקום - ואין צורך להתקין תוכנות נוספות עבורה: "יש לה מעין 'פלואו', שלא היה קיים בזו הקודמת. היא נמצאת באינטרנט ונפתחת לאחר הזדהות כחוקר מוסמך של משרד הבריאות - ממש כמו gmail'".
הרמ"ד מונה את היתרונות של תוכנת החקירה, שכעת יותר אינטואיטיבית ומדויקת. לפני כן, כך הוא מתאר, כל חוקר נדרש להזין שם של יישוב לתיבה חופשית (למשל - תל אביב לעומת תל אביב-יפו), והיום - יש מאגר מובנה מראש, שמקושר לאלגוריתמים של גוגל, והמיקום הרצוי מוצג באופן אוטומטי בעת ההקלדה. "הפיצ'ר הזה מאפשר לנתח את המקומות שהחולה שהה בהם בצורה הרבה יותר קפדנית. כשכל אחד משתמש במינוח שונה - נוצר בלאגן".
שמה של המערכת הוא "אבן יסוד" - והוא לא נבחר במקרה. "שמו של הנפטר הראשון מקורונה בארץ היה אריה אבן. אריה ז"ל היה ניצול שואה, וראינו את החשיבות בלשמר את זכרונו", הוא משתף אותי, "כשהתקשרנו לבני משפחתו להודיע על כך, הם מאוד התרגשו מהמחווה. זה שם מדויק מכל הבחינות, כי עבורנו, קטיעת שרשרת ההדבקה היא באמת אבן יסוד בהתגברות על הנגיף".
המערכת כרגע נמצאת בפיילוט אצל חוקרי פיקוד העורף, וצוברת פידבקים חיוביים. היא עתידה להיכנס בשבועות הקרובים לשימוש כל החוקרים בזירה הלאומית: "היא תאפשר למקבלי החלטות להתבסס על מידע יותר מדויק ורלוונטי. בעיקר בזכות העובדה שהיא מחוברת לתקופה העכשווית ומנצלת יכולות טכנולוגיות מתקדמות".
"כמובן שהמטרה היא קודם כל להקל על העבודה של החוקר, אבל מעבר לכך - היא מאפשרת לנו לנתח ולנטר תהליכי למידה אוטומטיים, ולהבחין בקשרים בין אנשים חולים, במוקדי הדבקה, ובמגעים מסוימים", מסביר הרמ"ד את חשיבות המערכת החדשה.
לפני שהוא מסיים, רס"ן ש' מתעקש להאיר את הזרקור על חייליו וחיילי אמ"ן שעמלו על המיזם: "החבר'ה עבדו עד השעות הקטנות, כולל בסופ"שים, ולא היה צורך לתת פקודה לאף אחד להישאר עד 9 בערב, כי הם פשוט פעלו מתוך ההבנה שזו משימה חשובה מאוד ברמה הלאומית - ורואים את התוצאות של זה בשטח".