בזכות החוקרים האלה, אפילו ה-GPS של המטוסים לא משתבש

רק מספר מצומצם של חיילים ואנשי קבע מורשה להיכנס לחמ"ל הייחודי הזה, שנמצא בבסיס במרכז הארץ - מדובר במרכז ניטור ספקטרום (מנ"ס), שמאתר שיבושים בתחום התווך האלקטרו-מגנטי בצה"ל. 

"זה מתחיל בדבר הזה שאת מחזיקה ביד", מצביע על הטלפון שלי מפקד גדוד 5114 בחטיבת הספקטרום וההגנה בסייבר, סא"ל י', "וממשיך ברחפנים, צוללות, ספינות, טנקים וכל דבר שיורה אלקטרונים לאוויר או קולט אותם. אלה חלקים בלתי נפרדים מהמערכה הזו שנקראת לוחמת ספקטרום". 

אותם עשרות אנשים שמתפעלים את החמ"ל, הם למעשה חוקרים שסיימו עתודה טכנולוגית במגמת הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים. "מדובר בחבר'ה שיודעים לזהות תוקפים וליישב קונפליקטים בין גורמים שונים שפועלים בטווח האלקטרומגנטי", מסביר לי המפקד, בעוד אנחנו צופים בחיילים מרותקים לארבעה מסכים בקדמת החדר.

על הצגים ניתן לראות תנודות של תדרים צבעוניים מבסיסים ומוצבים ברחבי צה"ל, וכן אזורים אסטרטגיים שבהם מותקנים חיישנים ייחודיים שקולטים ספקטרום. "אי אפשר להיות פה עיוור צבעים", צוחקים המפקדים. 

כשהחוקרים נתקלים בחריגה כלשהי, הם עוקבים אחרי התנודות - ובמקרה הצורך גם מוקפצים לאותו האזור כדי לזהות בעזרת אמצעים מיוחדים את מקור השיבוש בשטח. הרבה פעמים, הם גם מסוגלים לאתר את מקור התקיפה ולסכל אותה הישר מהחמ"ל.

אבל למפקד המרכז חשוב להדגיש שאלה לא חיילים שיושבים תחת מנורות הניאון - הם אפילו מוגדרים ברמת פעילות א+, ומאיישים את החמ"ל 7/24. "מחר בבוקר הם יכולים להיות על סטי"ל או מטוס כדי למצוא איומים - יש כאן כאלה שאפילו טיפסו על גגות בכל מיני מקומות שמסוכנים מבחינה ביטחונית". 

חוקרי הספקטרום בצה"ל מתמודדים גם עם אירועים במרחב האזרחי. כך למשל, לפני כמה חודשים פורסם שמטוסים שהמריאו משדה התעופה בישראל, חוו הפרעות ב-GNSS - מערכת ה-GPS שלהם. "הפלוגה נקראה למשימה, והצליחה לאתר ולזהות את התוקף ששיבש את התדרים", מתגאה סא"ל י'. 

התפקיד העיקרי שלהם הוא להוות גורם מאשר בתחום הספקטרום, לפני הפעלה של כל כלי מבצעי. זה נקרא סגירת מעגל ספקטראלית, בשפה שלהם. החוקרים מלווים שלל פעילויות ומוודאים שאין שיבוש של תדרים באזור שבו הכלי מופעל. 

"פנה אלינו פעם משרד התקשורת", נזכר סא"ל י', "דיווחו על בעיות קטסטרופליות באחת מחברות התקשורת. הוצאנו לשם צוות שניטר את המרחב בעזרת אנטנות ניידות. הגענו למיקום, חדר בתל השומר - וגילינו אדם תמים שרכש מהאינטרנט מגבר, ששיבש בטעות תדרים באזור". 

מדובר בדוגמה של "אויב מבית", שפוגע בתדרים ללא כוונה. הרבה פעמים יש גם שיבוש רשתות מתוך הרשות הפלסטינית. אבל איך מצליח הצד השני לשבש את הרשתות של צה"ל וישראל, כשהוא נמצא מעבר לגבולות המדינה? המפקדים מסבירים לי שלטווח האלקטרו-מגנטי אין גבולות. "זה מרחב שמאוד קשה לתמרן בו. אי אפשר לתחום אותו, ולכן הכול אפשרי", מבהיר מ"פ הפלוגה ומקימה, רס''ב א'.

ב-2010 קם לראשונה צוות שעסק בחקר ספקטרום. הוא עבד בתוך משרד קטן, וב-2012 התקדם לפעילות מתוך מכולה. היום, ב-2021, החוקרים יושבים בתוך חלל גדול הממוקם בתוך מסדרון ארוך ועתידני, עם סורק בכניסה.

השינוי הזה, כך מספרים מפקדי המרכז, הוא חלק ממגמה בצה״ל, במסגרתה יותר מפקדים מבינים ועוסקים באיום תקיפות סייבר וספקטרום. אם לפני 10 שנים תקלה מחשידה במערכת ה-GPS במוצב צפוני אחד הייתה נחשבת זניחה, היום ישר נדלקת נורה אדומה, ויודעים שחובה לטפל בשיבושים כאלה כמה שיותר מהר ובצורה מעמיקה.

לסיום, סא"ל י' מצליח לתאר את ההכרה בחשיבות של המקום ובעבודתו של גדוד הספקטרום, דרך ביטוי שנשמע לי מדויק לגמרי: "התחיל בפנקס - עבר למנ"ס".