"מה שעשינו כאן ימנע את מתקפת הסייבר הבאה". 48 שעות של סייבר חוצה גבולות

לא בכל יום גורם בכיר באגף התקשוב מתאר אימון כ"מכריע בבניית קשרים אסטרטגיים, מחויבות הדדית ושותפויות קריטיות". אז מה בדיוק קרה באותם ימים ראשונים מסוגם במאמן הסייבר הצה"לי? ואיך הם יעזרו למנוע את מתקפת הסייבר הבאה? 

21.11.21
גל רביבו, מערכת אתר צה"ל

 

את מתקן מאמן הסייבר הצה"לי שבמחנה גדעונים פקדו בשבוע שעבר כ-30 חיילים - ולא רק במדי הזית הישראלים והמוכרים. בין עשרות מסכי המחשב היו גם מבקרים מצבאות יוון וקפריסין, שהגיעו ארצה לאימון סייבר מיוחד וראשון מסוגו, יחד עם מגני סייבר נבחרים מצה"ל.

למה בדיוק צריך תרגיל חוצה מדינות שכזה? "בשונה מזירות המלחמה בים, באוויר וביבשה - בהן ברור מהו האיום ומי מוביל אותו, אירוע סייבר נמצא בשטח יותר אפור", מסביר סא"ל א', רע"ן באגף התקשוב וההגנה בסב"ר, "כדי ליצור ארכיטקטורת הגנה טובה אנחנו צריכים קדמה טכנולוגית, מוחות, אנשים, ולא פחות חשוב מזה - שותפות בין מדינות".

"אירועי סייבר לא מגיעים בצורה ישירה", הוא ממשיך, "ב-99.9% הפעמים זה יעבור בכל מיני שרתים, בכמה מדינות ברחבי העולם. כל עולם הסייבר זקוק לשותפויות מסוג כזה כדי להתכונן ל'יום גשום' - כדי שנוכל להתריע ולהרים דגל אדום אחד לשני במידת הצורך".

אבל אותו 'יום גשום' הוא למעשה מאוד שכיח. "כל יום הוא יום פקודה", מדגיש סא"ל א', "יש חיכוכים ומאות אירועי סייבר מכל הסוגים. בכל רגע אנו עלולים לפנות אליהם לעזרה". 

על אף שחיילי התקשוב מנטרלים איומים על ביטחון המדינה באופן יומיומי - אסור להסתכל על אירועי סייבר בהקשר צבאי בלבד, כך מדגיש בפניי סא"ל א'.

"אם נזהה ניסיון תקיפה ונאתר שהשרת ממנו מתנהלת הפריצה נמצא במדינה מסוימת - נרצה שתהיה לנו שפה משותפת איתם", הוא אומר, "לכן, שותפויות כמו האימון הזה הן קריטיות".

לאחר שנתיים של מגעים הדוקים בין הצבאות, הייתה זו הפעם הראשונה שאימון כזה נעשה עם יוון וקפריסין. למרות כל המורכבויות והמגבלות שהביאה איתה הקורונה, הצליחו החיילים להתאמן במשך 48 שעות אינטנסיביות במאמן הסייבר המיוחד.

"אנחנו מביאים אותם לכל מיני אירועים ותרחישים שהם לא חוו בעזרת הסימולטורים במתקן, ותוך כדי אנחנו לומדים מהעבודה המשותפת איתם", מציין סא"ל א', "ואנחנו כבר מתכננים את התרגיל הבא - שיהיה הרבה יותר גדול".

"אחד הדברים היפים ביותר בתרגיל המשותף הזה", הוא מסכם, "זה שלא משנה איזו שפה כל אחד דיבר, או כמה טוב הם ידעו אנגלית - ברגע שהתיישבנו יחד ליד המקלדת, השפה הפכה פתאום לשולית, וכל הצדדים קיבלו משהו אחד מהשני. ומי יודע, אולי בזכות מה שעשינו כאן היום אנחנו מונעים את 'הלל יפה 2.0'".