סיכול עשרות ניסיונות תקיפת סייבר איראניים ויכולות פורצות דרך

לכולנו הייתה שנה עמוסה, אבל באגף התקשוב וההגנה בסב"ר מסכמים שנה בעוצמות שעוד לא נראו. כך מעיד גורם בכיר בצה"ל: "בשנה החולפת צה"ל סיכל עשרות נסיונות תקיפה איראניים בסייבר. החיכוך בין ישראל לאויביה התעצם. צה"ל וקהילת ההגנה פיתחו יכולות פורצות דרך להגנה מפני האויב".

יריית הפתיחה של המערכה בסייבר בין איראן לישראל הייתה כשצה"ל סיכל את מתקפת הסייבר הראשונה נגד המרחב הישראלי - מערכת התפלת המים. מאז היו ניסיונות רבים לפרוץ למערכות ישראליות. באיראן יש יותר מ-20 יחידות סייבר, כ-10 מתוכן פועלות מול ישראל. בטהרן הציבו את ישראל כיעד בעדיפות עליונה במימד הסייבר, ומשקיעים משאבים אדירים בפיתוח כוח סייבר התקפי למימוש תכליות שונות.

אחת המטרות העיקריות של איראן היא השפעה תודעתית ונסיון להפחיד את הציבור. על כן, היא נוהגת לנסות לתקוף מטרות אזרחיות שאין להן בהכרח ערך מבצעי, ואינן מיצרות נזק ממשי לצה"ל ולמדינת ישראל. באגף פיתחו יכולות מודיעיניות וטכנולוגיות מגוונות, בחזית העשייה העולמית, על מנת לנטרל תקיפות ואיומי סייבר של האויב. היכולות האלה משפיעות על כל היחידות בצבא בפעילות הביטחון השוטף ובחירום, ומאפשרות לצה"ל לשמר חופש פעולה במימד הדיגיטלי.

נשמע מאיים, נכון? בואו נעשה קצת סדר ונוריד פאניקה: אם אבקש מכם לדמיין מלחמה, ככל הנראה תדמיינו סצנה הוליוודית, הכוללת רובים או חרבות ומגנים. לחלקכם תקפוץ לראש התמונה של ויקינג מזוקן ולאחרים, טום הנקס ב"להציל את טוראי ריאן". 

לא משנה לאיזה סוג אתם משתייכים, כנראה שבדמיונכם יעלה מימד לחימה טבעי. המימדים הטבעיים הם יבשה, שהייתה הראשונה בכרונולוגיית המלחמה, אליה הצטרף הים, בהמשך האוויר, אחריו החלל, והיום - גם מימד המלחמה הדיגיטלי. 

לכל אחד מהמימדים האלה מאפיינים ותכונות משלו - ביבשה יש הרים וגבעות, תוואי שטח משתנים, בים יש גלים וכיווני רוחות, וכך גם בדיגיטל, שכולל את הסייבר והספקטרום. הספקטרום, בקצרה, הוא מנעד של תדרים. כל מכשיר חשמלי נייד הוא ספקטרום,כך גם וגם החשמל שזורם לנו בקירות. 

הסייבר התחיל כפלטפורמה של איסוף מידע. עם הזמן הבינו את הפוטנציאל שלו גם ככלי לחימה, והוא הפך "החרב והרובה" של המימד הדיגיטלי. העולם כולו נתון בעיצומה של המהפכה הדיגיטלית, ובהתאם - הלחימה בסייבר נהיית משמעותית יותר ויותר. המהפכה, שחיברה בין כל המחשבים בעולם, מאפשרת לגורמים שונים לנצל את הקישוריות בין מכשירים וההימצאות של גופים צבאיים ומדיניים בטכנולוגיה.

גם בצה"ל נמצא הדיגיטל בכל מקום, והוא מרכיב חיוני בתפעול וקיום של כל המערכות. החל מהטנק בשדה הקרב ועד למטוס שתוקף בשטחי אויב - כולם תלויים בדיגיטל. בהתאם, בד בבד עם המאמצים וההשקעה בהעצמה ופיתוח הטכנולוגיה, בצה"ל פועלים כדי להבטיח שהמידע והסוד לא יינזקו או ייפרצו. 

במסגרת המאמץ הזה, בשנת 2017 הוקם באגף מערך ייעודי ומסווג – "חטיבת הספקטרום וההגנה בסייבר". פעילות החטיבה מאפשרת את קיומן של פעילויות מבצעיות ביבשה, באוויר ובים ומייצרת לצה"ל עליונות במימד הקיברנטי. היא מפעילה אמצעים טכנולוגיים מגוונים, המאפשרים את הימצאות ישראל בחזית העולמית בתחום ההגנה בסייבר. 

וכך, למשל, במבצע "שומר החומות" מימשה החטיבה, לראשונה בעולם, מערכה רב-מימדית משולבת, קינטית וקיברנטית, לשימור העליונות הקיברנטית של צה"ל על חמאס. במסגרת המבצע סוכלו מרבית הנכסים של מערך הסייבר המרכזי של חמאס, פעילים של ארגון הטרור במערכי הסייבר והל"א ונכסים רבים של המודיעין הצבאי של הארגון בתחומים אלה. מהלכים אלו פגעו ביכולות של חמאס לתכנן ולממש תקיפות סייבר אפקטיביות תוך כדי הלחימה.

במקביל לחטיבה ובשיתוף נרחב איתה, עובדת קהילת ההגנה בסייבר הישראלית, ובמסגרתה מערך הסייבר הלאומי (מס"ל). וכך, כשבאוקטובר 2021 בוצעה תקיפת סייבר על מערכות בית החולים 'הלל יפה', הניב השת"פ בין שני הגופים הישגים מרשימים. התקיפה הייתה תקיפה מסוג 'כופרה' – התוקפים מנעו גישה אל המידע של בית החולים וחסמו אותה באמצעים מתקדמים. עבור הסרת החסימה הם דרשו תשלום כספי. 

"הצוותים המבצעיים שלנו החלו לעבוד באופן חד ומיידי", מספר רס"ל י', שסייע לבית החולים במהלך התקיפה. "כעבור כמה ימים, בזכות עבודה מאומצת ומדויקת, הכרענו את האירוע והמערכות חזרו לפעול ללא פגע". על הפעולה המוצלחת הזו, הוענקה לחטיבת ההגנה בסייבר גם תעודת הערכה מראש המס"ל לשעבר, יגאל אונה.

ההתפתחות שחלה בתחומים אלה בשנים האחרונות היא חשובה, אבל חשובה לא פחות ממנה גם ההתייחסות למה שנעשה בה עד כה. כשהמהפכה רק התחילה, היה קשה לדמיין לאילו מימדים היא תגיע. בהתאם לכך התפתחו נהלים ומערכות שונים בכל זרוע בצבא, ביחס לאמצעים דיגיטליים, וכן מערכות שונות.

בשביל "ליישר אחורה", וליצור התנהלות רב-זרועית משותפת במרחב הדיגיטלי, הוקמה "מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית". טרנספורמציה דיגיטלית היא למעשה תהליך חשיבה ויישום של פתרון בעיות ויצירת פיתוחים באמצעות מערכות טכנולוגיות. מנהלת ט"ד היא חלק מתר״ש תנופה, וחזונה הוא שצה״ל יהיה ארגון מבוסס ומועצם ע״י דיגיטל ומידע, היוצר פעולה משולבת ומבטיח עליונות מבצעית. 

בשנתיים האחרונות הושלמו תהליכים רב-זרועיים שכללו ביצוע תהליך מודרניזציה מקיף, כדי להביא לשיפור משמעותי בקצב העברת הנתונים ולעלייה באמינות העברת המידע, בעזרת יצירת אמת מבצעית אחת במטרות המודיעיניות. מטרת התהליך היא להגדיל את יכולותיו של צה״ל לתקוף בהספקים גבוהים תוך דקות בודדות, ולהשיג את היעדים המבצעיים הנדרשים. 

בנוסף, אחת הפעולות המשמעותיות של המנהלת היא מעבר צה"ל לעננים דיגיטליים. המעבר הוא הדרך להאיץ את התבססות צה״ל בדיגיטל ולמיצוי הפוטנציאל של עושר המידע הקיים כיום ושיתפתח בשנים הקרובות. כבר בשנים האחרונות גובשה אסטרטגיה שמנתבת את המידע והחישוב הצה״לי, כשהענן מהווה כיום פלטפורמה לתהליכים מבצעיים רב-זרועיים רבים.

אבל ייתכן, שלמרות כל אלה, גולת הכותרת של השנה הזו באגף קרתה ממש לאחרונה, במבצע "עלות השחר", עם מבצוע המערכת החדשה שלהם - "מאסטרו". המערכת, שפותחה על ידי חטיבת "לוטם" באגף התקשוב, מהווה כלי לתכנון יממות תקיפה המסנכרן בין כלל גופי התקיפה בצה״ל לתמונת מצב אחת ולכדי אותה מערכת. בתוך המערכת ישנה חלוקה למספר מודלים, כאשר כל אחד מהגופים אחראי על תכנון בתחומו. 

"ההצלחה של המערכת ותרומתה למשתמשים המבצעיים מדגישים את החשיבות של הטכנולוגיה כגורם המשפיע ומעצב את הלחימה", מסביר רת"ח מוצרי אש, רס"ן ב', אשר פיתח את המערכת. "הפידבקים מהשטח במבצע חיוביים - מפקדים העידו שהיא איפשרה לגורמים במפקדות לעבוד בסדר ובצורה יעילה, תוך ניצול מיטבי וקיצור של זמן לחשיבה וקבלת החלטות של המפקדים".

אז בפעם הבאה שמבקשים מכם לדמיין את הלוחם האידיאלי, בטוח שהראש שלכם כבר יעבוד במימדים נוספים.