כך מנסים לזהות את המ"פ הבא, עוד לפני שנכנס לבקו"ם

בכניסה הראשונה למעבדה האנליטית של אגף התקשוב, הקירות השקופים ועמוסי הנוסחאות והמחשבים בכל פינה, עלולים להטעות ולגרום לכם לחשוב שמדובר במשרד היי-טק מהשורה. אך כאן, בעזרת מחקרים מעמיקים ומאגרי מידע, מפתחים שיטות לייעול תהליכי הייעוד של חיילים למסלול הצבאי שיתאים להם - כבר משלב המלש"ביות. 

אז איך עושים את זה? מתוצאות צו ראשון ועד חוו"ד מפקדים, החוקרים אוספים נתונים רלוונטיים. "אפשר ללמוד המון על אדם דרך ההיסטוריה שלו", פותח רת"ח מחקר במעבדה, רס"ן א', "כמו שאומרת שיטת החיזוי הקלאסית ביותר - להסתכל על העבר ולהשליך על העתיד".

כך לדוגמה, ניתן לראות מה משותף למ"פים ומג"דים נוכחיים, ולהעריך מה הסיכויים של מלש"ב שמיועד ללוחמה להפוך למפקד גם הוא. בעזרת זאת, כבר מרגע הגיוס, אפשר יהיה לעזור להכווין אותו לכך לאורך הדרך, על מנת שיגשים את הפוטנציאל הגלום בו. אותם מחקרים נעשים לשלל תפקידים, ולא רק קרביים.

איך מונעים מנתוני פתיחה להשפיע על ייעוד החייל? 

לתמונה נכנסת גם שאלה אתית - איך מונעים מנתוני פתיחה להשפיע על ייעוד החייל? "יש מושג בתחום הנקרא 'הטיות', מאפיינים שיכולים לפגוע באובייקטיביות של החישובים", מסביר רס"ן א', "היתרון בתוכנה הוא שהיא מנטרלת שיקולים רגשיים שאולי יהיו לקציני מיון. אך מצד שני היא עלולה לייצר הטיות שרירותיות בהתבססות על ממצאי עבר".

כדי לוודא שאותן הטיות לא משפיעות על הנתונים, יש במעבדה ועדת אתיקה, המתחקרת את כל הנעשה בה על מנת לוודא שהגינות ומוסר תמיד מתעלים על המכונה. זה לא אומר שממצאים שעלולים לפגוע בתוצאות הנתונים נזרקים לפח, אלא להיפך - הם משמשים דווקא כדי לצמצם פערים שהמחקרים חושפים.

דוגמה לכך, היא נגזרת ממחקר שנעשה בתחום הפיקוד היבשתי. "בתהליך האיתור לקצונה, יש מקבצי חיילים בעלי נתונים מסוימים שבדרך כלל יוצאים לקורס. אנחנו לקחנו דווקא את אלה שלכאורה מתאימים פחות, ונתנו להם להיבחן", מתאר רת"ח המחקר, "מתוך אותם חיילים נמצאו כמה שלמרות שהוגדרו בהתחלה כלא מתאימים כביכול לפיקוד, קיבלו תוצאות זהות במבחנים לאלה שנחשבים מתאימים, ואף יצאו לקצונה. מהם גם אספנו מאפיינים חדשים שייכנסו לשקלול בפעם הבאה".

מה הופך מחקר למוצלח? 

למעבדה יש ארבעה שלבי בסיס: צורך מבצעי, מציאת כמות דאטה מספקת על הנושא שתבטיח שהמחקר מבוסס, לקוח שמאמין במטרה והתהליך, ויעזור לדחוף את העשייה קדימה, ותשתיות מספקות. 

"הצורך המבצעי קריטי אצלנו", מבהיר רס"ן א', "לכן פניות בדרך כלל מגיעות מגורמים פנימיים שמעוניינים בעזרת המעבדה. למשל, אכ"א וחיל האוויר".  

עולם נוסף שהמעבדה משתמשת ומעמיקה בו הוא מודל השפה, או כמו שאתם מכירים אותו - ChatGPT. אם תשאלו צ'אט רגיל שאלות על צה"ל, הוא לא יוכל לספק לכם תשובות מהימנות. אך החוקרים הבינו שאם מספקים לו מידע מעמיק על נושא מסוים ומלמדים אותו את המושגים הרלוונטיים, הוא יוכל להפוך למוקד שירות מבוסס ויעיל שיכול להפנות כוח אדם למשימות נוספות. 

תוצר שכבר נמצא בפיתוח הוא צ'אט המיועד לעובדי צה"ל. הוא מבוסס על מסמך הפקודה המכיל את כל הזכויות שלהם, ועונה על כל שאלה במהירות, דיוק, ואף מציג "הוכחות" לתשובות מהמסמך הנ"ל. הבוט מתוכנת לענות על מגוון רחב של שאלות, אך מיועד להתמקד בתחום הע"צים בלבד. ולכן, אם תשאלו אותו שאלה לא בנושא, לדוגמת מתכון לעוגת גבינה, הוא פשוט לא ייתן תשובה (ניסינו).

פעילות המעבדה לא עוצרת באיסוף נתונים. בתחילת המלחמה, השתמשו ביכולות התוכנה - לעזרה בתחום השבויים והנעדרים. "לקחנו חלק במאמץ לזיהוי גופות, וניסינו לספק למשפחות ודאות עד כמה שאפשר", רס"ן א' משתף, "זו הייתה המשימה הכי קשה שעשיתי בחיי, אבל גם הכי משמעותית". 

כמובן, כפי שמדגישים במעבדה, הבינה המלאכותית לא עומדת לבדה. כל דבר שנעשה בה עובר בקרה של קציני המעבדה, בכל תחום. "אנחנו בודקים כל פלט שיוצא מהתוכנה", מצהיר הרת"ח, "לא יגיע מצב שתהיה מעבדה בלי החיילים, וכך גם בכל צה"ל. מדובר בכלי חשוב שעוזר לנו להבין יותר ולשפר יעילות תהליכים".