מה מתכנתים יחד לוחם ימ"ס ולוחם מגלן?

האחים סמ"ר צ' ורס"ל ע' תמיד הלכו יד ביד במסלול החיים - עד שבצבא דרכיהם נפרדו. אחד למגלן והשני לימ"ס. כעת לאחר שגם סמ"ר צ' סיים את קורס "לוחמים להייטק", השניים משלבים שוב כוחות, רק הפעם - כדאטה אנליסטים במצפ"ן

03.04.25
שירה הלמן ואביגיל לוי, מערכ את"צ

אחרי שירות ארוך מלא בפודרה, יריות וכלים כבדים, לשבת מול מחשב, לכתוב קוד ולצלול לעולמות פייתון וג'אבה - אולי נשמע מוזר בהתחלה. ובכל זאת, אחרי שראה איך אחיו הגדול עשה הסבה מלוחם במגלן למתכנת מקצועי במצפ"ן - החליט סמ"ר צ' לוותר על הטיול הגדול ולהפוך לדאטה אנליסט צבאי בעצמו. 

הוא ואחיו, רס"ל ע', תמיד צעדו באותו השביל. כל אחד בדרכו שלו. "אחי הבכור היה מקור להשראה עבורי. בחוג קרב-מגע, בכושר הקרבי ואפילו במגמות בבית הספר - הלכתי בעקבותיו", מעיד סמ"ר צ', ורס"ל ע' מפרגן בחזרה: "והוא הוכיח לי פעם אחר פעם שאפשר לעשות הכול טוב יותר". 

אך דווקא את המסלול הצבאי שלהם - הם עברו בנפרד: כשרס"ר צ' רק התגייס לימ"ס, רס"ל ע' כבר היה מפקד ותיק במגלן. לקראת שחרורו, הצטרף לתוכנית בת ארבעה חודשים של 'שער לעתיד' באגף כוח האדם, הנקראת "לוחמים להייטק", ומעניקה ללוחמים משתחררים ידע בעולמות התקשוב והתכנות. אך כשפרצה המלחמה וטרפה את הקלפים, הוא השאיר את הקורס ב'הולד', ושב להילחם עם הצוות שלו ברצועה. 

בין פשיטה להיתקלות, הוא חזר לשנן שורות קוד. "הפכתי לסוכן כפול. בראש ובראשונה אני לוחם, וקיבלתי כובע נוסף - טכנולוג. לוחם-טכנולוג". ובתום חודשים של עבודה קשה, הוא סיים את הקורס ושובץ כדאטה אנליסט ביחידת מצפ"ן.

באותו הזמן, נלחם אחיו הקטן בגזרה הדרומית כמעט ללא הפסקה. וכשהגיע גם זמנו לגזור את החוגר, החליט להמשיך בעקבות אחיו, התמיין והתקבל למחזור השני של התוכנית, שהכשירה עד כה כ-30 לוחמים. 

"ראיתי איך אחי מצליח ונהנה בתחום החדש שאימץ", מספר סמ"ר צ', "וידעתי שעם כמה שאני אוהב להיות לוחם ובטוח אחזור לזה במילואים - רציתי לפתח עוד חלקים בי". ואכן, כחצי שנה לאחר מכן, דרכיהם מצטלבות שוב, כשהוא מסיים את הקורס, ומצטרף לאחיו במצפ"ן.

אבל לא כל הנוצץ זהב, ושניהם מעידים כי המעבר החד בין התחומים לא היה פשוט. האינטנסיביות שחוו בשטח שינתה צורה, והם פגשו אותה מחדש - מול הצג. "ממש למדתי מאפס מקצוע חדש. בתור אחד בלי ידע בתכנות, שתכלס גם לא הכי טוב במחשבים, היו לי הרבה פערים לצמצם", מעיד רס"ל ע'. 

אחיו שותף לתחושות, ומעלה סוגיה נוספת שמלווה אותו: "נשארתי ער לילות שלמים כדי ללמוד, כשאני יודע שבו בזמן הצוות שלי לא ישן, כי הם בעיצומו של מעצר. הייתי קרוע בין הדאגה להם והרצון לחזור לשטח, למשמעות שמצאתי גם כאן".

ואומנם המעבר היה מורכב, אך האחים מצאו דרך להפוך לימון ללימונדה - וגילו שלמרות הקושי, הרקע שלהם בלחימה התברר כיתרון. "אתה מגיע עם מנטליות של לוחם. נעול על המטרה", סבור סמ"ר צ'. "אין כזה דבר לא לסיים משימה ואם משהו נתקע בדרך אתה תמיד מוצא פתרון".

"את המערכות שאני עובד איתן היום", ממשיך אותו אחיו הבכור, "הכרתי היטב מהצד השני - כלוחם, ולא פעם הייתי תלוי במידע שהן מספקות בשדה הקרב. לפעמים הן אפילו הצילו את חיי. כששיתפתי את המדור שלי בתחושות, הם ממש ראו דוגמה חיה לחשיבות המבצעית שיש לנו גם מאחורי המסך".