איך מונעים מלחמת תדרים?

כל תקשורת אלחוטית בין מכשירים עובדת על תדר אלחוטי כזה או אחר. איך זה עובד? המידע משודר בין משדר למקלט, כשבמקלט האות מפוענח וכך למעשה יש אפשרות להעביר מידע ומסרים בטווחים אורכים ליישומים אזרחיים וצבאיים, למשל מכ"מים ומכשירי קשר.

 הספקטרום האלקטרומגנטי, שהוא למעשה מגוון רחב של תדרים, דורש ניהול שמתחיל מרגולציה. "בשגרה, הדגש הוא על רגולציה. אנחנו מאשרים כל אמצעי קורן בצה"ל- מכשיר קשר, מכ"ם- כל אמצעי אלחוטי מקבל אישור שלנו של אגף התקשוב כרגולטור צה"לי. האחריות שלנו היא לוודא שהמכשיר עובד ולא מפריע מכשיר אחר, לפעילות אחרת", מספר סא"ל ד', רע"ן תאלמ"ג באגף התקשוב.

שלב הרגולציה מתחיל מהרובד הבינלאומי. ארגון ה-ITU, ארגון התקשורת הבינלאומי של האו"ם, הועיד את השימוש בתדרים לפי מרחבים של מדינות. בתוך מדינת ישראל, מי שאמון על הנושא הוא משרד התקשורת המהווה סמכות לאשר כל מערכת אלחוטית לאזרחים, לצבא, לגופי הביטחון והם למעשה מנהלים ומתכננים את מרחב התדרים במדינת ישראל. צה"ל, כצבא טכנולוגי מתקדם בעל מגוון רחב מאוד של אמצעי לחימה ואמצעי תקשורת, הוא אחד הצרכנים המרכזיים של הספקטרום.

"מדובר בהרבה מאוד תדרים להרבה מאוד מכשירים, מכשירים שמשמשים את חיל האוויר, חיל הים, כוחות היבשה, במרחבים שונים, ליישומים שונים ולכן מגוון האמצעי הללו דורש יותר ויותר תדרים והניהול מהווה אתגר אחר", מספר סא"ל ד'. לפיכך, אחרי שכל מערכת מגיעה לאישור של משרד התקשורת, היא עוברת שלב נוסף של רגולציה בתוך צה"ל.

"אנחנו באגף התקשוב אמונים על הרגולציה בתוך צה"ל. כלומר, כל מערכת שזרוע או פיקוד רוצה לרכוש- אנחנו באים ובודקים שהמערכת לא תושפע ממערכות אחרות ולא תשפיע על מערכות אחרות, מוודאים שאין אזרחים שיכולים להפריע למערכת ושטווח התדרים אינו חופף. אחד הדברים שנבחן הוא החסינות של המערכת, דהיינו היכולת שלה להתמודד אל מול הפרעות אלקטרומגנטיות מכוונות או לא מכוונות", מוסיף ד'.

ספקטרום התדרים הינו משאב טבעי מוגבל מכיוון שלא ניתן להשתמש בכל תחום תדר לכל מערכת אלחוטית. יש תחומי תדר מסוימים שהם טובים מאוד לרדיו או לסלולר ובמצב בו מפעילים סלולר בתחום תדר פחות מתאים, זה יצריך ציוד אחר- הרבה יותר יקר, הרבה יותר אנטנות, הרבה יותר תאים סלולריים. יתרה מכך, יש מקומות בהם אי אפשר להשתמש בתחום תדר אחר ולכן התחום הזה מצריך ניהול. ד' מסביר: "הצרכים האזרחיים רק הולכים וגוברים, הכול הופך להיות אלחוטי ומצד שני האתגרים של צה"ל הולכים וגוברים וגם אצלנו יש יותר ויותר מערכות מתקדמות וטכנולוגיות שדורשות ספקטרום ולכן יש חיכוך תמיד. אין לנו את הפריווילגיה כמו למדינות אחרות, אנחנו בתא שטח קטן וזה הרבה יותר מאתגר מאשר במקום רחב גאוגרפית".

תחת ההבנה והחשיבות הזו הוקם בצה"ל מרכז ניטור וניהול וניטור ספקטרום (מנ"ס). מדובר בחמ"ל מבצעי לכל דבר ועניין, אשר נותן מענה 24/7. המנ"ס מאויש על ידי חיילים בעלי הכשרת הנדסאי או טכנאי שעוברים קורסים והכשרה יעודים בתחום ה- (Radio Frequencies)RF  והם למעשה מונחים ומכוונים על ידי מומחי תוכן, אנשים שהם מוקדי ידע בתחום.

בשגרה המנ"ס רואה את תמונת המצב הספקטראלי- מי פועל, איפה, האם יש לו אישור? כאשר האתגר המרכזי הוא לנהל ולפתור קונפליקטים אלקטרומגנטיים. קונפליקט הוא מצב בו אות שמשודר ממערכת מסוימת, אשר מופרע על ידי אות שפועל באותו תדר ממערכת אחרת ולמעשה לא מאפשר למקלט לקלוט ולפענח את האות. דוגמא פשוטה- רדיו. כמה פעמים קרה לכם שהקשבתם לרדיו ופתאום היו שיבושים והפרעות? זה קורה או בגלל שאין אישור לשדר או בגלל תקלה.

 עד כה דיברנו על השגרה, אבל מבחינת צה"ל, האתגר המרכזי הוא למצות את היכולות שלנו, קרי להפעיל את כל המערכות בצורה מיטבית בזמן לחימה, מבלי שיופרעו על ידי מערכות אחרות. מדובר פה במשמעות מבצעית – משמעות של חיי אדם. "המרכז צריך להבין בזריזות מי גורם לקונפליקט: האם מדובר בכוחותינו או בכוחות אויב ולפתור אותו בצורה היעילה והמהירה ביותר. זה מצריך יכולות וכלים שיכולים לנטר, להיות "עיניים בספקטרום", שבעזרתם ניתן לראות גלים אלקטרומגנטיים ומתוך זה לנתח, להבין ולפענח את האות. לעיתים זה מגיע לפיקוד הבכיר- יש מנגנונים בתוך צה"ל שמכריעים בעת קונפליקט בין זרועות ויעשו תעדוף משימות באותו מרחב. יש פה אלמנט מבצעי-פיקודי-ניהולי", מספר ד'.

"בחירום יש לנו תא שליטה מבצעי שמדבר עם תאים מקבילים בזרועות (אויר, ים, אמ"ן) ובפיקודים דרך קציני הקשר הפיקודים שהם אחראים על הגדודים, החטיבות והאוגדות", מוסיף ד', "כך שאם יש בעיות בגזרתם, זה צף לתא השליטה הצה"לי שאומר: "אוקיי, יש לי עכשיו הפרעות לגדוד שנלחם בתא שטח "X.  אנחנו מבינים האם מדובר בהפרעות של כוחותינו או אם מדובר בחוסמי ל"א של האויב, ועכשיו מתחילים לטפל- אם זה חוסם של ל"א אויב זה ערוץ אחד, אם מדובר בכוחותינו אז מבינים במי מדובר, איפה הוא פועל ועכשיו מתחילים תיאום- מה עובד, מה לא עובד, מי עובר תדר וכו'", מסביר ד'.

צה"ל מקיים שיתוף פעולה הדוק מול משרד התקשורת, הכולל שיח ותיאומים על בסיס יומיומי כדי למצות את המשאב המוגבל הזה שנקרא ספקטרום. בנוסף מוביל המשרד 'ועדת תדרים לאומית' שמורכבת ממספר גופי ביטחון ובסמכותה לאשר (או לא לאשר) כל מערכת קורנת במדינת ישראל.

"שיתוף הפעולה חל גם עם גופי הביטחון האחרים במדינה- משטרה, חילוץ והצלה ועוד. צה"ל הוא גוף מרכזי עם יכולת מתקדמים בתחום של ניטור ואיכון קורנים במשימות צבאיות, והרבה פעמים משרד התקשורת מסתייע בנו וכנ"ל לגבי גופי הביטחון האחרים שחווים הפרעה אלקטרומגנטית. צה"ל נרתם ומסייע לכל גוף ביטחון", מסכם ד'.