איך משאירים את החיילים הטובים ביותר בצה"ל?

בתחילת שנת 2014 הופיע בתכנית הבידור "ארץ נהדרת" מערכון סאטירי המציג את אנשי הקבע של צה"ל. במערכון, בכיכובם של יובל סמו וירון ברלד, הוצגו אנשי "אגף הקיצוץ והייעול". לאורך מספר דקות הוצגו אנשי הקבע כמי שמרוויחים משכורות גבוהות מבלי להצדיקן ושאינם מסכימים לקצץ בתקציב ערגליות התות של הצבא. המערכון גרר תגובות רבות, בעיקר ממשפחות של אנשי הקבע שנפגעו כאשר צפו בהם מוצגים כמי שאחראיים לאבטלה סמויה בצבא וכמי שמקבלים תקציב רב מידי שלא לצורך. מאז חלפו למעלה משלוש שנים ונראה כי שירות הקבע של היום רחוק שנות אור מהסטיגמות שהודבקו לו אז.

מי שמובילה את השינוי בשנה וחצי האחרונות היא תא"ל מיכל תשובה, ראש מחלקת (רמ"ח) הסגל באגף כוח האדם, שאחראית על מסלולי השירות והדאגה לשלוש אוכלוסיות מהחשובות שפועלות בצה"ל - קצינים, נגדים ואזרחים עובדי צה"ל. תא"ל תשובה מספרת כי בעזרת מודל הקבע החדש שנכנס לתוקף עם התוכנית הרב שנתית 'גדעון', היום אנשי קבע נהנים מיציבות ומתוכניות ארוכות טווח שתקפות לעתים גם עשור קדימה מבחינת מסלול השירות שלהם. "היום, אין שום בעיה לקציני חיל ראשיים לתכנן 10 שנים קדימה מסלולי שירות של אנשי קבע בחיל שלהם, ואנחנו מעודדים את זה", מסבירה תא"ל תשובה.

מודל הקבע החדש ייכנס בקרוב לשנתו השלישית, ולדבריה של תא"ל תשובה, עד כה הצבא עומד בכל היעדים שהוצבו טרם כניסתו: "הדגש  במודל הקבע החדש הוא על דור הביניים, אנשי הקבע בגילאי 37-40, ואנחנו עושים הכל כדי שהם יקבלו את ההזדמנויות המתאימות לקידום, לצד מתן אפשרות לפרוש". לדבריה, אנשי הקבע בגילאי 37-40 מקבלים את הדגש בעיקר בשל השפעתם על הדרג הזוטר שמשרת תחתיהם.

"זו האוכלוסייה שמשפיעה על הדרג הזוטר יותר - אם הם לא יהיו מרוצים הם יבריחו את כולם, ואם נתגמל אותם וניתן להם הזדמנויות ולא נראה אותם כמובן מאליו וכשקופים הם יישארו ויגרמו לעוד אנשים להישאר איתם. אנחנו מבינים שמשרתים בצה"ל לא רוצים לפרוש באופן עקרוני ומגיעים לסיפוק אדיר ועשייה מאד משמעותית בצבא, ואנחנו צריכים להגיע לנקודת איזון בה הפרט מרוצה מהשירות שלו".

יוצרים מחויבות

אחד הנושאים הבוערים ביותר בסדר יומה של תא"ל תשובה הוא השאלה שמעסיקה רבים במערכת הביטחון: כיצד משאירים את האנשים הטובים ביותר בכלל וביחידות הטכנולוגיות בפרט, במערכת הצבאית? מכיוון שבתחומי הסייבר והתכנות צה"ל נחשב לאחד מהחממות הטובות במדינה, חברות אזרחיות רבות מנסות לגייס כל העת חיילים ואנשי קבע מהיחידות הטכנולוגיות. צה"ל כמעט ולא יכול להתמודד עם המשכורות הגדולות שמקבלים אנשי ההייטק. לכן, אנשי מחלקת הסגל עובדים על שלל פתרונות שמטרתם היא ליצור מחויבות בין אנשי הקבע והמפקדים. "אנחנו עובדים על יצירת כלים גמישים ואטרקטיביים למפקדים.

היום מפקדים, בעיקר בתחום הטכנולוגי, מעידים שהם מצליחים להשאיר את הטובים ביותר. צריך להדגיש שהתוכניות הן מאד גמישות ומודולאריות, הכלים הם כאלה שאפשר להתאים לכל קצין או נגד לפי הצרכים שלו. אם ניקח לדוגמה את תחום הסייבר, מרבית אנשי הקבע הם לרוב אוטודידקטים (בעלי יכולת לימוד עצמית גבוהה- נ"ז) ולא מאמינים בהשכלה פורמלית. לכן, כשנרצה לתגמל אותם, הם מגיעים אלינו ודורשים העלאה בשכר במקום לימודים גבוהים וכך אנחנו יכולים לתגמל אותם, גם אם הם לא אקדמיים".

לדבריה של תא"ל תשובה, דבר נוסף שגורם לאנשי קבע להישאר בצבא היא המחויבות שהם מרגישים כלפי מפקדם ויחידתם. היא משתפת כי על מנת ליצור מחויבות, מפקדים בכירים יכולים לתת מענק מפקד לאנשי הקבע המשרתים תחתיהם. המענק, שמגיע לסכום של כמה אלפי שקלים, יכול להינתן על ידי מפקד בדרגת אלוף משנה לאיש קבע מבלי צורך באישור קצין החיל. לדברי רמ"ח הסגל, מטרתם של המענקים, לצד הסכום הכספי המכובד, היא ליצור קשר אישי בין מפקדים בכירים לאנשי הקבע שלהם. "בסוף, מי שמשאיר את אנשי הקבע הם המפקדים שלהם והאנשים שמסביבם", מסבירה תא"ל תשובה.

"אנחנו צריכים לייצר את הכלים בשביל המפקדים", היא ממשיכה, "אם יש מבצע או אפילו איש קבע שנמצא במשבר כלשהו, והמפקד קורא לו, מסתכל לו בעיניים, לוחץ לו את היד ואומר לו, 'אני רוצה להגיד לך תודה על מה שעשית'. המבט הזה והמחויבות הזו שנוצרת שווה הכל. אני יכולה לתת מענק של 100 אלף שקל אבל המפקד והפקוד לא יחוו את אותה חוויה. זו המחויבות. מעולם לא היה דבר כזה, האפשרות שלנו להגיד תודה. באזרחות זה נקרא בונוסים אבל בצבא מעבר לכסף זה יוצר מחויבות אדירה".

תחום נוסף בו מושקעים משאבים רבים הוא העצמת ההון האנושי של אנשי הקבע. הדבר נעשה באמצעות פתיחת כיתות בגרויות ברחבי הארץ לקצינים ונגדים שרוצים להשלים בגרויות וכן במתן האופציה ללימודים גבוהים לאנשי קבע במהלך יום שלם בשבוע, כאשר ברקע נעשית גם עבודה לאפשר לימודים מתקדמים (לדוגמה, לתואר שני) בקרב אנשי הקבע במערך הלוחם. "חשוב לנו מאד להשביח את ההון האנושי מבחינת לימודים.

לנו חשוב כמערכת שכאשר אתה משתחרר תצא עם כל הכלים שיאפשרו לך להשתלב בצורה טובה יותר באזרחות. יש פה עניין של חשיבה על הפרט כולל מלגות שניתנות לפני הלימודים. עשינו מהפכה בתחום הלימודים שאומרת שכל אחד יכול ללמוד מהיום הראשון בקבע, ובאישור מפקד גם ללמוד יום מלא בשבוע ולהגדיר שיום לימודים מלא בשבוע אתה נמצא באוניברסיטה", היא מסבירה. "נגיד שאתה קצין צעיר שרוצה לעבוד וללמוד ונהנה ממה שאתה עושה, אתה יכול לקבל שבוע לימודים מלא ומימון מלא של התואר כעבור 7 שנים אתה יוצא לאזרחות עם מקצוע. הגענו לכ-5500 אנשי קבע שלומדי תוך כדי שירות לעומת כ-3000 לפני כניסת הרפורמה".

אין יותר צבא קבע

לנגד עיניה של תא"ל תשובה פרוסים אנשי קבע מכלל קצוות הצבא - מאנשי הקבע של זרוע היבשה, דרך אנשי הסייבר באגף המודיעין ועד לוחמי זרוע הים וטייסי זרוע האוויר, כולם עוברים תחת ידה ולכולם היא ואנשיה מנסים לתפור חליפה מותאמת אישית מבחינת הטבות וזכויות שמגיעות להם. הראייה הכוללת הזו, שצריכה לקחת בחשבון משתנים רבים, הובילה את אנשי המחלקה ליצירת ה"תוכנית למיצוי בין זרועי" במסגרתה קצינים ונגדים ממפקדות שונות מקודמים בתפקידים שונים דווקא לא במקום ממנו הגיעו.

כך, יכול למצוא את עצמו נגד ששירת בזרוע הים מגיע להיות נגד בזרוע התקשוב והסייבר. התוכנית הטרייה, שהחלה לפני חצי שנה, כבר נושאת פירות לדבריה של תא"ל תשובה עם עשרות אנשי קבע שכבר החלו להשתלב בתפקידים שונים. "במסגרת התוכנית למיצוי בין זרועי הצלחנו לשלב כ-40 קצינים ונגדים במקומות שונים מאלו שצמחו בהם. הדבר שיפה בתוכנית הזאת הוא שכל אחד עושה הכל כדי לשמר את הקצינים שלו והדבר יוצר שיח שלא היה בעבר. לצד זאת, אנחנו מגדילים את הסיכויים של אנשי קבע להתפתח בתוך הצבא".

תוכנית נוספת שנמצאת כיום בעבודת מטה במחלקת הסגל היא שינוי מסלולי קידום שונים למפקדי הפלוגות הקרביות בצה"ל. על פי התוכנית יוכלו קצינים שמרגישים מיצוי בתפקידי הפיקוד להשתלב גם בתפקידים טכנולוגיים בזרוע התקשוב והסייבר וכן באגף המודיעין. תא"ל תשובה אומרת כי המוטיבציה הגבוהה ליציאה לקצונה קרבית הוא מקור גאווה ונחת בשבילה ובשביל אנשיה. "אנחנו לא רואים ירידה ביציאה לקצונה קרבית, ולכן במקום לעבוד על העלאת אחוזי היציאה לקצונה, אני יכולה להתמקד באפשרויות נוספות שאני יכולה לתת ללוחמים.

אנחנו מתחילים עבודת מטה שבה אנחנו רוצים להבין איך אפשר לקדם את מי שמיצה את הפיקוד הקרבי ורוצה לחשוב על הסבה ללימודים טכנולוגיים ותפקידים טכנולוגיים. אנחנו חושבים על מודלים שבעזרתם אלו שמיצו את הפיקוד ולא רוצים להמשיך בציר הזה, יוכלו לעשות 'הסבת מקצוע' בתוך צה"ל".

כשהיא נשאלת על היעדים שהיא מציבה למחלקה בשנים הקרובות, מציגה תא"ל תשובה כמה יעדים עיקריים, ואחד מהם הוא המשך העצמת אוכלוסיית הקבע. "הנגדים המקצועיים, הקצינים שמהווים את שדרת הפיקוד והאזרחים עובדי צה"ל ימשיכו להיות מועשרים באמצעות תוכניות ועבודות מטה. בעידן הפנסיה הצוברת, נמשיך לאפשר נקודות יציאה, כמו לאפשר לקצין או נגד שרוצה ללכת לעשות סטאז' באזרחות ולחזור לצבא. המטרה שלי היא לאפשר לאנשי הקבע לרכוש השכלה, ולהשאיר אותם במערכים המתאימים להם".

 לצד פתיחת מסלולי הקידום גם הגדלת אוכלוסיות נוספות המשרתות בצה"ל עומדת בראש סדר העדיפות של אנשי מחלקת הסגל. האוכלוסייה העיקרית שבהן היא האזרחים עובדי צה"ל ובפרט אלו ששירתו כקצינים או נגדים, השתחררו ולמדו וחזרו לשירות כאשר הם מומחי תוכן בתחומם. "היום אני לא קוראת לזה צבא קבע", מצהירה תא"ל תשובה. "אין שירות קבע, יש מסלול שירות או מסלול קריירה. למה? כי אנחנו רואים שאנחנו צבא שמגייס הרבה מאד מומחי תוכן מבחוץ במודלי העסקה שונים.

היום יש לוחמים שיצאו ללמוד מדעי ההתנהגות ורוצים לחזור כיועצים ארגוניים או כקב"נים, זה דבר שקורה והוא מדהים", היא אומרת. "קצינים ונגדים יכולים להחליט שהם יוצאים לנסות את מזלם בחוץ וחוזרים לצבא כי הם מבינים שאת הדבר הגדול שהם עשו בצבא הם לא ימצאו בשום מקום. יש פה תשוקה לדבר המשמעותי הזה שאין לו דומה באזרחות". תחושת הערך שנותנת המשימה הצבאית, חוזרת פעמים רבות בשיחה עם תא"ל תשובה.

היא מספרת כי היא שומעת מקצינים ונגדים שחזרו לצבא שלא הצליחו למצוא הערך בעבודה שהם מצאו במקומות אחרים. "חייבים להבין שמה שמשאיר את האנשים זה המפקדים והמשימה. המשימה שלנו בצה"ל - אין לה אח ורע. אם תלך להקים חברת סטארטאפ התשוקה שלך למקצוע, לאתגר ולהשפעה לא שקולה לזה של סייבריסט ב8200 שבסופו של יום מגן על המדינה. אנשים רוצים להשפיע ולדעת שיש להם ערך. מה שמאפיין את הדור הזה שהוא רוצה לדעת שהוא עושה משהו משמעותי ושהוא לא מבזבז את הזמן - ואין משהו יותר משמעותי מלתרום לביטחון מדינת ישראל".