איך מתמודדים עם תעלומה של עשרות שנים?

משה וויס ז"ל לא חשב שיזכה לגלות בחייו איפה נקבר אחיו, שמואל ז"ל, אחד מנעדרי הקרב על רמלה בשנת 1948, שנפל במהלך מלחמת העצמאות.

שמואל ז"ל עלה לארץ מצ'כיה לפני קום המדינה והתגייס לאצ"ל. שבעת אחיו עלו אחריו לארץ, ולא ידעו היכן נלחם במלחמת העצמאות. "במהלך המלחמה הגיע אל בית המשפחה אחד מחבריו ליחידה של שמואל, הביא להם את הקיטבג שלו והודיע להם שהוא נפל", סיפר מנחם וויס, בנו של משה ז"ל. "היו עדויות של חבריו על דרך נפילתו ואפשרות על התאריך – יא' באייר תש"ח. אולם מכל הנופלים בקרב זה היו כמה שלא מצאו את גופתם, ולכן הוכרזו כחללים שמקום קבורתם לא נודע". 

במשך שנים ארוכות נשארה משפחתו של שמואל עם השאלות, עד שלפני 8 שנים פתרו בענף לאיתור נעדרים (אית"ן) את התעלומה ומצאו את מקום קבורתו. 

ענף אית"ן הוקם בעקבות מלחמת יום הכיפורים על ידי אגף כוח האדם. בענף פועלים אנשי מילואים בהתנדבות לשירות, והם עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם מצ"ח, אנשי מודיעין, משטרת ישראל, משרד הביטחון ועוד, המנסים לסייע לאיתור מקום הימצאם של חיילים נעדרים.

במהלך עדכון ספר ה"יזכור" של חללי מלחמת העצמאות, עלתה ההצעה לנסות לאתר נעדרים משנת תש"ח ומפעולות צבאיות אחרות בעבר. לאחר ניסוי מוצלח שבמהלכו אותרו מספר קברים של נעדרי צה"ל ממלחמת העצמאות, נכנסה פעילות זו לקבועה בסדר היום של הענף. "היחידה הזאת עובדת על איתור כל החללים שמקום קבורתם לא נודע, ואוספת פיסה לפיסה", הסביר מנחם. "יש פאזלים של 1,000 חלקים ויש פאזלים של 3,000, ולכן העבודה שלהם מאוד קשה. עד שהם הגיעו לפגישה מולנו הם עבדו כמה שנים".

בחודש שעבר נפטר אריק תיבון, חוקר אית"ן שהתמחה באיתור נעדרים משנת תש"ח, והתנדב ביחידה משנת 2006. לפני 8 שנים, פנה אריק יחד עם ראש ענף איתור נעדרים, סא"ל גבי אלמשעלי, למשה וויס, אביו של מנחם, בתום מאמצים רבים, על מנת לספר לו על ממצאי החקירה שנעשתה בעניין אחיו. "הפגישה התקיימה בבית אבי, והשתתפו בה אריק תיבון ז"ל, סא"ל גבי וחוקר נוסף, שם סיפרו לו את מסקנות החקירה המאומצת שעשו", נזכר מנחם.

התברר ששמואל וויס ז"ל נפל בקרב על רמלה ב-11 במאי 1948 והובא לקבורה בשנת 1952 כאלמוני בחלקת חללי הקרב בקריית שאול. "הם מסרו לנו את הדברים ברגישות גבוהה ובזהירות. הם סיפרו שלאחר חקירות, הצלבות ואימותים, הגיעו למסקנה איפה הוא קבור ועל תאריך נפילתו, שהיה אחר ממה שנמסר לאבי ז"ל לאחר המלחמה ע"י חבריו של שמואל", הסביר.

"בבית הייתה שמחה בעקבות הגילוי הזה", המשיך מנחם, "דבר שהוא קצת לא שגרתי כשמדובר באזכרה של מישהו שנפל או נהרג. אבל זאת הייתה שמחה על כך שתעלומה של 60 שנה בעצם נפתרה. תעלומה כפולה - קודם כל המקום, דבר שמאוד חשוב ביהדות, ויום הזיכרון - שיהיה מדויק".

בני המשפחה עלו כל השנים אל הר הרצל ביום הזיכרון לחללים שמקום קבורתם לא נודע - ז' באדר, והתפללו בחלקת הנופלים הללו. "התגלית הייתה מרגשת במיוחד לאבי ז"ל שעסק רבות בעניין נפילתו של אחיו, במיוחד כי מאז יכולנו לעלות להתפלל בתאריך בו באמת נפל, דבר שהיה חשוב לאבי בתור אדם שומר מצוות", גילה מנחם. "המנצח על כל המלאכה היה סא"ל גבי אלמשעלי, ושותפים לה רבים וטובים, בעיקר אריק תיבון ז"ל, שעשו עבודת קודש הדורשת תעצומות נפש, סבלנות ודיוק".

בי"א באייר הראשון שלאחר הגילוי, יום הזיכרון לקרב על רמלה, עלתה לראשונה לקבר משפחת וויס על כל גווניה, יותר משלושים איש, כשאחיו ושתי אחיותיו של שמואל ז"ל בראשם. "עלינו יחד עם משפחות שני החללים הנוספים מהקרב ההוא, מאיר חיים בויום ויצחק חדש ז"ל, ועמדנו שם בחלקה", משתף מנחם, "אין לתאר את גודל ההתרגשות והשמחה ששררה באותו מעמד. למעשה, זה היה אחד הדברים האחרונים שאבי ז"ל זכה לעשות לפני פטירתו כחצי שנה לאחר מכן".

"היחידה הזאת, כל אחד שהיא מצליחה למצוא זה עולם מלא. יש בנו הכרת תודה עצומה על עבודת הקודש שהם עושים", מודה מנחם, "ולא רק לנו, להרבה משפחות שלא יודעות אילו מאמצים עושים בשביל למצוא את יקיריהם, ולהגיע לרגע שאנחנו זכינו לקבל".