איך עוזרים לחיילים עם קשיי הסתגלות לסיים שירות מלא?

על האקתונים טיפוסיים ודאי כבר שמעתם: אנשים מעולם תוכן משותף מתאספים יחד בחדר אחד, ופותחים במרתון חשיבה על פיתוח טכנולוגי, חדשני או לוגיסטי שיספק פתרון לבעיה מסוימת. אבל מערך מגן וחיל החינוך והנוער ערכו בשבוע שעבר אירוע קצת אחר, שמתרכז כל כולו באחת המטרות ההכרחיות של החיל ושל צה"ל בכלל - סיוע לחיילים בעלי ליקויי שירות לצלוח את ההסתגלות לצבא ועד יום השחרור.

קורס יהלום עתיד להיות ה"ההזדמנות האחרונה" של חיילים רבים, הנמצאים לפחות 10 חודשים בשירות הסדיר ועדיין מצויים בפוטנציאל נשר גבוה. הרעיון הוא ליצור עבורם מסגרת חינוכית ומשמעותית של שבועיים, בה יוכלו להפוך מ"שורדים" ל"מובילים" עד יום השחרור. 

"לא מדובר על קבוצה סוציולוגית מסוימת", מסבירה ראש מדור תורה ומפקדים בענף קידום אוכלוסיות, רס"ן רוית גרוסמן-דוד, "אלא בחיילים שהמפגש עם השירות הצבאי קשה להם ממגוון סיבות: קושי בקבלת סמכות, בתקשורת בין אישית, בעיות בבית, או תחושה שלא מבינים אותם. מדד "שקד", שפותח בעתו"ם, מהווה כלי עזר משמעותי בסיווג האוכלוסייה בעלת פוטנציאל הנשר הגבוה, והוא לוקח בחשבון היסטוריה של נגררת תלונות, נפקדות ומשפטים, שיכולים להצביע על סיכוייו של החייל לנשור".

עד כה פעלו מספר מסגרות אחרות שהוביל חיל החינוך והנוער, כמו קורס "אופק" לחיילים בעלי קשיי הסתגלות קלים יותר, ההכשרות השונות של "חוות השומר" טרום הכניסה לשירות הסדיר, ובית ספר סיבה שמיועד לקצה הפיקודי ומקנה ידע וכלים לשילוב מיטבי.

אז מהם הקווים שצריכים להנחות קורס עם משמעות כל כך קריטית? "שלושת הצירים שבחרנו להתמקד בהם הם ציר השייכות, ציר החוסן וציר כישורי החיים", מסבירה רס"ן גרוסמן-דוד. "ריכזנו את מיטב המוחות של החיל, אנשי פיתוח, הדרכה, פיקוד, ובעיקר חיילים וחיילות שמכירים מקרוב את אותה אוכלוסייה - כדי לחשוב איך מפחיתים לחיילים את תחושת הניכור ונותנים להם את הכתף שהם צריכים".

אחד הרעיונות הראשונים שעלו, היה פיתוח משחקים שיכולים לשקף לחייל עיבוד מסוים של המציאות - ממש כמו מונופול, עם מצבים מציאותיים, בהם הוא מתבונן מבחוץ ויכול לקבל החלטה.

"רעיון נוסף היה לערוך סימולציה של 'דלתות מסתובבות' - עם סיטואציות מחיי היום-יום. למשל, המפקד אמר לי להחליף חייל בשמירה ובבית קבעתי משמרת שהפרנסה שהמשפחה שלי תלויה בה - מה יקרה אם אגיד לו אני אסכים או אברח, ולאן המצב יתגלגל? ומה עוד אני יכול להגיד או לעשות במצב כזה? המטרה של המתודה תהיה להראות שיש בחיים מגוון של אפשרויות, ושהכוח באמת בידיים שלהם", מדגימה ומסבירה רס"ן גרוסמן-דוד.

בקורס ישימו גם דגש משמעותי על דרכי תקשורת דרך סדנאות שונות - איך לקבל לא, איך להתנסח מול גורמי סמכות, איך להשפיע במהלך שיחות על המצב הקיים כדי שהדברים יסתדרו לטובה. 

אחד התהליכים המשמעותיים שהחייל נדרש לעבור, הוא להפוך מ"שורד" ל"מוביל" - לקחת התנסויות מורכבות שקרו לו, בצבא ובאזרחות, ולתרגם אותן לכוחות חדשים ולסיוע לאחרים. מתוכננת סדרת "הישרדות" בשטח, בה החיילים יצאו מגבולות המחנה לפעילות שדה, ומהצד ה"מוביל", ישולבו התנדבויות ותכנים של תרומה לקהילה. "כשנותנים לחייל כזה להיות בצד הנותן - זה מעניק לו עוצמה אדירה", היא מדגישה.

ומה קורה כשהחיילים חוזרים ליחידה? אחת העובדות המרכזיות שלוקחים בחשבון, הוא שהשחקן המרכזי בהשתלבות - הוא המפקד. "אחרי שהם עוברים את הקורס, אי אפשר שיתפסו אותם שוב כאותם חיילים 'בעייתיים', והדרג הפיקודי צריך להיות מודע כמה שיותר לחוויה העוצמתית שהם עברו בקורס. אנחנו מוכנים למנות מש"קית קשר, שתפקידה יהיה לספר להם על התהליך שהחייל עובר. בנוסף, נרצה להפיק בהמשך סרטון שיסביר למפקדים מה החייל עבר בקורס", מגלה רס"ן גרוסמן-דוד.

"סיימנו את שלב החשיבה", היא אומרת, "ועכשיו אנחנו מתחילים את שלב העיבוד. כל הקונספטים שעלו בהאקתון יעברו לעיבוד מקצועי ולבניית ההכשרה הסופית".

ההחלטה לקיים את ההאקתון בתוך החיל, ולא לפנות למכון חיצוני הניבה תוצאות מרשימות, לדברי רס"ן גרוסמן-דוד: "כל הפתרונות שהצענו צמחו מהיכרות עם התחום החינוכי ועם האוכלוסייה הזאת. הבאנו לכאן את האנשים שעובדים איתם יום יום, על מנת לאפשר להם להישאר במערכת - ומעבר לזה, להיות חיילים תורמים - ונתרמים".

על לוח השנה שלהם, היעד כבר מסומן - ובעוד שלושה חודשים ייפתח בשאיפה מחזור הפיילוט הראשון של הקורס, שאורכו כשבועיים, בהובלת מגמת "להב" של חוות השומר. "מי שיעבור את הקורס ויחזור לשירות תקין יוכל להמשיך להנות מהשלמת השכלה, מחיקת רישום פלילי וכל שאר 'קפיצות המדרגה' האחרות שהצבא מציע. לחיילים מגיעה הזדמנות לא רק להמשיך לשרת בצבא, אלא לקבל כלים כדי להשתלב באזרחות בצורה טובה יותר", היא מסכמת.