שליחות ומשמעת

מלחמת יום הכיפורים פרצה לפני שנולדתי, אך אני מכירה אותה היטב. שנותיי הרבות כקצינת נפגעים זימנו לי למידה על המלחמה העקובה מדם בזוויות שונות; מפגשים רבים עם המשפחות השכולות לאורכה ולרוחבה של הארץ, הם אשר חייהם השתנו ללא הכר מאז קיבלו את הבשורה המרה על נפילת יקיריהם באוקטובר 1973.

בתקופה האחרונה, אני מלווה מקרוב נכים שהותירה המלחמה, הנושאים בגופם ובנפשם את צלקות הקרב. כמעט חמישה עשורים חלפו, ונדמה שלעיתים הם עדיין שם. המלחמה הזו שינתה את חייהם של רבים ואני חשה גאווה לייצג ולתמוך, יחד עם חבריי מסגלי הנפגעים בחילות ובחטיבות, כמסר של אומה החבה חוב ערכי מוסרי למי שנפגעו גם לאחר שנים רבות.

בשנה האחרונה, במסגרת רפורמת "נפש אחת" ולאחר מספר שנים של עבודת מטה בצה״ל, זכיתי להקים, יחד עם צוות מיוחד, את הענף לליווי פצועי ונכי צה״ל במערך הנפגעים שבחיל משאבי האנוש. זהו גוף חדש שניתן לראות אותו כהמשך הלמידה של לקחי המלחמה ההיא; לאור הבלבול והקושי שהיו בשליטה בנתוני כח האדם והודעות על נפגעים הוקמו כהפקת לקחים אחרי מלחמת יום הכיפורים, מערך מודיעי הנפגעים וחיל השלישות (שהיה לימים לחיל משאבי האנוש).
וגם היום אנחנו ממשיכים ללמוד, מהמעשה ומהטעויות, והענף שהקמנו הוא אבן דרך משמעותית בקידום הטיפול בפצועים והנכים.
תקופת חגי תשרי, ויום הכיפורים בפרט, הם זמן להביט במראָה, לעשות חשבון נפש, אבל עבור המשפחות השכולות, הפצועים והנכים הם גם תזכורת לחלל שאינו מתמלא, למרות השנים החולפות.
אני מאחלת לנו, כחברה, שנצליח להאיר ולתמוך את אלה שכוחם נחלש, שנדע לחבק את הנפגעים ובני משפחותיהם, שנמצא את המילים הנכונות עבור אלה שאינם מצליחים להפיק קול; שנצליח לעמוד בחוב המוסרי שלנו כלפי משפחות החללים שמקום קבורתם לא נודע.

ולכם, משפחות שכולות, פצועים ונכים יקרים, דעו שאתם חלק בלתי נפרד מאיתנו, וסיפורי חייכם שזורים במורשתנו לתמיד, צרובים בנו גם בחלוף העיתים.

את הייעוד שלנו – לשרת במערך הנפגעים ולעמוד לצד הנפגעים ובני משפחותיהם - נמשיך למלא ברגישות, במקצועיות ובאחריות, כי זו השליחות שלנו, ואנחנו נחושות ונחושים לממשהּ באופן מכבד וראוי.
אשא תפילה להחלמת הפצועים, השבת השבויים והנעדרים, יהי זכר הנופלים ברוך.