יתומי צה"ל חזרו להדריך בקייטנה שהפכה להם לבית

כבר 40 שנה שבקייטנת "בני חיל" דואגים לשמח מדי קיץ עשרות יתומי ויתומות צה"ל. רבים מהמדריכים והחיילים שמלווים אותם היו בעצמם ילדים בקייטנה, ועבורם השבוע הזה הוא המתנה הכי גדולה שהיו יכולים להעביר הלאה. נפגשנו איתם לשיחה מלב אל לב על המסגרת שהפכה למשפחה

20.08.23
הילה גד, מערכת את"צ

במבט ראשון, "בני חיל" נראית כמו כל קייטנה אחרת, אך היא רחוקה מלהיות כזו. כל שנה מחדש בקיץ, מגיעים לכפר הנופש אולגה עשרות חניכים וחניכות, וכולם יתומי ויתומות צה"ל. "הם שווים פה, וזה מאחד אותם", מסביר רס"ם במיל' יובל רוט, סגן מפקד הקייטנה שמציינת בימים אלה 40 שנים לפעילותה, "במסגרות אחרות תמיד יהיה את השוני, אבל פה הם יכולים להיות מי שהם באמת, בלי מסכות, ולדבר בצורה פתוחה".

והוא אומר זאת מניסיון אישי. יובל בעצמו היה חניך בקייטנה לפני שנים: "כשהיית בן 5 אבי נהרג בתאונה בצבא, ואני הפכתי ליתום". מאז התמיד והגיע לקייטנה באופן קבוע, וכשהתגייס לצבא, ביקש להיות חלק מהמקום שהפך עבורו לפינה חמה ולמשפחה של ממש. 

כשהיה בן 19, בפעם הראשונה שהדריך, פגש יובל ילד בן 4 בשם רז. בין השניים נוצר קשר עמוק, והם המשיכו לדבר ולהיפגש גם שנים לאחר מכן. "ממש לפני חצי שנה הוא התחתן, וכמובן שהייתי בחתונה", הוא מחייך.

אך שבוע אחד של הדרכה לא הספיק ליובל, והוא בחר להישאר. מאז, במשך 27 שנים, הוא שותף לצוות הפיקוד של הקייטנה: "זה שירות המילואים שלי. פעם בשנה אני מגיע לכאן עם המון שמחה ורצון להעניק לילדים את מה שאני קיבלתי כשהייתי ילד".

יובל הוא ממש לא היחיד שחזר לסגור מעגל. "יש פה הרבה ילדים שגדלו בקייטנה הזאת, התגייסו וחזרו להדריך. הקשר שלנו איתם הוא מאוד חזק, החוויה הזאת מאוד משמעותית עבורם וגם עבורנו", העיניים שלו נוצצות מהתרגשות. 

סמל טל שצוב, בעבר חניכה וגם היא היום מדריכה בקייטנה, מזדהה עם התחושות שיובל מתאר: "אף אחד לא מבין כמה זה משמעותי עד שמגיעים להדריך פה. כשאת רואה כמה טוב זה עושה לילדים, זה שווה הכול".

"הסיפורים האישיים והשכול נמצאים פה, אבל הם לא מעיבים על האווירה", יובל מבהיר. במהלך ארבעת הימים שהילדים מעבירים ב"אולגה", הם מספיקים לעשות מסיבת קצף, מסלול נינג'ה, החלקה על הקרח, באולינג ועוד שלל פעילויות מהנות. 

"כל המסגרת בנויה כדי שהילדים ייהנו", מסביר סמ"ר שחר שאול, מדריך ויתום צה"ל בעצמו, "הם באמת מחכים לקייטנה, כל שנה מחדש".  סמל שצוב מסכימה איתו: "לפני הכול זאת חוויה כיפית, הסיבות שעומדות מאחוריה לא משנות״.

אחרי תקופה ארוכה בקייטנה, זו שנתם האחרונה של המדריכים, והתחושות מעורבות. "הקייטנה הזאת היא חלק ממני. אני עדיין לא מעכלת שזה מסתיים", מודה סמל שצוב.

מבחינת יובל המסע המשותף לא בא לסיום: "אני בוחר לבוא לפה ולעשות את הדבר הכי מדהים, ואני מקבל כל כך הרבה בחזרה מהילדים והמשפחות. אני חוזר הביתה עם לב מלא באהבה".