מאיפה הגיעו התג, השרוך והסיכה? 3 דקות שיעשו לכם סדר

תחקיר ועריכת תוכן: גל מי טל, ליה קנטרוביץ'. אפטר: אלמוג גרסל. סאונד ועריכת וידאו: נועה בירמן. ויזואליה ומסמכים: באדיבות ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון. תודה מיוחדת לרס"ן (במיל) ליעד גלבוע, ממחלקת היסטוריה, על הייעוץ והליווי.

הם נמצאים בכל מקום: על שער הכניסה למחנה, בראש התורן ועל גבי המדים שלכם - אבל מאיפה בכלל הם הגיעו? ואיך התפתחה אימפריה שלמה של סיכות, תגים ושרוכים? באנו לעשות לכם סדר בסמלים הרשמיים של צה"ל.

"הנדון: מינוי ועדת סמלים ונוהג, תפקידי הוועדה: להמליץ בכל הנוגע ל-סמני יחידות, אותות הצטיינות, דגלים, תלבושת, נוהג וכו'".

סוף מאי 1948. המדינה הצעירה מכריזה רשמית על הקמתו של צבא ההגנה לישראל, בעיצומה של מלחמת העצמאות. במקביל להקמתן של היחידות השונות, מתחילים לצוץ באופן פיראטי סמלים המשייכים את החיילים ליחידה אליה גויסו. 

בצה"ל מבינים שצריך להסדיר את עניין הסמלים ובעקבות כך נולדות הפקודה והוועדה שמסדרות את כל הקלפים. עם הקמת הוועדה מתחיל עידן חדש - עידן הסמלים הרשמיים בצה"ל. 

אבל למה בכלל צריך סמלים? 

סמל המתכת הראשון על שולחן הוועדה הוא, איך לא, סמל צה"ל. בדיון נקבע כי יהיה לו מקום בולט על גבי הכובעים והכומתות. בפקודה 21/3 ב', ניתנות הנחיות מדויקות לייצור וענידת הסמל, עד לרמת המילימטר. במקביל להטמעת הסמל בכל רחבי צה"ל, מתפתח שיח בין אכ"א לבין מפקדי היחידות, בניסיון לקבוע סמלים רשמיים גם לחטיבות, לאגפים ולחילות השונים, שיוצמדו לשרוול המדים. 

בשלב הראשון, היחידה שולחת מספר הצעות לתוצר האידיאלי עבורם: שרטוטים ראשוניים שמשדרים את האווירה ביחידה, בצירוף הצבעים הרצויים, ואז נכנסים לתמונה הגרפיקאים של המטה הכללי, שמשרטטים את הגרסה הסופית לייצור. 

כבר בשלב מוקדם הפכו אותם סמלי השרוול לתגי היחידה שאנחנו מכירים היום. תופעת הסמלים, שהתחילה מתגי יחידה וסיכות חיל, מתפשטת מהר מאוד לעולם שלם של דגלים ושרוכים - ביניהם גם השרוך הירוק האייקוני של מפקדי ומפקדות ההכשרות בצה"ל. אבל מאיפה בכלל הוא צץ?

נחזור רגע לתקופת המנדט הבריטי: השוטרים היו מסתובבים עם שרוך מסביב לכתף, אליו מחוברת משרוקית - שעזרה לשמור על הסדר. בצה"ל ככל הנראה שאבו השראה מהרעיון וכך הוחלט להעניק לשוטרים הצבאיים ולמפקדים בהכשרות שרוך ומשרוקית.

עם סיום מלחמת העצמאות, פנו ראשי מחלקת ההדרכה בבקשה לקבל שרוך מיוחד. הצבע שנבחר עבור "שרוך המשרוקית" היה ירוק כהה. לאחר הטמעתו, הוא הפך לחלק בלתי נפרד מהדיגום של המפקדים בבתי הספר. השרוך התקבע כסימן היכר למפקדי הכשרות בזרוע היבשה, למעט בה"ד 1, ונשאר איתנו עד היום - רק בלי המשרוקית.

אם נסתכל בפרטים הקטנים, נגלה שמאחורי כל סמל עומד עולם שלם, הרבה יותר מעוד פריט דיגום. עם השנים הפכו הסמלים האייקונים כמו העץ של גולני, סיכת המ"מ והשרוך הסגול, לחלק בלתי נפרד מהמורשת של כלל היחידות, מהסיפור של צה"ל, ושל כולנו.