630 טירונים שחלמו להתגייס, ויריד אחד - שהביא את הצבא הגדול למחו"ה אלון

ברחבת המסדרים במחו"ה אלון, תערובת של מבטאים שונים היא חלק בלתי נפרד מהשגרה. ובפלוגות הטירונים במגמת עברית, חיילים וחיילות שהגיעו ממדינות ומרקעים שונים לומדים לתקשר בשפה אחת משותפת ומתעקשים שכל השיחות - יתנהלו בעברית בלבד. 

אלא שהפעם במסגרת יריד 'פסיפס צה"לי' שהתקיים בשני שעבר, הורשו 630 הטירונים לדבר כל אחד בשפת האם שלו, ולשוחח עם נציגים מכל רחבי הצבא שהציגו בפניהם את מגוון התפקידים ואפשרויות השירות העומדות בפניהם בהמשך דרכם.

"אין תחליף ללשבת עם מישהו אחד על אחד, ולשמוע על חווית השירות שלו", פותחת סרן א', סגנית מפקדת מגמת עברית במחו"ה אלון, "והיריד הזה ממש מאפשר את השיח הזה, בלי המכשול של השפה. עשרות הנציגים באו עד לבסיס מכל מיני מקומות: משטרה צבאית, הגנ"א, הגדס"ר הבדואי, חיל התותחנים, חיל הגנת הגבולות סיירת חרוב ועוד, הקימו דוכנים ברחבת המסדרים, והעניקו לטירונים שלנו קצת יותר ודאות על מה זה אומר להיות חייל בצה"ל".

ההיכרות הזו, כפי שהיא מסבירה, היא קריטית במיוחד: מתגייסים רבים עולים לארץ כשהם מכירים את הצבא אך ורק מהרשת, ומגיעים לטירונות כשהם כבר 'מקובעים' על תפקיד מסוים. "יש כאלה שמגיעים עם רצון להגיע למג"ב למשל, בין היתר כי זה מה שהאח הגדול שלהם עשה, והם יודעים שמדברים שם ערבית. חיילים מאמריקה שמעו על הקומנדו, ולפעמים זאת גם האופציה היחידה שהם מכירים. המטרה שלנו היא לפתוח להם את הראש - שלא ישתבצו רק לפי אותו חלום ראשוני". 

אחת המטרות הבולטות של היריד, לדברי סרן א', היא לעודד גיוס ללוחמה בקרב חיילי המגמה. "יש כאן כמעט 500 חיילים וחיילות עם פוטנציאל לקרבי", היא מתארת, "וזה משהו שהצבא זקוק לו מאוד בתקופה הזו".

לכן, במחזור הזה, היריד הותאם לכך: "אם פעם היינו מחלקים את הטירונים בין קרביים לתומכי לחימה, עכשיו היריד הוא אחיד לכולם. אנחנו נותנים להם להתרשם מהכול, ואם יש רצון - עוזרים להם לממש אותו".

בפועל, לא כל מי ש'פוטנציאל לקרבי' בסוף משתבץ בגדוד או בסיירת. "יש כאן לא מעט חיילים אקדמאים, למשל, שהתואר שלהם יכול להועיל במקומות אחרים בצבא - ולשם אנחנו נשתדל להביא אותם. אבל במחזור הקודם הוצאנו כ-280 לוחמות ולוחמים, וזה בהחלט הישג".

ואכן, המוטיבציה ללוחמה במחו"ה אלון ניכרת במיוחד, למרות שמדובר בטירונות 02. טוראי א', למשל, עלה מצרפת דרך מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ), עשה יום סיירות - ושובץ לצנחנים. "לפני מחו"ה אלון עוד דיברתי קצת בעברית, אבל עכשיו אני יכול לדבר הרבה יותר טוב", הוא מתגאה בשפה שרכש, "למדתי המון דברים על ישראל, כמו היסטוריה של המדינה, או של הצבא וסיפורים של חיילים".

טוראי ג' עלתה מאנגליה, גם היא דרך מח"ל, וחולמת להיות מ"כית בחטיבת החילוץ. "אני אמורה לשרת רק שנה וחצי, אבל כבר יודעת שאעשה שירות מלא. עליתי לפה לבד, כי זה תמיד היה החלום שלי להתגייס".

"מגיעים אלינו חיילים מכל העולם", משתפת רב"ט י', מפק"צית במחו"ה אלון, "יש לי חיילות מרוסיה, מאתיופיה, מקוסטה ריקה ומהפיליפינים, והן מלמדות אותי מה זה ציונות ואהבת הארץ לא פחות משאני מלמדת אותן. לפעמים הן באות לכאן עם צלקות של רדיפה, ואנחנו מדברות על זה בשיעורים. הן מגיעות בעצמן למסקנה שזה הבית שלהן, שכאן בטוח - גם אם יש מלחמה".

וכעת, אחרי שקיבלו את הבחירה האמיצה לעלות לארץ ולהתגייס, הם מגיעים לשלב בו יוכלו להביע את העדפותיהם לגבי השירות הצבאי. "בשבוע הבא, כשהחיילות שלי ישבו מול קצין המיון, כל אחת תדע להגיד במדויק מה מעניין אותה ולאן היא רוצה להגיע, מתוך היכרות אמיתית עם האפשרויות ולפי הנתונים האישיים", קובעת רב"ט י'. 

בעוד כ-3 שבועות, חלקם ישובצו בקורסים, חלקם יגיעו הישר ליחידות, ואחרים יתחילו טירונות מחדש, הפעם קרבית יותר. "רובנו לא יודעים מה זה להיות עולה חדש, איך זה להיות חייל בודד, ולדעת את השפה בצורה די בסיסית", מדגישה המפק"צית, "אבל אני מקווה שכל מי שיקרא את זה יעריך קצת יותר את החבר שלידו, שעלה מרוסיה או מארה"ב. וגם, אל תתייאשו - דברו איתם בעברית, לאט ככל שצריך. כמפקדת, לראות אותם מתקדמים ומוצאים את המקום שלהם, זו תחושה מאוד מספקת".