החיילים האלה עוזרים לקבוע איך ייראה צה"ל הגדול

קומה 4, בניין צה"ל, בסיס "הקריה". תחת ענף תכנון כוח האדם הסדיר, אי שם בסוף אותו מסדרון, ניתן למצוא את מש"קי ומש"קיות התכנון מארבעת המדורים השונים (תכנון לחימה, תומכי לחימה, קצונה וקבע ומדור תכנון הכשרות). 

"כשאני אומר מילה שנשמעת לך כמו סינית, תעצרי אותי, ואנסה לתרגם אותה", פותח בחיוך סגן כפיר רובינשטיין, ע' רמ"ד זרועות, המדור האחראי על תכנון כלל תומכי הלחימה בצבא. "בצורה הכי פשוטה שיש, עולם התכנון מתבונן במצב הנוכחי, מבין מה הצורך של הצבא - והדלתא שביניהם - זה התכנון. כלומר, לקחת את המצב הרצוי והמצוי, ולסלול ביניהם את הדרך. זה קצת כמו טיול".

אילוסטרציה

"אנחנו מנסים לחזות את נקודות הציון שחיילים יעברו במהלך השירות", הוא ממשיך. "אני יודע מהן נקודות המוצא והיעד, אבל אני לא יודע את האמצע. בשביל להבין את המסלול הזה, אנחנו משתמשים בכל מיני פרמטרים שאנחנו בונים ומחשבים".

כדי לזהות ולהגדיר את המצב המצוי, יש תהליך שנקרא "איתור מצבות" - או במילים פשוטות, להבין כמה אנשים נמצאים באותה נקודת זמן בכל מקום בצבא, ומה הם עושים. לצורך העניין, אם יש 700 מש"קיות ת"ש - אז להבין איפה הן משרתות, ואת מי מהן צריך איפה. לפי הנתונים האלו, פעמיים בשנה, במה שנקראת "עונת התכנון", קובעים במדור את התגבורת שתגיע לכל אחת מהיחידות. אגף התכנון הוא האחראי להגדיר את הצורך - לפי התוכניות ארוכות הטווח של צה"ל לשנים הבאות, "מוריד" אותו לאנשי עתכ"א סדיר (ענף תכנון כוח האדם סדיר), ואלו מעבירים את הדרישה ליחידת "מיטב" לקראת גיוס המלש"בים הבאים.

מש"ק תכנון - אילוסטרציה

"אני לא מתכנן ברמת הגדוד של גולני או צנחנים", מבהיר סגן רובינשטיין, "אלא ברמה המטכ"לית. למשל, על הצרכים בחיל האוויר, בזרוע היבשה או באגף המודיעין. בסוף, הסמכות היא זו שקובעת איפה לפזר את החיילים לפי רמת האיכות והצרכים המסוימים שלה, בעזרת מש"קי תכנון זרועיים. יש להם את ההקצאה שלנו, והם מייעדים את החיילים למקצועות בהתאם לדרישות".

"פרמטר הנשר"

אחד המדדים הבסיסיים והמשפיעים יותר, הוא פרמטר הנשר. אם יש קורס אליו מתגייסים 85 חיילים, צריך לברר מה הסבירות הסטטיסטית של כל חייל לנשור ממנו (בעיה רפואית, פסילת מקצוע, אי עמידה בדרישות, בעיות משמעת וכו'), על מנת "לחזות מראש" את הפער, ולעמוד ביעד המתוכנן.

"כשמודדים 'פרמטר נשר' צריך להסתכל ממבט על, לגבי התחנות שכלל החיילים עברו במהלך תקופה מסוימת. אנחנו מנתחים את התנועות האלו ומסווגים אותן למקרים תקינים ולא תקינים. בפרקטיקה, אני מודד את הנתונים בכל פעם שנה, שנתיים ושלוש אחורה, עושה שכלול לתוצאות המדידות, והאחוז הסופי הוא פרמטר הנשר. סטטיסטיקה במלוא מובן המילה".

הפרמטרים אולי נשמעים כמו מידע יבש שנשאר במערכות המידע, אבל מדידתם לא רק עוזרת לתכנן מי יתגייס לאן ומתי, אלא מדובר באחד הכלים המשפיעים ביותר באכ"א על התנהלות הצבא הגדול. "אם למשל יש מקום מסוים בצבא ש'פרמטר הנשר' בו עלה מ-10% ל-20% תוך פרק זמן מסוים, אני לא בהכרח 'אפצה' על הפער הזה ואשלים את התגבורת".

"אני לא אומר למפקד "אחוז הנשר שלך הוא 20%, אז נביא אליך 20% יותר חיילים", מחדד סגן רובינשטיין. "אני כן יכול לומר לו - זה אחוז ה'נשר' שלך, הוא עולה, אתה צריך לעשות עם זה משהו ולא לבזבז את כוח האדם שלך. ככה בעצם המוטיבציה של היחידות לשמר את האנשים שלהן עולה. התוצאה הסופית שאנחנו רוצים להשיג היא לדייק את מתן התגבורת, שנחלק את המקורות והמשאבים הצבאיים בצורה הטובה ביותר".

יום שעובר לא חוזר - ולא נראה כמו קודמו

שתי עונות התכנון המרכזיות מתקיימות בחודשים אוקטובר עד אמצע פברואר, ואפריל עד סוף אוגוסט. יריית הפתיחה היא קבלת הצורך מאגף התכנון, והשלב האחרון הוא הורדת התוכניות ל"מיטב". אך בין לבין, לפני, אחרי וגם תוך כדי, מתעסקים מש"קי התכנון בעבודות מטכ"ליות שמגיעות לדרגים המשפיעים ביותר. "אלה לאו דווקא משימות שקשורות רק לתכנון, אלא לכל תחום כוח האדם", מדגיש לנו סמ"ר נמרוד פרינץ, מש"ק תכנון בתפקידו.

"יש לי שני תפקידים מרכזיים, הוא מסביר ומעמיק בדבריו, "אני מתעסק קודם כל בתיקוף 'פרמטר הנשר'. זה התחום הספציפי שלי בתוך המדור, שבהתבסס עליו אנחנו קובעים את מתן התגבורת לגופים השונים בצה"ל".

"והתפקיד השני", הוא מוסיף, ועיניו נדלקות מעט יותר, "הוא היותי פרויקטור. בכלל, אני חושב שזו הסיבה שהביאו אותי לכאן מלכתחילה". נמרוד משמש כמש"ק תכנון כבר שנתיים וארבעה חודשים, לאחר שאותר במיון קדם צבאי לפני גיוסו. "אני אחראי על רוב התחקירים שמגיעים אלינו למשרד. אלו נתונים שאני צריך להוציא ולהפיק מהם את המסקנות וההמלצות לסמכויות שלנו".

עד לשולחן סגן הרמטכ"ל

"בתחילת 2018", הוא מספר, "גורם בכיר במטה הכללי כינס דיון בנוכחות סגן הרמטכ"ל דאז והרמטכ"ל כיום, רא"ל אביב כוכבי, וציין בפניו כי ביחידה שלו יש יותר מדי מצבות כוח אדם בתפקידי מנהלה, והוא ממליץ לנתב את האנשים הללו למשימות אחרות בצה"ל".

"בגלל שבצה"ל מבינים את החשיבות של המשאב האנושי, ומכירים בכך שהוא מוגבל, אין סיבה לאייש כל כך הרבה אנשים בתפקידי מעטפת ביחידות שלא זקוקות להם. במטכ"ל הוחלט לפתוח בעבודת מטה בנושא, וכאן התחילה המשימה שלי - לחקור ולתכנן כיצד למנוע איוש יתר בתפקידי המנהלה בצה"ל. היו לכך כמה שלבים, והניטור והבקרה בנושא ממשיכים עד היום", ממשיך סמ"ר פרינץ. "בשלב הראשון, זיהינו את ההשלכות של התופעה - החיילים ביחידות הפתוחות מרגישים פחות משמעותיים, מה שעלול לגרום לפגיעה בתפקודם ובתחושתם האישית בנוגע לשירותם. בנוסף, המחסור בחיילים ביחידות הקדמיות פוגע במבצעיות שלהם".

"מאותו דיון ראשוני ניתנו גם דגשים לפעולה - משימות שירדו אלינו ואל זרועות הצבא", הוא מתאר. "אחת המטלות הייתה מניעת שיבוץ עודף למערך, וכאן בדיוק אנחנו נכנסים לתמונה יחד עם 'מיטב'. כלומר, להציב את החיילים שמסוגלים לכך ביחידות סגורות, ולשבץ ביחידות הפתוחות את אלו שלא".

"התחלנו לשקף לסגן הרמטכ"ל תמונת מצב של היחידות אחת לשלושה חודשים", מתאר מש"ק התכנון. "רצינו לראות איך צה"ל מתקדם בנושא הזה - אם התהליכים אכן עובדים, אם איוש היתר באמת מצטמצם. זו עבודת פיקוח, שדרכה עקבנו אחת לתקופה באיזה קצב אנחנו מתקדמים, ובאילו נקודות אנחנו יכולים להשתפר".

נמרוד מצטנע, אבל האמת היא, שהמצגות והתחקירים עליהם הוא עובד מגיעים לעיניו של סגן הרמטכ"ל, כמעט אחד לאחד. "כשאני מסיים שלב בעמ"ט (עבודת מטה) אני מראה את המצגת למפקד שלי, אנחנו נכנסים איתה לראש עתכ"א סדיר, היא מציגה לראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם, משם לראש אכ"א - ובסוף לסגן הרמטכ"ל. בדרך, כמובן, יש הכוונות ודיוקים לפי מה שרלוונטי לאותו דיון, אבל מה שאני מוציא ומכין זה מה שמוצג בסופו של דבר".

מצגת שעובדים עליה רב"ט וסמל, המוקרנת בלשכת סגן הרמטכ"ל, אינה דבר שגרתי. אך זו המציאות ומידת ההשפעה של מש"קי התכנון. "בדרג הגבוה סומכים עלינו ומתייחסים למסקנות שלנו ברצינות גמורה. מתקבלות החלטות גדולות מאוד על בסיס המסקנות שאנחנו מציפים, ואין תחושה מספקת יותר מזו".

"אנשים אומרים לי: 'אז אתה מתעסק כל היום רק בטבלאות אקסל?'"

סגן רובינשטיין מסביר כי אפילו החיילים עצמם לא תמיד מבינים עד הסוף את ההשפעה האדירה הטמונה בתפקידם: "המש"קים מתגייסים כחלק מאיתור מראש לתפקיד. זה אחד המקומות המיוחדים שאפשר להגיע אליהם בעולם תומכי הלחימה, ובהתאם איכות האנשים גבוהה".

"כשהגעתי לתפקיד שלי לא שמעתי עליו הרבה", נזכר סמ"ר פרינץ, "רק קראתי קצת באינטרנט וחשבתי שזה תפקיד פקידותי ותו לא. אנחנו ענף של כ-50 חיילים, מתוכם עשרה קצינים שדואגים לחבר אותנו תמיד לתהליכים להם אנחנו שותפים - כל כך מעט אנשים עם אחריות אדירה, לתכנן ולחלק בצורה המיטבית את כוח האדם בצה"ל כל מחזור מחדש".

רגע לפני סיום, שאלתי את נמרוד למי בעיניו התפקיד יכול להתאים. התשובה הייתה חדה וברורה: "מי שמעניין אותו לחקור, ללמוד, להעמיק, לא לעשות את אותה עבודה שחוזרת על עצמה, מי שאוהב לגוון - זה המקום בשבילו".

"אנשים אומרים לי: 'אה, אז מתעסק כל היום רק בטבלאות אקסל?", הוא צוחק. "חבל לי שזה מה שחושבים על התפקיד, ושאנשים לא תמיד מבינים מה אנחנו עושים מתחת לפני השטח. הופתעתי לטובה והגעתי להישגים שאני גאה בהם, זה משהו שעד שאתה לא רואה ולוקח בו חלק, אתה לא מאמין".