מה זה קק"ץ נבו?

אם חשבתם לצאת לקצונה, ודאי כבר יצא לכם לקרוא או לשמוע על תנאי היציאה ועל המגמות השונות בבה"ד 1. אך מעבר לקורסים השגרתיים, ובדיוק בשביל לתת לכל מועמד מתאים את האפשרות להגיע לשורות בה"ד 1, הוקם קק"ץ נבו - קורס קצינים לחיילים בעלי הגבלה רפואית, חוזרי שירות, וקצונה פרופסיונאלית (מקצועית).

אז מה זה בכלל אומר? מדובר בקורס קצינים לכל דבר, המתקיים בקריית ההדרכה בדרום הארץ, ומיועד לשתי אוכלוסיות מרכזיות: האחת, חיילים בעלי הגבלה רפואית אשר אין באפשרותם לבצע את הקורס במתכונת המקורית שלו, בשל צורך להיות בקרבת בית חולים והן בשל צרכים מותאמים רפואית. "הקורס מאפשר סביבת למידה אשר מותאמת לאוכלוסיה, אנחנו נותנים מענה לבעיות הרפואיות איתם מתמודדים הצוערים, ומתאימים את סביבת ההכשרה כדי שיוכלו לסיים בהצלחה", כך מסבירה ראש מנהל הקצינים במחלקת הסגל, סא"ל דנה משאלי בנישו.

האוכלוסייה השנייה כוללת חוזרי שירות וקצינים מקצועיים, כלומר, בעיקר אנשים בסביבות גיל 30, בעלי משפחות, אשר חוזרים לשירות בתפקידים כדוגמת משפטנים, רופאים, יועצים ועוד. "אותם חוזרי שירות, שרכשו השכלה באזרחות, נדרשים לעבור קורס קצינים על מנת לבצע את תפקידם בצה"ל. אך בשל דרישות הקורס המקורי בבה"ד 1 - היציאות הביתה, המרחק והכשירויות הנדרשות לצד היותם אנשי משפחה - אנחנו מבינים שיש בזה קושי", מפרטת סא"ל משאלי.

"חשוב גם להבהיר", היא מוסיפה, "שהדרישות מצוער בגיל 19, לצורך העניין, הן שונות מהדרישות מצוער בגיל 30. לכן בקק"ץ נבו, הצוות הפרופסיונאלי (מקצועי) פועל במתכונת מותאמת".

קורס הקצינים המיוחד מתרחש פעמיים בשנה בשני מחזורים, בכל מחזור כ-30 צוערים אשר מתפלגים לשני צוותים של 15 אנשים. כך שסך הכול, בשנה מוכשרים 60 קצינים הן בעלי רקע רפואי והן בעלי רקע פרופסיונאלי.

אז איך מגיעים לקורס? חייל בעל הגבלה רפואית המעוניין בכל זאת לצאת לקצונה, והמפקד שלו חושב כי הוא ראוי לכך, מתחיל את התהליך הרגיל שכל מועמד בצה"ל עובר - מבצע מבדקים, ולאחר מכן בדיקת כשירות רפואית.

במידה ונמצא לא כשיר, נדרש החייל להפנות את המסמכים לענף רות"ם במקרפ"ר (מפקדת קצין הרפואה הראשי), שם נקבע האם המועמד פסול לגמרי או שניתן להעביר אותו לוועדה שתקבע ותאשר את הצרכים הנדרשים לו ואת התאמתו לקורס.

"במסגרת הוועדה, המתבצעת בראשות רמ"ח הסגל, נוכחים המג"ד מבה"ד 1, נציג חתומכ"א וגורם רפואי שמאשר את כל הצרכים הרפואיים. לדוגמה, בוועדה יכול לעלות כי למועמד נדרש מקרר בחדר כדי להחזיק תרופה או כי עליו לשהות בחדר המותאם לאסמטי. להגבלה הרפואית יש משמעות פרקטית, לעיתים, שמחייבת גם התאמה לוגיסטית, הוועדה הינה חלק מההבנה וההערכות הנדרשת", מציינת סא"ל משאלי.

כמו כן, באשר לאוכלוסייה הפרופסיונאלית נבדקת ההתאמה והמדיניות לצד ההגבלה של המקומות בקורס, "ישנם שיקולים של גיל ותעדוף", מסבירה סא"ל משאלי, "אקדמאית שהתגייסה לתפקיד יועצת והיא חצי שנה בקבע ונמצאת מתאימה לקצונה, תידרש לעתים לדחות את יציאתה אם ירצו להוציא קצין מבוגר יותר", מדגישה סא"ל משאלי.

התכנים המועברים בקורס זהים לתכנים של מגמת נחשון בבה"ד 1, רק ללא נשק, שטח, מטווחים, אבט"שים, ספורט וניקיונות - אך את מקום כל אלו תופסים סיורים, העשרות והתנסויות. "התוכן מאושר ע"י בה"ד 1, בדומה ליתר הסמכות הקצונה בצה"ל", אומרת ראש המנהל.

בסיום הקורס, ממשיכים הצוערים להשלמה חילית, כל אחד בזרוע או באגף אשר אליו הם כפופים. "ההשלמות מתקיימות בבה"דים המונגשים לאותם הצוערים, ומתאימים לצרכים שלהם על מנת שדבר לא יפגע בדרכם לקבלת הדרגות, גם כאשר הם עוזבים אותנו וממשיכים בהשלמות החיליות".

במועד הקרוב, מגלה לנו ראש המנהל, הקק"ץ צפוי לעבור שינוי: "שתי האוכלוסיות הולכות להיפרד מתוך הבנה שהשוני בין הצרכים של האוכלוסיות הוא משמעותי, השיח עם כל קבוצה הוא שונה ועולמות התוכן בהם מתעסקים רחוקים אחד מהשני. לצורך העניין, הדרכת חיילים צעירים לעומת הדרכת אנשי קבע ותיקים ובעלי משפחות, היא שונה במהותה".

הפיילוט יצא לדרך לאחר עבודת מטה רחבה, במקום קורס קצינים הכולל חיילים בעלי מוגבלות רפואית לצד החיילים הפרופסיונאלים, יתרחשו שני קורסים נפרדים - כל אחד המתאים לכל אוכלוסייה. בסופו צפויים לסיים בכל מחזור 15 צוערים על רקע רפואי ועוד 40 על רקע פרופסיונאלי - מדובר בגידול של 25% בכמות המסיימים בכל מחזור.

"אני חושבת שצה"ל כצבא העם", מסכמת סא"ל משאלי, "וכמי שבסופו של דבר מייצג את הפנים של החברה הישראלית, מחוייב לתת את ההזדמנות לכל אחד הזדמנות שווה ואמיתית".