הריתוק המשקי בצה"ל 50.0405

לקובץ PDF לחץ כאן

פקודת מטכ"ל,26 באוקטובר 2016
סיווגה הביטחוני של הפקודה עודכן במרץ 2019

50.0405 הריתוק המשקי בצה"ל

 

הגדרות

1. בפקודה זו:

א. ריתוק משקי  שימוש ביכולות המשק האזרחי לטובת משימות צה"ל באמצעות חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק").

ב. גוף דורש יחידה המעלה צורך והמתקצבת בהפעלת מפעל חיוני או מפעל למתן שירותים קיומיים, לטובת משימה צבאית בחירום ומתקצבת אותו;

ג. מצבי שַחַ"ם מצְבי שִגרה, חירום ומלחמה;

ד. גוף רכש במשהב"ט הגורם המוביל במשרד הביטחון לריתוק המפעלים שבתחום אחריותו, כמפורט בנספח א לפקודה זו.

ה. דף צריכה מסמך המפרט את התפוקה הנדרשת מהמפעל המרותק בחירום (רשימת הפריטים שהוא אמור לספק בפרק זמן, כמות האמצעים שהוא אמור לתקן בפרק זמן וסוגם וכד').

ו. מפעל, מפעל חיוני ומפעל למתן שירותים קיומיים כהגדרתם בחוק:

1) מפעל   כל מפעל של תועלת ציבורית, כל עסק של תעשייה, מסחר, תחבורה או חקלאות וכל מוסד חינוך, בין שהוא קיים ובין שהוא עתיד לקום, לרבות עבודה מטעם המדינה, רשויותיה, או רשויות מקומיות.

2) מפעל חיוני כל מפעל או חלק ממנוּ, הפועל   או שאפשר להפעילו כדי להגן על המדינה או על ביטחון הציבור או כדי לקיים הספקה או שירותים חיוניים, ושאושר לעניין זה בצו על ידי שר הכלכלה בהתייעצות עם שר הביטחון, ובשעת לחימה  על ידי שר הביטחון בהתייעצות עם שר הכלכלה; וכן כל מפעל   או חלק ממנו   שאפשר להפעילו כדי לקיים את המשק, ושפעילותו חיונית כדי לקיים הספקה או שירותים הדרושים לציבור או לשם יצוא   וששר הכלכלה אישר אותו בצו לעניין זה.

3) מפעל למתן שירותים קיומיים כל מפעל או חלק ממנו, שנותן שירותים קיומיים כאמור בסעיפים 1) עד 3) להגדרה "שירותים קיומיים" (להלן) ושהשר אישר אותו בצו לעניין זה בשל מצב מיוחד בעורף או אסון המוני; או מפעל   או חלק ממנו   שנותן שירותים קיומיים כאמור בפסקה 4) להגדרה הבאה, שהשר אישר אותו בצו בזמן מצב מיוחד בעורף או בעת אירוע אסון המוני, לאחר התייעצות עם וַעדה מייעצת לפי סעיף 39א לחוק.

4) שירותים קיומיים  אחד מאלה:

1) הספקת מים, מזון או חשמל, וכן שירותי אשפוז ובריאות, תברוּאה, תקשורת או דואר;

2) שירות שיש לספקו כדי למנוע פגיעה חמורה באוכלוסייה או בשטח שעליו חלה הכרזה על מצב מיוחד בעורף או אסון המוני;

3) שירות חיוני, לדעת השר, כדי לקיים הספקה או לטפל באוכלוסייה;

4) שירות אשר לדעת השר הפסקתו עלולה, בנסיבות העניין, לפגוע פגיעה רבה בכלכלה, המשפיעה על המשק כולו.

ז. מֶרכז לָאוֹ"ם (המֶרכז לגיוס אמצעים וּלריתוק משקי)   גוף מטה מקצועי מטכ"לי בתחום הריתוק המשקי בצה"ל; אחראי, בין היתר, לרכז את הדרישות לריתוק משקי במצְבי שח"ם ולשלוט בתמונת המצב, אחראי לכשירות המערך במצבי שח"ם, אחראי לכתוב ולהטמיע פקודות והוראות בתחום, להוביל את תוכנית העבודה של גופי צה"ל בתחום הריתוק המשקי ולבקְרהּ, להוביל את תהליכי הריתוק המשקי במצבי שח"ם, להוביל את מערך הביקורות במפעלים המרותקים לטובת צה"ל, לנהל את מערך הריתוק המשקי הצה"לי מול משהב"ט ועוד.

ח. מַשלָ"ט הריתוק המשקי גוף ובו מדור לריתוק משקי במרכז לאו"ם, נציגי הגופים הדורשים ריתוק וכן נציגים אחרים לפי העניין; פועל בחירום במרכז לאו"ם ואמון על הפעלת מערך המפעלים המרותקים לצה"ל.

ט. סמכות המאשרת צורך גוף בפיקוד, באגף או בזרוע, המוסמך לאשר צורך של יחידה הכפופה לו לריתוק משקי של מפעל, בחירום ובמלחמה, כמפורט בנספח ב.

 

כללי

2. יחידות צה"ל הצופות כי יזדקקו לשירותיו של מפעל אזרחי בחירום ובמלחמה (אם הן עובדות עימו בשגרה ואם לאו), יפעלו לפי פקודה זו.

3. הריתוק המשקי מחייב את עובדי המפעלים המרותקים לבצע שירות עבודה במפעל, ובמצב זה המפעל על תשתיותיו מופעל לטובת המשימה הצבאית. מערך המפעלים החיוניים משלים את היכולות הלוגיסטיות של צה"ל בחירום ובמלחמה.

 

המטרה

4. הפקודה מגדירה את אחריות גופי צה"ל בנושא הריתוק המשקי, בשגרה, בחירום ובמלחמה.

 

השיטה

הריתוק המשקי  פעולות בשגרה

5. כדי לקבל אישור שמפעל הוא חיוני או נותן שירותים קיומיים (להלן: "הכרזה"), באחריות הגוף הדורש

א. לגבש את המשימה הצבאית שלשמה נדרש ריתוק המפעל ("דף צריכה").

ב. אם סוג הביטחון של המשימה המתוכננת למפעלים המרותקים "שמור" ומעלה  לוודא כי המפעל עומד בסוג הביטחוני הרלוונטי, באמצעות הקב"ם הפיקודי, הזרועי או האגפּי.

ג. לקבל אישור לצורך להפעיל את הריתוק המשקי מטעם הסמכות המאשרת צורך בפיקוד, בזרוע או באגף הרלוונטיים, כמפורט בנספח ב לפקודה.

ד. לאתר מפעל לפי התבחינים (קריטריונים) שמוזכרים בסעיף 8 להלן, ולקבוע המלצה לרמת חיוניותו לפי המודל המפורט בנספח ד לפקודה, המתאים להספקת התפוקה שהוגדרה, בשיתוף גורם הרכש הרלוונטי במשהב"ט ובכפוף לאישורו.

ה. למלא "טופס בקשה להכרזת מפעל כחיוני לשעת חירום" של משרד הביטחון ולהעבירו למרכז לאו"ם.

ו. למלא אחר הפעולות בסעיפים א ה גם בנוגע לספקים ולקבלני המשנה של המפעל הנדרש וגם אם המפעלים עובדים עם צה"ל בשגרה, אם פעילותם נדרשת בחירום.

6. האמצעים הדרושים לפעילות המפעל המיועד לריתוק

באחריות הגוף הדורש לוודא כי למפעל המיועד לריתוק עומדים האמצעים הדרושים לפעולתו: כ"א, ציוד ותשומות כמפורט להלן.

א. כוח האדם במפעלים

1) הגוף הדורש יוודא כי תקינת כוח האדם שקבע המפעל עונה על דרישותיו מהמפעל בחירום באמצעות מעקב ובקרה אחר התקינה ואיוש כוח האדם במפעל, במסגרת ביקורת הריתוק המשקי, כפי שמפורט בסעיף 16 לפקודה זו.

2) הגוף הדורש ימפה את פערי כוח האדם לריתוק במפעלים ויפעל לשחרור העובדים במפעל מחובת הגיוס לשירות מילואים בסיוע מרכז לאו"ם ובהנחייתו.

ב. ציוד המפעלים המרותקים מחובת גיוס

1) לאחר שהוכרז המפעל "מפעל חיוני" או "מפעל למתן שירותים קיומיים" ולא יאוחר משלושה חודשים ממועד ההכרזה, יפנה הגוף הדורש באמצעות מרכז לאו"ם ל"ועדה לשחרור ציוד מחובת גיוס", כדי לשחרר את ציוד המפעל (כלי הרכב, הצמ"ה והמלגזות) הרשום לפי חוק רישום הציוד וגיוסו לצה"ל, התשמ"ז-1987, והנדרש לו כדי לספק את התפוקה שנדרשת בחירום, מחובת הגיוס.

2) הציוד ישוחרר לפי צורכי הגוף הדורש מהמפעל בחירום ובמלחמה, כפי שהוגדרו בדף הצריכה.

ג. תשומות הייצור במפעלים

הגוף הדורש, בשיתוף גוף הרכש הרלוונטי במשהב"ט, יוודא כי ברשות המפעל קיימות התשומות (חומרי הגלם, חלקי החילוף וכד') הנדרשות כדי לייצר את התפוקה הנדרשת ממנו בחירום. התגלה פער בתשומות, יגבש הגוף הדורש דרכים להשלמתו בתשומות אלו (כגון הסכמה חוזית של המפעל לרכּוש תשומות ולאחסנן בו, שימוש במלאי צבאי וכד') באמצעות גורם הרכש הרלוונטי במשהב"ט.

7. באחריות מרכז לאו"ם

א. לבחון את דרישת הגוף הדורש, לאשר את רמת החיוניות שנקבעה למפעל ולהגיש את הבקשה ליחידה לשע"ח (לשעת חירום) במשהב"ט.

ב. לסייע לגוף הדורש להוביל את תהליך הריתוק מול המפעל ומול גוף הרכש במשהב"ט, במידת הצורך.

ג. לעדכן את הגוף הדורש על אודות הכרזת המפעל, כשיוכרז.

ד. לעדכן את מאגר המפעלים החיוניים הצה"לי על פי ההכרזה.

8. חלופיות

א. על הגוף הדורש לבחון, בנוגע לכל מפעל המרותק לו, אם קיים מפעל חלופי שבכוחו לתת מענה על אותם הצרכים. הבחינה תיעשה אחת לשנתיים לכל הפחות. יש להעדיף מפעלים המצויים במרחב גאוגרפי השונה משל המפעל המקורי.

ב. אותר מפעל חלופי כאמור, יבחן הגוף הדורש את הצורך לרתקו לפי פקודה זו.

9. הסכם ההפעלה לשעת חירום

לאחר שהוכרז המפעל "מפעל חיוני" או "מפעל למתן שירותים קיומיים", יפנה הגוף הדורש לגוף הרכש הרלוונטי במשהב"ט כדי שיבחן את הצורך לחתום על הסכם עם המפעל שיגדיר את אופן הפעלתו בעת חירום. ההסכם יוכן וייחתם על ידי הגוף הרוכש במשהב"ט.

10. בקרת כשירות המפעלים המרותקים

הגוף הדורש יוודא בכל עת שכל נתוני המפעלים המרותקים לו עדכניים ונכונים. עליו לבקר את כשירות מערך המפעלים שרותקו לטובתו באמצעות הביקורת, כמפורט בסעיף 13 להלן. תוצאות הביקורות ישוקפו במדדי הכשירות כפי שייקבעו על ידי מרכז לאו"ם. הגוף הדורש יציג את תמונת המצב של הכשירות לחטיבת הלוגיסטיקה באט"ל אחת לשנה לפחות.

11. ביקורת הריתוק המשקי במפעלים המרותקים

א. מרכז לאו"ם יקבע את המודל ואת השיטה לביקורות במפעלים החיוניים המרותקים לגופי צה"ל. המרכז יקבע את תוכנית העבודה השנתית בנושא הביקורות ינהלה ויבקרה.

ב. אלה הנושאים המרכזיים בביקורות (אפשר להוסיף עוד נושאים לרשימה זו):

1) שחרור כוח האדם מחובת הגיוס;

2) שחרור הציוד (כלי הרכב, הצמ"ה והמלגזות) מחובת הגיוס;

3) קיום יכולות הייצור הנדרשות;

4) קיום השרשרת הלוגיסטית הנדרשת;

5) היבטי ההתגוננות ורציפות התפקוד של המפעל בחירום ובמלחמה;

6) ההפעלה החוזית בחירום.

ג. הנושאים ייבדקו בהשוואה לתפוקה הנדרשת מהמפעל בחירום ובמלחמה ויתועדו בסיכום, שיופץ למרכז לאו"ם ולגוף הרכש במשהב"ט.

ד. הגופים הדורשים יטפלו בליקויים שעלו בתוך שלושה חודשים מיום הביקורת.

ה. תיעוד הביקורות במפעלים המרותקים יישמר לפחות חמש שנים.

12. כל הפעילויות בתחום הריתוק המשקי בגוף הדורש, לרבות הפעולות לאומדן הכשירות, לביקורות ולבקרה ינוהלו במסגרת תוכנית הריתוק המשקי, אשר יאשר מפקד הגוף הדורש ותהיה חלק מתוכנית העבודה השנתית שלו.

13. גוף הפיקוד והשליטה למערך המפעלים המרותקים לטובת הגוף הדורש

א. מפקד הגוף הדורש יקים גוף פיקוד ושליטה (להלן: "פּוֹ"ש") למערך המפעלים המרותקים לטובתו, אשר יהיה מוסמך לנהל את המערך בשגרה ולהפעילו ברציפות תפקודית בחירום ובמלחמה.

ב. מבנה גוף הפו"ש וארגונו לרבות החוליה הקדמית למפעל (קציני הקישור)   אשר יפורטו להלן, תפקידיו, מַדדים לאוּמדן כשירותו ודַרכי הטיפול בפערי הכשירות, יאושרו על ידי מפקד הגוף הדורש, שדרגתו אל"ם לפחות.

ג. הגוף הדורש יתקנן ויאייש חוליות קדמיות למפעלים המרותקים לטובתו; לכל מפעל ייצור (או כמה מפעלים באותו מרחב גאוגרפי) תוגדר חוליה קדמית. תקנון ואיוש החוליות הקדמיות למפעלי אחזקה ושירותים ייקבעו על ידי מפקד הגוף הדורש, שדרגתו אל"ם לפחות (במרכזי אט"ל סמכות זו נתונה בידי מפקד המרכז הרלוונטי).

ד. בעלי התפקידים המשובצים בגוף הפּוֹ"ש יוכשרו הכשרה מקצועית ויערכו אימונים ותרגילים תקופתיים בשיתוף הפיקוד הרלוונטי ולפי הנחיות מרכז לָאוֹ"ם.

14. תרגול מערך המפעלים החיוניים

א. הגוף הדורש יתרגל את המערך בתרגילים פיקודיים ומטכ"ליים, לפי הנחיות מרכז לָאוֹ"ם.

ב. התרגול בשיתוף המפעלים המרותקים ייעשה לפי הסכם עם המפעלים המתורגלים ובתיאום עם הפיקוד, עם מרכז לאו"ם, עם היחידה לשע"ח במשהב"ט ועם גוף הרכש הרלוונטי במשהב"ט.

ג. תרגול הנחיות ההתגוננות האזרחית במפעלים ייעשה לפי הוראות פקע"ר וחוק התגוננות אזרחית, התשי"א-

15. ניהול המידע והידע

א. הגוף הדורש ינהל את כל המסמכים הנוגעים לתחום הריתוק המשקי באמצעות מערכת המידע היִיעודית או בכל אופן אחר, לפי הנחיית מרכז לָאוֹ"ם. הגוף יאפשר לפיקוד, לגורמי הרכש הרלוונטיים במשהב"ט ולגורמים רלוונטיים אחרים לגשת למידע זה.

ב. הגוף הדורש ינהל תיק חירום בעותק מודפס לכל מפעל המרותק לו. בתיק יישמרו כל המסמכים הנוגעים למפעל, לרבות דף פרָטי המפעל, רשימות כוח האדם המרותק ורשימת האמצעים המשוחררים מחובת הגיוס, דף הצריכה המאושר, כתב המינוי לחוליה הקדמית ותיעוד הכשרתה ואימונה, סיכומי הביקורות, הסכם ההפעלה לחירום ומסמכים אחרים לפי העניין.

16. הפעלת הריתוק המשקי בחירום ובמלחמה

א. הריתוק המשקי מאפשר להגביל את חירותם של עובדי המפעלים המרותקים ולכפּות עליהם להתייצב ולבצע שירות עבודה לטובת צה"ל. על כן הפעלתו תתבצע במשׂוּרה, ורק בהיעדר דרך אחרת להשיג את המטרה הנדרשת.

ב. הגוף הדורש יעביר את דרישתו להפעיל את הריתוק המשקי במפעל בחירום למשל"ט הריתוק המשקי במרכז לָאוֹ"ם, לאחר שיקבל אישור מגוף הרכש הרלוונטי במשהב"ט כמפורט בנספח ג.

ג. משל"ט הריתוק המשקי יבחן את הבקשה; אם תאושר, יעבירה ליחידה לשע"ח (לשעת חירום) במשהב"ט כדי שזו תאשרה מול משרד הכלכלה.

ד. לאחר שיגיע צו הקריאה לשירות עבודה (ממשרד הכלכלה) לעובדי המפעל המבוקש, יעביר מרכז לָאוֹ"ם לגוף הדורש ולפיקוד הרלוונטי אישור להפעלת המפעל. אז יפנה הגוף הדורש למפעל ולגוף הרכש הרלוונטי במשהב"ט, כדי להפעיל את המפעל.

ה. אם עולה הצורך לרתק מפעל בחירום, אשר לא רותק בשגרה, יש למלא את הוראות סעיף 7 לפקודה, לפי סדר הזמנים שיגדיר מרכז לאו"ם.

ו. אם כמה גופים דורשים ריתוק משקי ואין המפעל מסוגל לספק את התפוקות הנדרשות לכל הגופים, כך תתועדף בקשתם:

תִעדוף	ייעשה על ידי
של גופים בתוך כל פיקוד שהוא	הפיקוד
במערך האחזקה	מחלקת האחזקה באט"ל
של גופים בפיקודים שונים	משל"ט הריתוק המשקי: המשל"ט יַפנה את הבקשה למרכז לבניין הכוח באג"ת, בצירוף המלצת אמ"ץ.
בין צה"ל ובין רשויות ייעודיות לחירום אחרות	משל"ט הריתוק המשקי: המשל"ט יפנה את הבקשה לרָשות החירום הלאומית (רָחֵ"ל) באמצעות היחידה לשעת חירום במשהב"ט.

 

נספח א
 גופי הרֶכֶש במשרד הביטחון

 

מס"ד	גוף הרכש	תחומי אחריותו
1.	משהב"ט־מַנהָ"ר (מִנהל ההרכשה והייצור)	תעשיות מָעַהבָּ"ט (תעש, תע"א, רפאל), מפעלים גדולים של אחזקה ואלקטרוניקה, מִכבסות, שירותי הסעדה, בתי הארחה, הספקת שירותים כימיים, מתקְני אריזת מְנות קרב, תחומים התומכים במערך גיוס אמצעי התחבורה וצָמָ"ה (מוסכּים, תקריות) ועוד.
2.	משהב"ט־אָמוֹ"ן אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים	חֶברות מְנופים, חברות תעופה, חברות הובלה והובלת דלק, שינוע אווירי וימי, קבלנים לפינוי אשפה, הספקת אוהלים, חבָרות להספקת חשמל, תאורה, מחוללים (גנרטורים) וכד'.
3.	משהב"ט־אגף ההנדסה והבינוי	קבלני בינוי ואחזקת מערכות, מַחצבות, חבָרות לייצור אספלט, קבלני מיזוג אוויר ואנרגייה, קבלני חשמל, חברות צָמָ"ה ותשתיות.

 

נספח ב
 סמכויות המאשרות צורך לריתוק משקי בשגרה והפעלתו בחירום ובמלחמה

הגוף	הגורם המוסמך	הגוף הדורש	החתך המקצועי של המפעלים
אט"ל־חטיבת הלוגיסטיקה	רמ"ח האחזקה	יַחשָ"מים, מרכז ההובלה	מוסכּים, תקריות, בתי מלאכה ותחנות סיכָה לאחזקת סד"כ רכב וצָמָ"ה
	רמ"ח הלוגיסטיקה	מרכז הדלק	הובלת דלק
		מרכז ההובלה	חֶברות מְנופים
		מרכז לָאוֹ"ם	מְכוני בדיקה
		ענף הבינוי	חֶברות פינוי אשפה ושירותים כימיים
אט"ל־הפיקוד הלוגיסטי	רמ"ח הצי"ל, מכלול התכנון והמשקים	מרכז הדלק	ניפוק דלק ושמנים וחכירת מכליות דס"ל, אחזקת תחנות דלק
		מש"א	תיקון מכלולים, צבּ"דים, ייצור כרטיסים, מכשור רפואי וכד'
		מצל"ח	בתי מסחר לחלפים, מפעלי אחזקה למערכות שונות
		מר"ץ	מפעלי אחזקה, ציוד ומיגון אישי, חומרי ניקוי
		מרת"ח	רכש תחמושת וחומרי נפץ מסוגים שונים
		משר"פ	שיפוץ בלוני חמצן, עיקור (סטריליזציה), חומרי הדברה וחבישה
		מרכז המזון	חברות הסעדה, מזון טרי ומשומר, אחזקה, מתקנים חלופיים
	רמ"ח צי"ל מדור תכנון משקי הבינוי	אגף ההנדסה והבינוי במשהב"ט	מפעלי אחזקה, מחצבות, קבלני עבודות בינוי ואחזקת מערכות אנרגייה
פקע"ר	קל"פ פקע"ר	פקע"ר	מפעלי אחזקה ואלקטרוניקה
תקשוב	רמ"ח אג"ם או רע"ן השדה	לוט"ם	מפעלי אחזקה, אלקטרוניקה ואחזקת מערכות אנרגייה
זרוע האוויר והֶחלל	ראש להק הציוד בזרוע האוויר	זרוע האוויר והֶחלל	מפעלי אלקטרוניקה ואחזקה
זרוע הים	ראש מספן הציוד בזרוע הים	זרוע הים	מפעלי אחזקה
אמ"ן	קמנ"ר	יל"ם	מפעלי אלקטרוניקה ואחזקה
ז"י	חט"ל־רמ"ח תו"ב	חט"ל	חבָרות בתחום אחזקת מערכות לחימה ומחשוב
מנהלת קו התפר	ראש מנהלת קו התפר	מנהלת קו התפר	אחזקת גדר המערכת

 

נספח ג
 טופס להפעלת ריתוק משקי למפעל במצב חירום

סמל היחידה

שמור (לאחר המילוי)

זיהוי הגוף הדורש
סימוכין
תאריך עברי
תאריך לועזי

לכבוד

שם הנמען לפעולה,
שם תפקידו וכתובתו

שלום רב,

הנידון: דרישה להפעיל ריתוק משקי

 

1. הפעלת הריתוק המשקי במפעלים שבטבלה נדרשת לנו כדי ל_____________________________.

2. הריתוק נדרש  או  אינו נדרש    בשישי שבת.

מס"ד	שם המפעל	מס' זיהויו במשרד הכלכלה	מספר הדרישה (האסמכתה התקציבית)	התאריך המבוקש להפעלתו	שְעות ההפעלה הנדרשות	התפוקה הנדרשת ממנו (אפשר לצרף דף צריכה)	הסבר מפורט לצורך להפעילו (אפשר לצרף מכתב הסבר)	גורם הרכש המאשר במשהב"ט

בברכה,

מפקד הגוף הדורש   אל"ם (או סא"ל, באישור חריג ממפקד הפיקוד)	הסמכות המוסמכת הרלוונטית לפי נספח ב לפקודה זו

מצורפים

נספח א: דף הצריכה

נספח ב: מכתב ההסבר

נספח ד
 מודל לקביעת רמת חיוניותו של מפעל

 

 

1. חיוניות המוצר לגוף הדורש:

המחסור הדרג הצורך	משבית	מפחית יעילות	אי־נוחות
דרג לוחם	קיומי	קיומי	חיוני
פו"ש ובקרה	קיומי	חיוני	בסיסי
תומך לחימה	חיוני	בסיסי	בסיסי
מִנהלה או אחר	בסיסי	בסיסי	לא מסווג

2. סבירות המחסור בגוף הדורש:

זמינות המקורות החלופיים זמן התגובה למחסור*	גבוהה	בינונית	נמוכה
שבועיים ומעלה	זניחה	נמוכה	בינונית
4 14 ימים	נמוכה	בינונית	בינונית
פחות מארבעה ימים	בינונית	בינונית	גבוהה

* פרק הזמן שהגוף הדורש חש מחסור בתפוקות המפעל.

3. חיוניות המפעל* לפי חיוניות המוצר וסבירות המחסור:

הסבירות למחסור חיוניות המוצר	גבוהה	בינונית	נמוכה	זניחה
קיומי	א	א	ב	ג
חיוני	א	ב	ג	ג
בסיסי	ב	ג	ג	לא מסווג
לא מסווג	לא מסווג	לא מסווג	לא מסווג	לא מסווג

* הסיווגים נקבעו על ידי משרד הכלכלה.