נוהל הטיפול בבקשות חנינה, מחילה או הקלה בעונש המתייחסות לפסקי דין של בתי דין או בתי משפט צבאיים 33.0314

לקובץ PDF לחץ כאן

33.0314 נוהל הטיפול בבקשות חנינה, מחילה או הקלה בעונש, המתייחסות לפסקי דין של בתי דין או בתי משפט צבאיים

 

1. כללי

תוקף סעיפים 1 עד 6 מיום ה-8 באוגוסט 2018

א. חנינה – הקלה בעונש, מחילתו, קיצור או ביטול תקופת התיישנות ותקופת מחיקה, קביעת תקופות התיישנות או מחיקה של עבירות שאין עליהן תקופת התיישנות ומחיקה לפי סעיף 17 לחוק המרשם הפלילי או מחילת העבירה מעיקרה ("חנינה מלאה").

ב. מחילת עונש – שחרור מכל עונש.

ג. הקלה בעונש – הפחתת חומרת העונש או המרתו בעונש קל יותר, לרבות המרה של עונש מאסר או מחבוש, כולו או מקצתו, בעונש מאסר או מחבוש מותנים.

ד. בקשת חנינה – בקשה שעניינה חנינה.

ה. רשות מוסמכת – רשות המוסמכת על פי חוק להיעתר לבקשת חנינה, כמפורט בסעיף 5 להלן.

ו. רשות מאשרת – רשות המוסמכת לאשר גזרי דין של בתי דין צבאיים שכוננו על פי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, כהגדרתה בסעיף 441 לחוק האמור.

ז. בית משפט צבאי – בית משפט צבאי שכונן על פי תקנות ההגנה (שעת חירום) 1945, לרבות בית הדין הצבאי לערעורים בשבתו כבית משפט לערעורים על פסקי דין של בית המשפט הצבאי האמור.

ח. בית דין צבאי – בית דין צבאי שכונן על פי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, לרבות בית דין צבאי מיוחד ובית דין צבאי לערעורים.

ט. פסק דין חלוט של בית דין צבאי: 

1) פסק דין שעברה התקופה להגשת ערעור עליו ולא הוגש ערעור, ואם הוגש ערעור –   פסק הדין שניתן בערעור.

2) על אף האמור בסעיף קטן 1, פסק דין של בית הדין הצבאי לערעורים יהא חלוט בתום התקופה להגשת בקשת רשות ערעור, אם לא הוגשה בקשה כזו, או אם הוגשה בקשת רשות ערעור ונדחתה, ביום שבו נדחתה; הוגשה בקשת רשות ערעור וניתנה רשות לערער – בתום התקופה להגשת ערעור, אם הערעור לא הוגש.

תוקף סעיף משנה י' מ-9 ביולי 2002

י. הפצ"ר – לרבות סגן הפצ"ר.

2. כל אדם שהורשע בדינו על ידי בית דין צבאי או על ידי בית משפט צבאי רשאי לפנות בבקשת חנינה לרשות המוסמכת להיעתר לבקשתו, כמפורט בסעיפים 8–10 להלן.

3. נוהל זה מתייחס לבקשות חנינה המוגשות מטעם מי שהורשעו בדינם בפני בתי דין צבאיים שכוננו על פי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, וכן לבקשות חנינה המוגשות בעניינם של מי שהורשעו בבית משפט צבאי על פי תקנות ההגנה (שעת חירום) 1945.

4. הטיפול בבקשות חנינה המתייחסות לפסקי דין שניתנו בדין משמעתי יהיה על פי המפורט
בפ"מ 33.0302.

 

הרשויות המוסמכות

5. סמכות החנינה, מחילת העונש וההקלה בעונש מסורה על פי חוק לרשויות האלה:

א. נשיא המדינה

ב. הרשות המאשרת

ג. הרמטכ"ל

ד. ראשי המחוזות השיפוטיים

6. להלן פירוט הסמכויות שהוענקו לכל אחת מהרשויות המוסמכות:

א. סמכויות נשיא המדינה:

1) לנשיא המדינה הוענקה בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה, התשכ"ד-1964, הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשם.

2) סמכויותיו של הנשיא מאפשרות לו לחון את הנידון, דהיינו למחוק עברתו מעיקרה, למחול על עונשו ולהקל בו.

3) סמכויות הנשיא אינן מוגבלות בזמן והן חלות על כל החלטה של ערכאת שיפוט בישראל שיש בה משום הרשעה בדין או הטלת עונש.

ב. סמכויות שר הביטחון, הרמטכ"ל וראשי המחוזות השיפוטיים:

1) על פי סעיפים 441 ו-444א(א) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (להלן: החוק), כל גזר דין שניתן בבית דין צבאי שכונן על פי החוק האמור, למעט גזר דין שניתן בבית דין צבאי לתעבורה או שניתן בערעור על פסק דין של בית דין צבאי לתעבורה, יובא לאישור בפני:

א) שר הביטחון – כשגזר הדין מטיל עונש מוות.

ב) הרמטכ"ל – כשגזר הדין ניתן על ידי בית הדין הצבאי לערעורים או על ידי בית דין צבאי מיוחד, והוא אינו מטיל עונש מוות.

ג) ראש המחוז השיפוטי שהרכיב את בית הדין – כשגזר הדין ניתן על ידי בית דין צבאי מחוזי, וראש המחוז השיפוטי שלפיקודו נתון מי שהרכיב את בית הדין, כשגזר הדין ניתן על ידי בית דין צבאי ימי או על ידי בית דין שדה.

2) רשות מאשרת שהובא בפניה גזר דין לאישור רשאית :

א) להקל בעונש אף אם הוטל על תנאי, כולו או מקצתו (סעיף 442(א) לחוק).

ב) נוסף על הקלת העונש או במקומה, רשאית רשות מאשרת שהובא בפניה גזר דין שכלולה בו החלטה בדבר חיוב בפיצויים, לבטל את החיוב בפיצויים או

להקטין את שיעורם (סעיף 442[א1] לחוק).

ג) כן רשאית רשות מאשרת להחליף עונש מאסר או מחבוש שהוטלו על ידי בית הדין, כולו או חלקו, בעונש על תנאי (סעיף 442[ב] לחוק).

3) סמכויות הרשות המאשרת מוגבלות לשלב אישור גזר הדין, ואין היא מוסמכת להקל בעונש שכבר אושר על ידיה או להתערב בהחלטה להפעיל עונש על תנאי שהוטל בגזר דין קודם שאושר כבר על ידי רשות מאשרת.

ג. סמכויות נוספות לרמטכ"ל ולראשי המחוזות השיפוטיים:
סעיף 444א(ב) לחוק קובע כי הרמטכ"ל – לגבי גזר דין שניתן בערעור על פסק דין של בית דין צבאי לתעבורה, וראש מחוז השיפוט – לגבי גזר דין של בית דין צבאי לתעבורה שבמחוזו, יהיו רשאים תוך 30 יום מהיום שבו נעשה פסק הדין חלוט:

1) להקל בעונש אף אם הוטל על תנאי, כולו או מקצתו.

2) לבטל חיוב בפיצויים או להקטין את שיעורם.

3) להחליף עונש מאסר או מחבוש, כולו או חלקו, בעונש על תנאי.

4) להחליף עונש של פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, כולו או חלקו, בעונש של פסילה על תנאי.

ד. סמכויות הרמטכ"ל לפי תקנות ההגנה (שעת חירום) 1945:
על פי תקנה 55 לתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945, רשאי הרמטכ"ל לבקר בכל עת גזר דין של בית משפט צבאי שהוחלט לקיימו, והוא מוסמך להמתיק את גזר הדין או למחול עליו, לגמול יחס מיוחד או להמיר את גזר הדין בגזר דין פחות ממנו, שהיה בית המשפט רשאי לתיתו.

7. להלן טבלה המסכמת את עיקרי חלוקת הסמכויות:

סוג ההחלטה השיפוטית	הרשות המוסמכת	היקף הסמכות	מקור הסמכות	הערות
א. כל החלטה שיפוטית              של ערכאת שיפוט              בישראל שיש בה              משום הרשעה בדין              או הטלת עונש.	נשיא המדינה	1) חנינה 2) מחילת העונש 3) הקלה בעונש	סעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה, התשכ"ד-1964
ב. גזר דין של בית דין              צבאי שכונן על-פי              חוק השיפוט הצבאי              המטיל עונש מוות.	שר הביטחון	הקלה בעונש	סעיף 442 לחוק השיפוט הצבאי,       התשט"ו-1955	כל עוד לא אושר        גזר הדין
ג. גזר דין של בית דין             צבאי לערעורים (למעט               גזר דין  שניתן בערעור                   על פסק דין של בית דין צבאי לתעבורה) וגזר דין של בית-דין מיוחד, שאינם מטילים עונש מוות.	הרמטכ"ל	הקלה בעונש, לרבות ביטול חיוב בפיצויים או הקטנת שיעורם והחלפת עונש מאסר או מחבוש בעונש על תנאי	סעיף 442 לחוק השיפוט הצבאי,       התשט"ו-1955	כל עוד לא אושר          גזר הדין.
ד. גזר דין של בית-דין               צבאי מחוזי.	ראש המחוז        השיפוטי (מפקד הפיקוד, מפקד זרוע האוויר והחלל, מפקד מז"י  או מפקד זרוע הים, לפי  המקרה)	הקלה בעונש, לרבות ביטול חיוב בפיצויים או הקטנת שיעורם, והחלפת עונש מאסר או מחבוש בעונש על תנאי	סעיף  442 לחוק השיפוט הצבאי,       התשט"ו-1955	כל עוד לא אושר          גזר הדין.
ה. גזר דין של בית משפט              צבאי	הרמטכ"ל	1) הקלה בעונש 2) מחילה על העונש	תקנה 55 לתקנות ההגנה (שעת חירום), התש"ה-1945.	לאחר קיום פסק הדין.
ו. גזר דין שניתן בבית דין             צבאי לערעורים בערעור על פסק דין שניתן בבית-דין צבאי לתעבורה.	הרמטכ"ל	הקלה בעונש,       לרבות ביטול       חיוב בפיצויים       או הקטנת שיעורם       והחלפת עונש       שלילת רישיון       נהיגה בשלילה       על תנאי	סעיף 444א(ב) לחוק השיפוט הצבאי,       התשט"ו-1955	תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין בערעור.
ז. גזר דין של בית דין    צבאי לתעבורה.	ראש המחוז השיפוטי שבמחוזו ניתן גזר הדין (אלוף פיקוד, ראש אכ"א, מפקד חיל האוויר, מפקד מז"י או חיל הים, לפי המקרה).	הקלה בעונש, לרבות ביטול חיוב בפיצויים או הקטנת שיעורם והחלפת עונש שלילת רישיון נהיגה בשלילה על תנאי	סעיף 444א(ב) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955	תוך 30 יום מהיום שבו נעשה פסק הדין חלוט.

תוקף סעיפים 9 עד 40 מיום ה-8 באוגוסט 2018

העברת בקשות חנינה

8. אדם שהורשע בדינו על ידי בית דין צבאי או בית משפט צבאי, המבקש להגיש בקשת חנינה, יפנה את בקשתו בכתב לרשות המוסמכת.

9. הבקשה תועבר לרשות המוסמכת באמצעות הפרקליט הצבאי המתאים, בהתאם למפורט בסעיף 11 להלן.

10. בקשת החנינה תכלול את הפרטים האלה:

א. פרטיו האישיים של המבקש (לגבי חייל: המספר האישי, הדרגה, שם המשפחה, השם הפרטי, החיל והיחידה. לגבי מי שאינו חייל: מספר הזהות או ארץ המוצא, השם הפרטי, שם המשפחה והכתובת);

ב. ערכאת השיפוט שבפניה נידון המבקש;

ג. תאריך הדיון;

ד. פרטי המקרה נשוא הבקשה;

ה. העונש שהוטל על המבקש;

ו. נימוקי הבקשה;

ז. לבקשה המוגשת ביוזמת שירות בתי הסוהר או פרקליטות המדינה יצורף דוח של שירות בתי הסוהר, שיכלול חוות דעת רפואית וחוות דעת מפקד בית הסוהר.

11. כל בקשת חנינה תועבר תחילה לחוות דעתו של פרקליט צבאי, כמפורט להלן:

א. כשהבקשה מטעם מי שהורשע בדינו בבית דין צבאי או בבית משפט צבאי מופנית לנשיא המדינה, לשר הביטחון או לרמטכ"ל – תועבר הבקשה לפצ"ר.

ב. כשהבקשה מטעם מי שהורשע בדינו בבית דין צבאי מופנית לראש המחוז השיפוטי – תועבר הבקשה לפרקליט הצבאי הפיקודי או לפרקליט הצבאי החילי הנוגע בדבר או לפרקליט מטכ"ל.

12. בקשות חנינה של כלואים יועברו ליעדן באמצעות מפקד מתקן הכליאה, בצירוף טופס נלווה שצורתו תיקבע על ידי הפצ"ר.

13. מפקד מתקן הכליאה יוודא כי הנתונים המפורטים בטופס הלוואי מדויקים וכי העברת הבקשות ליעדן נעשית ללא דיחוי.

14. בכל מתקן כליאה ינוהל יומן בקשות חנינה ובו יצוינו הפרטים האלה:

א. סוג הבקשה והרשות המוסמכת שהבקשה מופנית אליה.

ב. שם המבקש.

ג. תאריך הגשת הבקשה.

ד. תאריך העברת הבקשה ליעדה והאסמכתה להעברה.

ה. התאריך שבו נודעה לאסיר החלטת הרשות המוסמכת.

הטיפול בבקשות חנינה מטעם הפרקליטות הצבאית

15. במפצ"ר, וכן בכל חוליית פרקליטות פיקודית או חילית, ינוהל "יומן בקשות חנינה", ובו יירשמו :

א. שמו ופרטיו האישיים של המבקש.

ב. תאריך קבלת הבקשה.

ג. פרטי הטיפול בבקשה.

ד. תאריך העברת הבקשה להחלטת הרשות המוסמכת והאסמכתה להעברה.
 
לגבי בקשות המתייחסות לגזרי דין של בית-משפט צבאי ינוהל יומן נפרד.

16. בקשת חנינה שהועברה לפרקליט צבאי תירשם ביום קבלתה ביומן בקשות החנינה ותטופל לפי המפורט בסעיפים 17–23 להלן, אלא אם כן אי אפשר לטפל בבקשה מחמת העדר פרטים מספיקים. במקרה כאמור תוחזר הבקשה למבקש בליווי מכתב הסבר.

17. פרקליט צבאי שקיבל בקשת חנינה שאינה בתחום טיפולו יפעל כך:

א. כאשר הבקשה מתייחסת לפסק דין שניתן בבית דין צבאי או בבית משפט צבאי שאינם בתחום טיפולו – יעבירה מייד בכתב, באמצעי הקשר המהיר ביותר, לפרקליט הצבאי המתאים.

ב. כאשר הבקשה מתייחסת, כולה או חלקה, לפסק דין שניתן על ידי ערכאת שיפוט אזרחית – יעבירה מייד בדואר רשום למשרד המשפטים – מנהל אגף החנינות.

הפרקליט הצבאי ירשום כל פעולה הנוגעת להעברת בקשת חנינה ביומן החנינות. 

18. לא יטפל פרקליט צבאי בבקשת חנינה המתייחסת למשפט שטרם ניתן בו פסק דין חלוט, לרבות בקשה המתייחסת לפסק דין שהוגש עליו ערעור, כל עוד לא הסתיימו ההליכים המשפטיים בעניין נשוא הבקשה.

19. הגיעה לפרקליט צבאי בקשה  שעל פי סעיף 18 אין לטפל בה – יעכב הפרקליט את הטיפול בבקשה עד לסיום ההליכים המשפטיים בעניין, והודעה על כך תימסר למבקש.

20. האמור בסעיפים 18 ו-19 לעיל אינו חל על בקשה המופנית לנשיא המדינה.

21. קיבל פרקליט צבאי בקשת חנינה השייכת לתחום טיפולו – יערוך לגביה חוות דעת בכתב ויעבירה בצירוף הבקשה לרשות המוסמכת להיעתר לבקשה.

22. קבלת חומרים לשם עריכת חוות דעת פרקליט צבאי:

א. כדי לערוך חוות דעת בנוגע לבקשות חנינה של חיילים, רשאים הפרקליט או הפצ"ר לבקש התייחסות לבקשה ממפקד מתקן כליאה, ממשטרת ישראל, ממפקדיו של החייל ומגורמים אחרים הנוגעים בדבר.

ב. כדי לערוך חוות דעת בנוגע לבקשות הקלה בעונש המתייחסות לגזרי דין של בית משפט צבאי, רשאי הפצ"ר לבקש התייחסות לגביהן משירות בתי הסוהר, ממ"י, ממקמנ"ר, משירות הביטחון הכללי ומגורמים אחרים הנוגעים בדבר.

23. הבקשה, בצירוף חוות הדעת, תועבר ישירות להחלטת הרשות המוסמכת, אולם כשהרשות המוסמכת היא נשיא המדינה יועברו הבקשה וחוות הדעת להחלטתו, באמצעות ראש אכ"א ולשכת הרמטכ"ל, כמפורט בסעיפים 24–28 להלן.

 

העברת בקשות חנינה לנשיא המדינה

24. הפצ"ר יחווה דעתו לגבי בקשת חנינה המופנית לנשיא המדינה אם הבקשה מתייחסת לפסק דין חלוט ובמקום שפסק דין חייב באישור הרשות המאשרת – כשהוא מאושר כדין.

25. בקשה שהופנתה לנשיא המדינה בנוגע לעניין שטרם ניתן לגביו פסק דין, או בנוגע לפסק דין שהוגש עליו ערעור – תועבר הבקשה לתעודתה ללא חוות דעת בצירוף מכתב לוואי שיכלול פירוט של עניינו של המבקש, של שלב הדיון בו, והמלצה לגבי המשך הטיפול.

26. חוות דעתו של הפצ"ר על הבקשה, כאמור בסעיף 25 לעיל, תועבר ללשכת נשיא המדינה לאחר אישור פסק הדין נשוא הבקשה.

27. חוות דעתו של הפצ"ר לגבי בקשת חנינה שהופנתה לנשיא המדינה תועבר לראש אכ"א. ראש אכ"א יבדוק את עניינו של המבקש, יעיין בבקשה ובחוות דעתו של הפצ"ר ויעביר את הערותיו והמלצותיו בעניין הבקשה לרמטכ"ל.

28. להמלצת הרמטכ"ל לגבי הטיפול בבקשה יצורפו בקשת החנינה, חוות דעתו של הפצ"ר והמלצת ראש אכ"א, והיא תועבר ללשכת שר הביטחון. כאשר תועבר עמדת שר הביטחון לנשיא המדינה בעניין בקשת החנינה, יצורפו אליה המלצת הרמטכ"ל, חוות דעת הפצ"ר והמלצת ראש אכ"א.

 

החלטה לגבי בקשת חנינה על ידי רשות מוסמכת בצבא

29. בסעיפים 30 עד 39 להלן, "רשות מוסמכת" – למעט נשיא המדינה ושר הביטחון.

30. הגיעה לרשות מוסמכת בקשת חנינה בהתאם לאמור בפקודה זו – תחליט הרשות המוסמכת אם להיעתר לבקשה, כולה או חלקה, או לדחותה.

31. הגיעה לרשות מוסמכת בקשת חנינה שלא על פי האמור בפקודה זו – תועבר הבקשה לחוות דעת של הפרקליט הצבאי הנוגע בדבר, כאמור בסעיפים 8–14 לעיל.

32. בטרם תחליט רשות מוסמכת לגבי בקשת חנינה, תעיין בחוות דעתו של הפרקליט הצבאי הנוגע בדבר.

33. החלטת הרשות המוסמכת תיערך בכתב, בציון תאריך ההחלטה, ותיחתם על ידי הרשות המוסמכת.

34. החליטה רשות מוסמכת להמיר עונש מאסר או מחבוש לריצוי בפועל, כולו או מקצתו, בעונש על תנאי – תקבּע בהחלטתה את התנאי שהיא מטילה על הנידון, את תקופת התנאי ואת מועד תחילתו.

35. החליטה רשות מוסמכת להמיר עונש של פסילה מקבלת רישיון נהיגה או מהחזקתו, כולו או מקצתו, בעונש של פסילה על תנאי – תקבע בהחלטתה את התנאי שהיא מטילה על הנידון, את תקופת התנאי ואת מועד תחילתו.

 

העברת החלטת הרשות המוסמכת לגבי בקשת חנינה

36. 

א. הרשות המוסמכת, למעט נשיא המדינה ושר הביטחון, תעביר את החלטתה לגבי בקשת חנינה של מי שהורשע בדינו, בכתב למבקש ולפרקליט הצבאי שחיווה דעתו בעניין.

ב. נעתרה הרשות המוסמכת לבקשת החנינה כאמור, כולה או חלקה – תעביר הרשות הודעה על כך בכתב, נוסף על הגורמים המפורטים בסעיף קטן א, גם לגורמים האלה:

1) מקמצ"ר-סגן הקמצ"ר וכן מפקד מתקן הכליאה או שירות בתי הסוהר-רע"ן פרט אסירים, על פי מקום כליאתו של המבקש – אם ניתנה החלטה שמהותה הקלה בעונש מאסר או מחבוש שהוטל על המבקש או החלפת עונש כאמור.

2) בית הדין הצבאי או בית המשפט הצבאי שהטיל את העונש, ואם התקיים הליך ערעור על פסק הדין – גם לבית הדין הצבאי לערעורים.

3) מפקד יחידת המבקש ביום חתימת ההחלטה – אם המבקש נמנה עם הכוחות הסדירים או עם כוחות המילואים ביום חתימת ההחלטה.

4) מקמש"ר-מדור התיקיות – אם המבקש הורשע בדינו בעודו נמנה עם הכוחות הסדירים או עם כוחות המילואים.

5) מקמצ"ר-מצ"ח-קצין פיקוח חקירות.

6) שירות הביטחון הכללי – אם המבקש הורשע בדינו בבית משפט צבאי.

7) מת"ש – אם ההחלטה מבטלת קנס או חיוב בפיצויים שהוטלו על המבקש, או שהיא מקטינה את שיעורם.

8) סמכות רישוי צה"ל – אם ניתנה החלטה שמהותה הקלה בעונש שעניינו שלילת רישיון

הנהיגה של המבקש או פסילת המבקש מקבל רישיון נהיגה, או החלפתו.

9) ראש חטיבת הסגל – לבקשת מי שהורשע בדינו בעודו נושא דרגת קצונה או בעודו קצין.

37. 

א. ניתנה החלטה על ידי נשיא המדינה או על ידי שר הביטחון – תועבר הודעה על כך על ידי לשכת הרמטכ"ל בכתב לפרקליט הצבאי הראשי.

ב. נעתרו נשיא המדינה או שר הביטחון לבקשת החנינה – יעביר הפרקליט הצבאי הראשי הודעה על כך בכתב לגורמים המפורטים בסעיף 36 סעיף משנה ב.

 

ביצוע החלטת הרשות המוסמכת

38. גורם צבאי שהועברה אליו החלטת הרשות המוסמכת בהתאם לסעיפים 36–37, יפעל כך:

א. מקמצ"ר-מצ"ח-קצין פיקוח חקירות יודיע למשטרת ישראל-המטה הארצי-מענ"א על דבר ההחלטה.

ב. מקמש"ר-רמ"ד התיקיות – יתייק את ההחלטה בתיקו האישי של החייל.

ג. מפקד יחידת החייל – יתייק את ההחלטה בתיקו האישי של החייל ביחידה וירשום אותה בגיליון ההתנהגות; אם עבר החייל יחידה – יעבירה ליחידתו החדשה של החייל; ואם שוחרר החייל משירות – יעבירה למקמש"ר-רמ"ד התיקיות בצירוף הודעתו על שחרור החייל.

ד. מפקד מת"ש – ירשום את ההחלטה ויפעל להשבת הכספים ששילם הנידון לצה"ל.

ה. מפקד סמכות רישוי צה"ל – ירשום את ההחלטה ויפעל להחזרת רישיון הנהיגה של הנידון.

39. הגיעה לידי גורם צבאי בקשת חנינה שהוגשה על ידי מי שאינו חייל – תועבר הבקשה בהקדם האפשרי לפרקליט הצבאי הנוגע בדבר, כאמור בסעיפים 8–14 לעיל, והוא יחליט על דרך הטיפול בבקשה, על פי האמור בפקודה זו.