הרגעים הקטנים שמרכיבים את קורס הקצינים בבה"ד 1

סגן שירן אמיר, קצינת מר"ס (מערכת רבת סנסורים) של מדריכות האיסוף הקרבי. התגייסה בפברואר 2016 וסיימה את קורס הקצינים לפני כשנה.

• ספרי בקצרה על החוויה שלך מבה"ד 1

זו הייתה חוויה אדירה, וזו הפעם הראשונה שפגשתי את הצבא הגדול. היה לי קשה, אני לא אשקר - הגעתי לקצה פיזי ומנטלי, אבל את החוויות, את הצחוקים, ואת האנשים שפגשתי לא הייתי מחליפה בעד שום הון שבעולם. אני הכי זוכרת את שבוע השטח. בדיעבד היה ממש כיף, אבל באותו רגע אני מודה שסבלתי. בתור תצפיתנית לא חוויתי כל כך שטח ולא הכרתי את זה.

• מה היה המקום האהוב עלייך בבה"ד 1?

"הגנצו" (גן הצוערים). בה"ד 1 הוא מקום עם מבנים אפורים, ואז את מגיעה ל"גנצו" ופתאום באמצע המדבר הכל ירוק, ואנשים מכל הגדודים יושבים שם, מנגנים בגיטרות, צוחקים, ומתחברים.

• האם עלית על רחבת המסדרים גם בלי שהיה מותר?

כן, הייתי רצה את זה בשקט וכולם אמרו לי "לא, לא! תיזהרי! רנ"ג טאיטו מסתובב פה!".

• האם היה לך כינוי בקורס?

המפק"ץ שלי נתן לי כינוי בסוף - שירן ה(ר)צינית, כי הוא אמר שאני הבחורה הכי צינית וחדה שהוא פגש.

• מי הדמות שהכי השפיעה עלייך?

המפק"ץ שלי, היה בחור מקסים והיינו מאוד דומים, היינו צוחקים אחת על השני ובדקנו מי יותר עוקצני ומי יותר חד. הוא גם אמר לי בסוף הקורס שאני הגרסה שלו באישה. היה בינינו חיבור ממש טוב.

• בה"ד 1 בשבילי זה…

מסע, מאוד השתניתי שם.

• מה לקחת איתך מבה״ד 1 הלאה להמשך השירות?

למדתי לדבר עם אנשים בגובה העיניים, להתמודד עם סיטואציות מורכבות ולעשות כל מה שאני יכולה כדי שלחיילים יהיה הכי טוב שאפשר. שם באמת הבנתי את ההבדל בין חייל למפקד, ואיך אני עושה את זה בצורה הטובה ביותר.

• מה זה להיות קצינה בשבילך?

להוביל את החיילות שלי בשירות הצבאי שלהן בדרך הכי מקצועית, בטוחה וכיפית שאפשר. אני רוצה שהן יחייכו וישמחו כשהן קמות בבוקר, ויהיו הכי מקצועיות שהן יכולות בתחומן.

רס"ן אור שהין, מפקד השלמה חילית באגף תקשוב וההגנה בסב"ר (סייבר). התגייס בנובמבר 2000, וסיים את קורס הקצינים לפני כ-17 שנה

• ספר בקצרה על החוויה שלך מבה"ד 1

אני בוגר המסלול הייעודי לקצונה של אגף התקשוב וההגנה בסב"ר (סייבר), במסגרת המסלול הכינו אותנו להגעה לבה"ד 1, שהיה גולת הכותרת של המסלול. הגעתי לפלוגה ולצוות שמכיל את כל גווני הקשת של הלוחמים והאנשים. הבנו שהאתגר הוא להיות חלק מצוות מאוד משמעותי ולתפקד ביחד כדי להצליח במשימה. החוויה הכי משמעותית הייתה שבוע המלחמה, השבוע המסכם של הקורס. במהלך השבוע הזה מאוד התעצמתי והיינו כל הזמן בשטח, והגענו למצבים מאוד מעניינים ומאתגרים. בבוחן הקצין שמסכם את השבוע, מעדתי ונקעתי את הרגל בעת ירידה מחבל באורך שישה מטרים, ולמרות שהתפתלתי מכאב החלטתי להמשיך ולבסוף הצלחתי לעמוד במשימה.

• מה היה המקום האהוב עליך בבה"ד 1?

המספרה בבסיס. היה שם ספר בשם פרוסטר, שתמיד היה הולך עם חלוק לבן, ומגיע במהלך המסדרים לבדוק מי לא מטופח מספיק. הוא היה קורא להם אליו למספרה, עושה להם תספורת לתפארת, ושולח אותם בחזרה למסדר מסופרים ומדוגמים.

• האם עלית על רחבת המסדרים גם בלי שהיה מותר?

לא העזתי. אני מאוד ממושמע ומכבד את הנהלים של כל מקום שאני נמצא בו, ואם אמרו לא לעלות על רחבת המסדרים - אז לא עולים על רחבת המסדרים.

• האם היה לך כינוי בקורס?

קראו לי תמיד בשם המשפחה, שהין.

• מי הדמות שהכי השפיעה עליך?

המ"פ שלי, אל"ם דדו בר כליפא, שכיום הוא מח"ט גבעתי, הכי השפיע עליי. לא היה מישהו שלא העריץ אותו בפלוגה. הוא בן אדם מדהים בעל כריזמה שאין כמותה, שדרש מאיתנו מעבר, וידע להפוך את הפלוגה להיות הטובה ביותר בבה"ד 1. עד היום כשאני פוגש אותו אני מתרגש. למדתי ממנו להביא את האנשים לקצה, לבחון אותם שם, למתוח אותם עוד קצת וכך לפתח אותם ולהפוך אותם לטובים יותר.

• בה"ד 1 בשבילי זה…

בין אבני הדרך האחרונות,ממש לפני קבלת האחריות.

• מה לקחת איתך מבה״ד 1 הלאה להמשך השירות?

איתנות. אני חושב שאיתנות היא אחת התכונות החשובות בקצין, מעבר למנהיגות. היום כמפקד השלמת התקשוב, אחד הדברים היותר חשובים לי לפתח אצל הקצינים שאני מחנך, זו האיתנות.

• מה זה להיות קצין בשבילך?

להיות קצין זה להיות אבא או אח גדול שמחנך ודואג לפקודים שלו, מוביל אותם להצלחות ותומך אותם בכשלונות, ומטפח אותם כל הדרך ותמיד.

סא"ל (במיל') מני ברכטן, מפקד גף כוח אדם בבית הספר לנ"מ (ביסל"א כיום) בחיל האוויר. סיים את קורס הקצינים לפני 33 שנים.

• ספר בקצרה על החוויה שלך מבה"ד 1

הגעתי לקורס מחיל האוויר וזו הייתה הפעם הראשונה שפגשתי את הצבא הגדול. למדתי ניווטים, פיקוד וקשר ולמרות שזה פחות נגע לעבודה שלי מאוד נהניתי, כי אני אוהב ללמוד דברים חדשים. אני הכי זוכר את בוחן המסלול של סוף הקורס. כמעט ואמרתי להורים שלי לא להגיע לטקס כי לא עברתי אותו ולכן לא הייתי מוסמך. בסוף, עשיתי את המבחן שוב עם כל המחלקה שבאה לעודד אותי וככה עברתי באופן רשמי את קורס הקצינים.

• מה היה המקום האהוב עליך בבה"ד 1?

הכי אהבתי את רחבת המסדרים, למרות שהיה אסור לעבור בה.

• האם עלית על רחבת המסדרים גם בלי שהיה מותר?

האמת שכל כך רציתי לדרוך שם, שהייתי מתגנב בלילה וחוצה את המגרש...

• האם היה לך כינוי בקורס?

כולם קראו לי נחצ'ה, כי בערב תמיד היינו יושבים על פק"ל קפה ותמיד שרתי שירים של נחצ'ה היימן

• מי הדמות שהכי השפיעה עליך מבין המפקדים?

המפקד שלי ליאור, מבחינתנו הוא היה ממש תותח ומאוד הערכנו והערצנו אותו. ניסינו לשאוב ממנו כמה שיותר - פחות מבחינה טכנית, כמו איך לירות טוב, אלא יותר ניסינו ללמוד ממנו ברמה הפיקודית, איך נהיים מפקד טוב. זו דמות שאני זוכר עד היום, ויש לי עדין את המחברת מהקורס שהייתי כותב בה את כל מה שהוא אמר.

• בה"ד 1 בשבילי זה…

המקום היחידי בצה"ל שמאחד בין כל התפקידים והחילות השונים ומנקז אותם למקום אחד בו הם מכירים אחד את השני

• מה לקחת איתך מבה״ד 1 הלאה להמשך השירות?

למדתי שאני לא יודע הכל, ושתמיד כדאי לבוא לשאול. לאט לאט הבנתי גם שאוהבים את הסקרנות שלי. אני עדין מאמין בזה עד היום וגם ככה אני מחנך את הילדים שלי, עדיף שתשאל ולא תטעה מאשר שלא תבדוק ותעשה טעות, זו לא בושה ללמוד.

• מה זה להיות קצין בשבילך?

להיות קצין זה להיות דמות שעומדת מול חיילים שנושאים אליך עיניים ומוכנים לעשות את מה שאתה מבקש מהם לא כי אתה המפקד שלהם - אלא כי אתה בן אדם.