נחנך חדר ההנצחה הראשון לנופלי בה״ד 1 וחטיבה 261

המשפחות יורדות אחת אחרי השנייה מהאוטובוס וצועדות לעבר השער של בה"ד 1, המוכר גם כבית הספר לקצינים. לכל אחת מהן סיפור שונה, אך לכולן מכנה אחד משותף וכואב - הן איבדו את יקיריהם בזמן ששירת בצבא. הן הגיעו כעדות לאירוע היסטורי ומיוחד שלו חיכו רבות - חשיפת חדר ההנצחה והמורשת לזכר נופלי בה"ד 1 וחטיבת המילואים 261.

"עד היום לא היה חדר הנצחה בבה"ד, מכיוון שצוערים שנפלו הונצחו באופן טבעי בחטיבות האם שלהם", מסביר סא"ל גלעד כהן, סגן מפקד הבה"ד לשעבר וממובילי הפרויקט, "יחד עם זאת ולצערנו הרב, ברבות השנים נפלו גם מפקדים מסגל בית הספר, חיילים בתפקידי ההנהלה השונים וכן משרתים נוספים בחטיבת המילואים של הבה"ד. גם הם ראויים למקום שינציח אותם".

האסימון נפל לסא"ל כהן באחת האזכרות בהן נכח מטעם תפקידו. "משפחת הנופל שאלה אותי מדוע בנם לא מונצח בבית הספר? הרי הוא פיקד בו במשך שני מחזורים", הוא נזכר, "משפחות נוספות שאיבדו את היקר להן במבצע "צוק איתן" פנו אליי עם אותה הטענה. הבנתי שיש כאן צורך מהותי שיש לענות עליו, ויצאתי לדרך עם ברכתו של מפקד הבה"ד, אל"ם גור שרייבמן".

מעבר להכנות הביורוקרטיות שאתר כזה דורש, כמו תשתיות, תקציב ובינוי, הושקע מאמץ כביר בתחום התוכן של החדר, המלמד על המורשת של בית הספר וכמובן מספר את הסיפור של כל חלל. "תהליך איסוף המידע היה ארוך מאוד, ודרש מאיתנו המון סבלנות ואורך רוח", מעיד סא"ל כהן, "מדובר ב-126 לוחמים שנפלו במערכות ישראל משנות ה-50 ועד היום. חקרנו על כל אחד ואחד מהם, דרך המקורבים והמשפחות, הוצאנו המון חומרים מארכיון צה"ל, ופעלנו בדיוק רב כדי לספר ולהנציח את כל אלו שכל כך תרמו לבה"ד ולמדינה".

משפחות הנופלים, כאמור, היוו חלק בלתי נפרד ואף חיוני מתהליך הקמתו של חדר ההנצחה. אחד האנשים היותר בולטים בהם הוא אריה גולדמכר, אביו של נדב גולדמכר ששירת בגדוד "גפן" בחטיבת המילואים ונפל במבצע "צוק איתן". "הבן שלי נהרג בהיתקלות עם שלוש חוליות מחבלים, מנע טבח נוראי שתכננו, ואף קיבל צל"ש על פועלו", הוא מספר, "כשהגעתי לבה"ד כדי לראות איפה הוא מונצח, הופתעתי לגלות כי לא קיים אתר כזה. המצב הקיים היה נראה לי מורכב ובעייתי, ולכן פתחתי במאמץ משותף עם המפקדים וקצינת הנפגעים של הבה"ד. היום, לאחר ההתמדה שלנו - אנחנו עומדים כאן בהתרגשות וסיפוק אדיר".

לטקס חשיפת אתר ההנצחה, הגיע כמובן גם מפקד בה"ד 1, אל"ם גור שרייבמן, שמאמין כי מלבד מתן האפשרות למשפחות להתייחד עם יקיריהן, יש לחדר מטרה חשובה נוספת: "בני משפחה יקרים, אני מניח שאתם אינכם צריכים חדר הנצחה כדי לזכור את אהובכם, הרי אתם חיים עם הכאב והגעגוע בכל רגע נתון", הוא הודה בפניהם וסיכם, "אלו אנחנו, המפקדים שצריכים לעבור פה יום-יום, ולזכור שוב ושוב את חשיבות המשימה שלנו ואת ערכי צה"ל, שעליהם נפלו ילדיכם הגיבורים".