המחלקה המנהלית בבתי הדין הצבאיים

12.05.22

המחלקה המנהלית בקריה המשפטית מרכזת את ההליכים בוועדה לעיון בעונש ואת ההליכים בוועדה להעברת כלואים. נפרט כאן בקצרה על תפקידיה וסמכויותיה של כל אחת מהוועדות:

הוועדה לעיון בעונש מעיינת בעונשי מאסר בפועל שהוטלו על ידי בתי הדין הצבאיים, והיא רשאית להמתיק את העונשים או להחליפם בעונשי מאסר על תנאי.
הוועדה פועלת מכוח סעיפים 509 – 513 לחוק השיפוט הצבאי, והיא מורכבת משלושה חברים: בראשה עומד נשיא או סגן נשיא של בית דין צבאי מחוזי, ולצדו אדם בעל ניסיון בתחום הטיפול באסיר שמונה על ידי שר הביטחון, וקצין בדרגת סא"ל ומעלה שמונה על ידי הרמטכ"ל.
ככלל, מובאים בפני הוועדה אסירים שנידונו לתקופת מאסר של שנה לפחות, אולם הפרקליט הצבאי הראשי רשאי להביא לדיון לפני הוועדה גם אסירים שהוטל עליהם עונש קל יותר. האסירים מובאים בפני הוועדה לראשונה בסמוך לסיום מחצית מעונשם, ולאחר מכן הם מובאים בפני הוועדה אחת לשישה חודשים או לאחר פרק זמן קצר יותר, בהתאם לקביעת הוועדה. הפרקליט הצבאי הראשי רשאי להביא עונש לעיון הוועדה בכל עת, אם מתקיימים טעמים מיוחדים, כגון חולניות מתמדת של האסיר, או אם קיים מצב של מלחמה או מצב חירום מיוחד.
בפני הוועדה מופיעים נציג הפרקליט הצבאי הראשי ובא כוחו של האסיר, אם הוא מיוצג. הדיון נערך בנוכחות האסיר והוא זכאי להשמיע דברים בטרם קבלת החלטה.
ככלל מוסמכת הוועדה להפחית מעונש המאסר בפועל לעד למחצית מן העונש שהוטל, אולם בסמכותה להפחית אף מעבר לכך, בהתקיים טעמים מיוחדים, כגון חולניות מתמדת של האסיר, או אם קיים מצב של מלחמה או מצב חירום מיוחד.
על הוועדה לבחון אם האסיר ראוי להקלה בעונש, והאם שחרורו המוקדם אינו מסכן את שלום הציבור. במסגרת זו בוחנת הוועדה מגוון רחב של שיקולים, ובהם אופי העבירה שעבר האסיר, משך המאסר שהוטל עליו, קיומן של הרשעות נוספות, נתונים אישיים של האסיר, התנהגותו במהלך הכליאה, שילובו בהליכי שיקום במהלך המאסר, קיומה של תוכנית שיקום מתאימה לאחריו, ועוד. במקרים המתאימים, על הוועדה לבחון גם שיקולים היחודיים למערכת הצבאית, ובהם המורל בצבא, הלכידות החברתית, אמון חייל בחייל וחייל במפקד, חוסנו של הצבא והשפעתה של ההחלטה על הלוך הרוחות בצבא (בג"ץ 3959/99 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הועדה לעיון בעונש, פ"ד נג(3) 721 (1999)).

הוועדה להעברת כלואים דנה בבקשות מטעם מפקד חיל המשטרה הצבאית, להעברת כלואים מבסיסי כליאה צבאיים לבתי סוהר של שירות בתי הסוהר, או מבתי סוהר לבסיסי כליאה צבאיים.
סעיף 508 לחוק השיפוט הצבאי מסמיך את הרמטכ"ל לקבוע הוראות בדבר המקומות שבהם "יבוצע מעצרם" של אנשים וכן את סדרי העברת אסירים ממקום למקום. הוראת הפיקוד העליון מספר 6.0204 שכותרתה "הוועדה להעברת כלואים" קובעת כי החלטות בעניין העברות כלואים מבסיסי כליאה צבאיים לבתי סוהר יתקבלו על-ידי הוועדה להעברת כלואים (ראו בג"ץ 10587/05 כלפון נ' צבא ההגנה לישראל). הוועדה מורכבת מארבעה חברים. בראשה עומד נשיא או סגן נשיא של בית דין צבאי מחוזי ולצידו, שלושה חברים נוספים, שהם נציגי חיל הרפואה, חיל החינוך ואגף כוח אדם, בדרגת סגן אלוף ומעלה. כמו כן, משתתף בדיוני הוועדה כמשקיף נציג מחלקת האסיר בשירות בתי הסוהר.
בפני הוועדה יובא עניינם של אסירים שנידונו לתקופת מאסר בפועל או לתקופות מאסר מצטברות בפועל של שנה, לפחות, ובלבד שגזר דינם חלוט. קצין המשטרה הצבאית הראשי או סגנו רשאים להביא בפני הוועדה גם עצור או אסיר שאינו עומד בתנאים האמורים אם סברו כי יש להביא את העניין בפני הוועדה, מטעמים של שמירה על המשמעת והסדר הטוב בכלא הצבאי.
הכלוא נוכח בדיוני הוועדה ורשאי להיות מיוצג. כמו כן, משתתף בדיון נציג מטעם קצין משטרה צבאית ראשי שדרגתו רס"ן לפחות.
לוועדה נתון שיקול דעת רחב והיא רשאית להתחשב בשורה של שיקולים, ובהם: מהות העבירה ונסיבותיה, ובכלל זה אופיה הפלילי וכן מאפייניה הצבאיים; תקופת המאסר; עברו הפלילי של הכלוא; התנהגותו בבסיס הכליאה; רצונו; חשש לשלומו או לביטחונו; אפשרות שיקומו בצבא; מעמדו הצבאי; מצבו הרפואי והטיפול הרפואי בו.
לוועדה מוקנית סמכות לקבוע את סדרי עבודתה ולנהוג בדרך הנראית לה הטובה ביותר לעשיית צדק, תוך מתן אפשרות לקיום בירור עובדתי, ככל שהדבר נדרש.